‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התקפת סייבר על יוצרי סרט הפוגע בקוריאה הצפונית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר.

פרק 1: מהו טרור?

1.1 טרור פיזי-קלאסי

1.2 התפתחות הטרור הגלובלי ומאפייניו 

1.3 ייחודיות הטרור הגלובלי בהשוואה לסוגי הטרור האחרים.

פרק 2: סייבר טרור. 

2.1 גלובליזציה והתפתחות האינטרנט. 

מתקפת ההאקרים על סרטי סוני 

ההאקרים נגד הסרט "ראיון סוף" על קים ג'ונג און 

2.2 סייבר-ספייס והסכנות הטמונות בו 

2.3 ארגוני טרור ותקשורת. 

פרק 3: שימושים טרוריסטיים באינטרנט.. 

3.1 אמצעי תעמולה וגיוס משאבי אנוש.. 

3.2 התקפת אתרים.. 

3.3 מקורות המימון (גיוס כספים) 

פרק 4: דרכי ההתמודדות בעולם עם הטרור הגלובלי בסייבר ספייס..

סיכום ומסקנות.

ביבליוגרפיה. 41

באינטרנט קיימים אתרים רבים של קבוצות חברתיות או פוליטיות, אשר יוצרות קהילה בעלת מכנה משותף כגון אידיאולוגיה. במרחב זה קיימות קבוצות של ארגונים מוכרים וחוקיים, ממשלות ועוד, לצידן של קבוצות שוליים – ארגוני טרור ואחרים, כאשר המכנה המשותף לחברי הקבוצה הינו אנטי-ממסדי או אנטי-חוקי (Janczewski & Colarick).

עבודה זו תתמקד בקבוצת הארגונים "האלטרנטיביים" – ארגוני הטרור הגלובלי, ותציג את השימושים אותם עושים ארגונים אלה ברשת האינטרנט, על מנת לקד את האידיאולוגיה שלהם ולהפיץ את תעמולתם.

קבוצת "שומרי השלום" הוא הכינוי לקבוצת ההאקרים שאיימה לבצע פיגועי טרור בסגנון 11 בספטמבר באולמות הקולנוע שבהם יוקרן הסרט "ראיון סוף". לדעת קהילת המודיעין האמריקאית מדובר בקבוצת האקרים הנתמכת על ידי ממשלת קוריאה הצפונית ואולי אף לשכה 121 או לשכה 91 של לשכת הסיור המרכזית בקוריאה הצפונית (הסוכנויות הממשלתיות ללוחמת סייבר חשאית וכפופה לצבא קוריאה הצפונית)

המניע האפשרי לתקיפת מחשבי החברה הוא הפצת הסרט "ראיון סוף" שהופק על ידי סרטי סוני ומגולל עלילה בדיונית בדבר ניסיונותיהם של שני עיתונאים אמריקאים להתנקש בחייו של מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און. בכירים צפון קוריאניים כבר הביעו בעבר שאט נפש מהפצתו המתוכננת של הסרט. בדצמבר 2014 ממשלת ארצות הברית האשימה את קוריאה הצפונית באחריות למתקפה והנשיא ברק אובמה אף האשים את קוריאה הצפונית בניסיון לכפות צנזורה על ארצות הברית ולמנוע הפצת סרט בידורי ותו לא.

לשכת החקירות הפדרלית בארצות הברית קישרה באופן רשמי בין ממשלת קוריאה הצפונית למתקפות הסייבר חרף דחייתה של קוריאה הצפונית האשמות מסוג זה. הממשל בקוריאה הצפונית אף הציע לנהל חקירה משותפת בנושא.

יותר מחודש לאחר המתקפה פרסמה חברה לאבטחת מידע חשד לפיו מאחורי המתקפה עומדת עובדת לשעבר בסרטי סוני שכעסה על פיטוריה מהחברה.‏

לפי ההערכות, ההאקרים אינם קבוצה עצמאית אלא בעצם זרוע של יחידת ההאקרים הצפון קוריאנית. הממשל הורה על מתקפת הסייבר במטרה למנוע את השקת הקומדיה The Interview של אולפני סוני, בה מגלמים סת' רוגן וג'יימס פרנקו עיתונאים שמתנקשים בקים ג'ונג און.

השימוש הראשון הינו חיפוש אינפורמציה ברשת: האינטרנט הינו ספריה דיגיטלית ענקית, שבאמצעותה ארגוני הטרור השונים יכולי ללמוד על מטרות פוטנציאליות למתקפה. ניתן ללמוד על המבנה הפנימי של שדות תעופה, נמלים, מתקנים לנשק גרעיני ואפילו על אמצעים ללוחמה בטרור.

השימוש השני הינו שיתוף באינפורמציה ברשת: האינטרנט מהווה בית לעשרות אלפי אתרים אשר מספקים מידע רב על כל נושא באשר הוא. חלק מהם מפרטים כיצד ניתן להכין פצצות, לרקוח רעלים וכדומה. ניתן אף למצוא מדריך לכיצד להקים ארגון מחתרתי ולהוציא לפועל מתקפות טרור שונות.

השימוש השלישי הינו רישות: מרבית ארגוני הטרור עברו ממבנה היררכי למבנה אשר בנוי מתאים עצמאיים למחצה, שאין ביניהם כל שרשרת פיקוד מקשרת. באמצעות האינטרנט, הקבוצות הללו מתקשרות זו עם זו וכן עם ארגוני טרור אחרים.

השימוש הרביעי הינו פרסום ותעמולה: האינטרנט הרחיב את טווח האפשרויות של הטרוריסטים להשגת פרסום באופן משמעותי. כיום, כל אשר על הטרוריסטים להתרכז בו הינו הסבת תשומת ליבם של כלי התקשורת אליהם. כאמור, אין הם מסבים את תשומת הלב אל פעילותם האלימה, אלא בעיקר אל סבלם, ההגבלות המוטלות עליהם וכן מצבם של הקרובים אליהם הכלואים באותם רגעים. מטרתם של נושאים אלה הינה לסייע בייצור דעת קהל אוהדת כלפי ארגוני הטרור, המציגים עצמם כנרדפים ולוחמי חופש אשר נאלצי לנהוג בכוח ואלימות מכיוון שהם מאויימים על ידי אויב חסר רחמים.

השימוש החמישי הינו גיוס תומכים: האינטרנט משמש ככלי לשכנוע תומכים לשחק תפקיד פעיל יותר בשירות הארגון ולתרום לקידום מטרתו. ארגוני הטרור עוקבים אחר המשתמשים ומסבים את תשומת הלב אל אלה אשר משתתפים באופן פעיל. המשתמשים אשר נראים כמגויסים פוטנציאליים מוצפים בתעמולה אסלאמית קיצונית, ומקבלים מדריכים שונים המיועדים ל"טרוריסט המתחיל", הזמינים ברשת. אמנם רוב האתרים השייכים לארגוני הטרור אינם מעודדים פעילות אלימה בגלוי בקרב המגויסים, הרי שהם מעודדים אותם להוכיח את הנאמנות שלהם בדרכים אחרות, כגון הפגנות.

השימוש השישי הינו גיוס תרומות: בדומה לארגונים פוליטיים למיניהם, גם ארגוני הטרור עושים שימוש ברשת על מנת לגייס כספים. ישנם ארגונים אשר מתקיימים אך ורק בזכות התרומות, ורשת התרומות של הארגון מתאפשרת הודות האינטרנט אשר מקשר בין כל הגופים. כמו כן, האתרים של ארגוני הטרור מחזיקים באינפורמציה בנקאית, כנמו למשל מספר החשבון שבו ניתן להפקיד את התרומות. בנוסף לכך, הם גם דולים מידע אודות הגולשים באתר, ובמידה והם מתגלים כתומכים במטרות הטרור, נשלח אליהם דוא"ל המבקש מהם לתרום לארגון.

השימוש האחרון והעיקרי הינו לוחמה פסיכולוגית: הסייבר טרוריסטים מפיצים אינפורמציה שגויה או קלוקלת, מאיימים וזורעים פחד וחוסר אונים באמצעות אתרי האינטרנט שלהם. חלק מן הארגונים הללו משבצים את אתריהם בשרשרת של הודעות על "מתקפה עצומה" על מטרות בעלות חשיבות, אשר זוכות לסיקורים תקשורתיים נרחבים הגורמים לפחד ואימה בקרב האזרחים.

ארגוני הטרור מודעים היטב לכוחה של האינפורמציה – החל בעובדה כי מחבלים מתאבדים פוטנציאליים מנועים מחשיפה לתקשורת הגלובלית, וכלה בדרך בה טרוריסטים מנסים ליצור אירועים אשר יזכו לחשיפה תקשורתית אדירה, אשר תגיע לכל קצוות תבל ותסייע להם בהעברת מסרם וגיוס תומכים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)