עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון בחינם דחיית סיפוקים הגיל הרך, טרנספורמציה קוגניטיבית בשירות היכולת לדחות סיפוקים (עבודה אקדמית מס. 1000)

‏0.00 ₪

35 עמ'.

סמינריון בחינם דחיית סיפוקים הגיל הרך, טרנספורמציה קוגניטיבית בשירות היכולת לדחות סיפוקים

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יכולת דחיית סיפוקים בגיל הרך?


מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין טרנספורמציה קוגניטיבית לבין יכולת דחיית סיפוקים בקרב ילדי גן. יכולת דחיית סיפוקים נמדדה באמצעות הפרדיגמה הקלאסית של מישל (למשל: Mischel & Ebbesen) בה מתבקש הנבדק לבחור בין חיזוק מועדף ודחוי לבין חיזוק מועדף פחות אך מיידי. יכולת טרנספורמציה קוגניטיבית נמדדה באמצעות מבחן RPM. במחקר השתתפו 44 ילדים בגילאי 36-63 חודשים מגנים במרכז ישראל. הנבדקים הוקצו באופן אקראי לקבוצות, כאשר בקבוצת הניסוי הוצעה לילדים גלימה של גבור העל "סופרמן". הגלימה  אפשרה לנבדק לשנות את האופן שבו הוא תופס את עצמו ואת סיטואציית הדחייה. ממצאי המחקר מעידים על חשיבותה של אסטרטגיה קוגניטיבית בזמן דחיית סיפוקים. נמצא כי ילדים בקבוצת הניסוי המתינו זמן רב יותר מילדים בקבוצת הביקורת עד לקבלת החיזוק. בנוסף נמצא כי ילדים בעלי יכולת טרנספורמציה קוגניטיבית נמוכה הפיקו תועלת רבה יותר מן השימוש בגלימה, יחסית לילדים בעלי יכולת גבוהה. השלכות תאורטיות של הממצאים זכו לדיון.

 

המאבק המתמיד בו מצוי האדם, בין דחפיו ורצונו לספקם באופן מיידי, לבין ההכרה בדרישות המציאות, הם בלב ליבו של המחקר הפסיכולוגי. פרויד, ורבים אחרים, ראו במאבק זה את אחת הדרמות המרכזיות בהתפתחות האנושית, כמו גם את אחת התמות המרכזיות בכינונה של חברה. פרויד היטיב לבטא זאת בדברים הבאים:

"כשם שאני-העונג אי אפשר לו אלא להגות משאלה, לשקוד על הפקת עונג ולברוח מפני הצער, כך האני- הממשי אינו צריך אלא לשאוף אל תועלת ולהישמר מפני נזק. לאמיתם של דברים, החלפתו של עקרון העונג בעקרן הממשות אין פירושה סילוק של עקרון העונג אלא רק איבטוחו. אני- הממש מוותר על עונג רגעי, שתוצאותיו אינן בטוחות, אך ורק בשביל לזכות בדרך החדשה בעונג ודאי עתיד לבוא. אולם הרושם הנפשי הפנימי של החלפה זו היה אדיר כוח כל כך עד שבוא משתקף במיתוס דתי מיוחד. אותה תורה בדבר מתן שכר בעולם הבא על הויתור- מרצון או אונס- על תענוגות ארציים אינה אלא ההטלה המיתית של מהפך נפשי זה" (פרויד, עמ' 35).

פרויד עסק בשאלה עד כמה יכול האדם לשלוט בדחפיו ולכוון את התנהגותו, כיצד מתפתחת יכולת זו במהלך הילדות ומהן תוצאותיה. בניסיון להתמודד עם סוגיות אלו, נערכו מחקרים רבים בתחום היכולת לניטור עצמי (למשל, Kochanska, Coy & Murray, Grolnick; McMenamy & Kurowski, ; Mischel, Shoda & Rodriguez, ; Stifter,(. יכולת הניטור העצמי קשורה במגוון יכולות, אשר המרכזיות ביניהן הן דחיית סיפוקים, שליטה מאומצת, הענות לדמות המטפל ורגולציה רגשית ( Kochanska, Coy & Murray). יכולות אלו נרכשות באופן הדרגתי במהלך התפתחותו של הילד והן קשורות בקשר הדוק עם התפתחותו הקוגניטיבית והמוטורית. בשלב הראשון, המתרחש עד גיל  12-18 חודשים, הילד מסוגל ליזום, לקיים ולהפסיק התנהגות. הוא מפתח מודעות מסוימת לדרישות הסביבה ומצליח לציית לדרישות אלו, המגיעות בעיקר מן הדמות המטפלת. יש לציין כי כבר בשלב זה ניתן להבחין בהבדלים בינאישיים בין תינוקות. עד גיל 24 חודשים, הילד רוכש מיומנויות שליטה עצמית הכוללות, בנוסף לציות, גם דחייה של התנהגות בהתאם לרצונו האישי או בתגובה לבקשה חיצונית. בהדרגה, הילד מצליח להתנהג בהתאם לציפיות הסביבה ולהיענות לדרישות הדמות המטפלת גם בהעדר פיקוח חיצוני. עד גיל  36 חודשים הילד רוכש יכולות ניטור התנהגות שמאפשרות לו להתנהג בגמישות נוכח תנאים סביבתיים משתנים (Kopp ). יכולות השליטה והניטור העצמית הולכות ונעשות יעילות יותר ומגיעות לרמה אופטימאלית רק לאחר גיל 12 (Rothbart, Derryberry, & Posner ).

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרויד, ז. מעבר לעיקרון העונג-ניסוחים בדבר שני העקרונות של ההתרחשות הנפשית.   

תל- אביב: דביר, עמוד 35.

 

Als, H. Assessing an assessment: Conceptual - considerations, methodological issues, and a perspective on the future of the Neonatal Behavioral Assessment Scale. In A. J. Sameroff (Ed.), Organization and stability: A commentary on the Brazelton Neonatal  Behavior Assessment Scale. Monographs of the Society  for Research in Child Development,43(5-6, Serial No. 177).