‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2  

מבוא. 3

עבודה זו תעסוק בפארק הלאומי ילוסטון 3

פני השטח וגאולוגיה. 6

פעילות וולקנית הרי געש.. 7

פיקוח ובטיחות לתיירים.. 10

סייסמולוגיה. 10

גאוגרפיה ואקלים.. 12

התחממות גלובלית ואקלים.. 13

פרה-היסטוריה. 15

קשת רוזוולט בכניסה הצפונית לפארק. 15

רקע  היסטורי 18

ביולוגיה ואקולוגיה. 23

הצמחייה הטבעית של הפארק. 23

פאונה. 25

שריפות יער. 30

תיירות. 34

ביבליוגרפיה. 37

עבודה זו תעסוק בפארק הלאומי יילוסטון

הפארק הלאומי ילוסטון ( Yellowstone National Park) הוא תופעת טבע לאומית אמריקנית. זהו פרק לאומי השוכן במדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו שבצפון-מערב ארצות הברית, והוא חלק מרכס הרי הרוקי. הפארק הוקם ב-1 במרץ1872, והיה הפארק הלאומי הראשון בעולם. הפארק מפורסם בזכות המגוון הביולוגי והמאפיינים הגאותרמיים שלו, ובמיוחד הגייזר אולד פייתפול, הנחשב לאחד המקומות הפופולריים ביותר בפארק.‏

האינדיאנים עברו להתגורר באזור ילוסטון לפני כ-11,000 שנים. המחקר השיטתי של ילוסטון החל בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר קודם לכן המבקרים היחידים במקום היו אנשי ההרים המקומיים. צבא ארצות הברית מונה לפקח על הפארק לאחר הקמתו, וב-1917 עבר ניהולו לידי שירות הפארקים הלאומיים, שהוקם שנה אחת קודם לכן. מאות מבנים זכו להגנה חוקתית בזכות חשיבותם ההיסטורית והאדריכלית, ובמחקרים השונים שנערכו בפארק נבדקו למעלה מ-1,000 אתרים ארכאולוגיים.[1]

שטחו של הפארק הוא 8,987 קילומטרים רבועים, ונמצאים בו אגמים, קניונים, נהרות ורכסי הרים. אגם ילוסטון הוא מהאגמים הגבוהים בצפון אמריקה. הוא נמצא במרכז קלדרת ילוסטון, שהיא הקלדרה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה. לקלדרה יש היסטוריה של פעילות געשית, ובמהלך שני מיליוני השנים האחרונות היא התפרצה מספר פעמים בכוח רב. כמחצית מהאתרים הגאותרמיים של כדור הארץ נמצאים בילוסטון, בעיקר כתוצאה מפעילות געשית מתמשכת.‏ זרמי לבה וגושי סלעים הנוצרים לאחר התפרצויות מכסים את רוב שטחו של ילוסטון. הפארק הוא מוקדה של המערכת האקולוגית ילוסטון רבתי, שהיא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר ששרדה כמעט ללא שינוי בהמיספירה הצפונית הממוזגת.‏[2]

בפארק תועדו מאות מינים של יונקים, דגים וזוחלים, כולל כמה מינים המצויים בסכנת הכחדה. ביערותהגדולים ובאזורי הדשא מתקיים מגוון נרחב של צמחים. בפארק ניתן למצוא דובי גריזלי, זאבים, ועדרי בר של ביזון אמריקאי ואייל קנדי. בכל שנה פורצות מספר שריפות ביערות הפארק, ובשריפת היער הגדולה של1988 נשרף כשליש משטחו של הפארק. בילוסטון יש מספר אתרי בילוי שבהם ניתן לערוך טיולים, להקיםמחנות, לשוט, לדוג ולצפות בנוף. ניתן להגיע לאזורים הגאותרמיים העיקריים, לאגמים ולמפלי המיםבאמצעות דרכים סלולות.

בשל ייחודיות הפארק ויופיו מבקרים בו מיליוני תיירים מדי שנה. פארק ילוסטון נמצא כ-5 קילומטרים מהפארק הלאומי גרנד טיטון, והמטרופולין הקרוב אליו ביותר הוא סולט לייק סיטי, במרחק של 515 קילומטרים.

הפארק הלאומי ילוסטון שוכן בקצה הצפון-מזרחי של מישור הנהר סנייק. הקצה המערבי של המישור, שצורתו דמוית פרסה ארוכה המתפתלת בין ההרים, נמצא באזור העיר בויסי שבאיידהו, כ-600 קילומטרים מערבית לילוסטון. מישור זה משרטט את מסלול תנועתו של הלוח הצפון-אמריקאי ב-17 מיליון השנים האחרונות מעלנקודה חמה יציבה במעטפת כדור הארץ. הנוף הנוכחי של פארק ילוסטון הוא התוצאה המאוחרת ביותר של פעילות נקודה חמה זו מתחת לקרום כדור הארץ.‏ [3]

קלדרת ילוסטון היא המערכת הגעשית הגדולה ביותר בצפון אמריקה, והיא מכונה "סופר הר-געש" כיוון שנוצרה בהתפרצויות עזות במיוחד. הקלדרה נוצרה כתוצאה מהתפרצות-על שהתרחשה לפני כ-640,000 שנים, ואשר בה נפלטו כ-1,000 קילומטרים מעוקבים של אפר געשי, סלעים וחומרים פירוקלסטיים אחרים. עוצמת התפרצות זו, בעלת מדד התפרצות געשית 8, הייתה גבוהה פי 1,000 מזו של הר סנט הלנס בשנת1980‏.‏ ההתפרצות יצרה קלדרה שאורכה 85 קילומטרים, רוחבה 45 קילומטרים ועומקה כקילומטר, ואת "טוף ערוץ הלבה" (Lava Creek Tuff) – תצורה של טוף מרותך. בהתפרצות האלימה ביותר הידועה, שהתרחשה לפני כ-2.1 מיליון שנים, נפלטו 2,450 קילומטרים מעוקבים של טפרה, ולאחר מכן נוצרה התצורה הידועה בשם "טוף רכס הקלברי" (Huckleberry Ridge Tuff).‏‏ בהתפרצות קטנה יותר, שהתרחשה לפני 1.2 מיליון שנים, נפלטו לאוויר 280 קילומטרים מעוקבים של טפרה, ונוצרו קלדרת איילנד פארק וטוף מפלי מסה (Mesa Falls).‏‏

בכל אחת משלוש ההתפרצויות הגדולות נפלטו לאוויר כמויות נרחבות של אפר געשי שגרמו להחשכת רוב החלק המרכזי של צפון אמריקה, וזה שקע במרחק של מאות קילומטרים ממוקד ההתפרצות. ייתכן כי כמות האפר והגזים הגעשיים שהשתחררה לאטמוספירה גרמה להשפעות ניכרות על דפוסי מזג האוויר העולמיים, והובילה להכחדת מינים רבים של בעלי חיים, בעיקר באמריקה הצפונית.‏

לפני 160,000 שנים התרחשה התפרצות קטנה יותר, ובה נוצרה קלדרה קטנה יחסית המכילה את ה"בוהן" המערבית של אגם ילוסטון. בתקופה שלאחר מכן התרחשו שני מחזורי התפרצות נוספים, כאשר האחרון הסתיים לפני כ-70,000 שנים, וכתוצאה מהן נקברה מרבית הקלדרה מתחת לזרמי לבה עבים.‏

כל התפרצות היא למעשה חלק ממחזור התפרצויות המגיע לשיאו כאשר מתמוטט גגו של תא המאגמה, לאחר שהתרוקן. קריסה זו יוצרת שקע הנקרא "קלדרה", וגורמת לפליטת כמויות אדירות של חומר געשי דרך הבקיעים המקיפים אותה. פרק הזמן בין שלוש ההתפרצויות הגדולות האחרונות באזור ילוסטון נע בין 600,000 ל-900,000 שנים, ומכיוון שמספר ההתפרצויות הגדולות קטן מדי – לא ניתן לנבא באופן אמין מתי יתחדשו ההתפרצויות.‏

בתקופה שהחלה לפני 700,000 שנים והסתיימה לפני 630,000 שנים התמלאה קלדרת ילוסטון כמעט לגמרי בלבה ריוליטית, בה ניתן לחזות בצוק האובסידיאן, ובלבה בזלתית כגון זו שב"צוק אוכלי הכבשים" (Sheepeaters Cliff). בקניון הגדול של ילוסטון ניתן לצפות בנקל בשכבות הלבה העתיקות השונות, כיוון שנהר ילוסטון ממשיך לחתור בתוכן. הקניון הוא עמק V אופייני שנוצר כתוצאה מסחיפת נהרות.

הגייזר המפורסם ביותר בפארק הוא האולד פייתפול שבאגן הגייזרים העליון; באגן הגייזרים נוריס שבפארק נמצא גייזר ספינת הקיטור, שהוא הגייזר הפעיל הגדול בעולם. בילוסטון יש 300 גייזרים וכ-10,000 אתרים גאותרמיים בסך הכל, המהווים כמחצית מהאתרים הגאותרמיים וכשני שליש מהגייזרים בעולם.‏ [4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Mike Stark, Yellowstone domes rising at 'really pronounced' pace, Billings Gazette

  Robert B. Smith, Wu-Lung Chang, Lee Siegel, Yellowstone rising: Volcano inflating with molten rock at record rate, Press release, University of Utah Public Relations, EurekAlert! (American Association for the Advancement of Science)-11-08

ג'ואל אקנבך, על סף התפוצצות - עד לא מזמן סברו כי ביולסטון שוכן הר געש כבוי. כעת מתברר שהוא פעיל מאוד, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 135 

דאגלס צ'דוויק, מלחמת הזאבים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 142