‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצורך בביקורת נוסח המקרא?

תוכן עניינים

מבוא. 

הצורך בביקורת הנוסח. 

מטרותיה של ביקורת הנוסח ודרכי פעולתה. 

תולדות ביקורת נוסח המקרא. 

ניצני 'ביקורת הנוסח' בעת העתיקה   

'ביקורת הנוסח' בימי הביניים.

ביקורת הנוסח בעת החדשה. 

מהדורות ביקורתיות של המקרא. 

עדי הנוסח העיקריים של המקרא. 

נוסח המסורה, המסורה. 

האותיות.

הניקוד והטעמים.

נוסח שומרון ונוסחים 'קדם שומרוניים' 

מגילות מדבר יהודה. 

ספר התורה של סוורוס ותורתו של רבי מאיר. 

התרגומים העתיקים למקרא. 

תרגום השבעים ועיבודיו 

תרגומים ארמיים.

תרגומים נוספים

העתקת ספרי המקרא ומסירתם.

העתקת ספרי המקרא. 

חומרים, צורה והיקף. 

הכתיבה. 

הכתב. 

הכתיב. 

הוספות. 

שינויי אותיות. 

שינויי סדר. 

היחס בין עדי הנוסח. 

צורתו המקורית של נוסח המקרא. 

פאול אנטון דה-לגארד  

מצב המחקר כיום.

גרסאות שונות וקריטריונים להערכתן 

קריטריונים חיצוניים.

קריטריונים פנימיים.

הצעות תיקון לנוסח המקרא. 

התייחסות דתית לביקורת הנוסח. 

מותו של שאול המלך לפי ביקורת המקרא. 

ביקורת המקרא. 

ביבליוגרפיה. 

ביקורת נוסח המקרא מכונה לעתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

ספרות המקרא על שלושת חלקיה תורה, נביאים וכתובים היא יחידה בעולם בכל הנוגע לתולדות הנוסח שלה ולאופני מסירתו. נוסח המקרא, בשונה מנוסחיה של כל יצירה ספרותית אחרת - מוקדמת או מאוחרת, נמסר במקורות רבים, בשפות שונות ומשתקף לפנינו בעדי נוסח רבים - פפירוסים, מגילות קלף, קטעי גניזה מקהיר, כתבי יד מימי הביניים ומהדורות דפוס מודרניות.

ביקורת נוסח המקרא שואפת להציג את כל חילופי הגרסאות העולים מן הממצאים, להעריכם, ועל ידי כך לשחזר מרכיבים מתוך צורתו המקורית של נוסח המקרא, אם היה כזה - שאלה השנויה במחלוקת בין החוקרים. בנוסף שואפת ביקורת הנוסח לברר את אופן היווצרות הנוסחים השונים ואת התנאים החיצוניים של העתקת ספרי המקרא. לעבודתה נזקקת ביקורת הנוסח לתחומים מדעיים אחרים ובראשם פילולוגיה, פלאוגרפיה וארכאולוגיה[1].

בהשוואה לספרויות אחרות בנות זמנה, ספרות המקרא גדולה בהיקפה וכוללת, על פי גבולות הקאנון היהודי, 24 ספרים. תהליך הכתיבה, ה והגיבוש של ספרות זו נמשך כאלף שנים לכל הפחות, שסופן במחציתו השנייה של האלף הראשון לפני הספירה. נוסח המקרא נמסר בעל פה ובכתב, דור אחר דור, במשך אלפי שנים. אורכה של שלשלת המסירה ואופייה הביאו לכך שעם השנים נוצרו שינויים רבים בספרי המקרא, במתכוון ושלא במתכוון, וכיום קיימים ענפים שונים ומשפחות שונות של נוסחים לכל אחד מספרי המקרא. נכון לראשית המאה ה-21 קיימות שתי משפחות נוסח עיקריות לכלל ספרי המקרא:

האחת - נוסח או נוסחי המסורה, שהוא הנוסח המקובל בעיקר אצל היהודים;

השנייה - נוסח או נוסחי תרגום השבעים, נוסח יהודי במקורו שעיקר השימוש בו ובתרגומים שהוכנו ממנו הוא בעולם הנוצרי.

לנוסח התורה קיימת גם מסורת שלישית, מסורת העדה השומרונית. יתר תרגומי המקרא לשפות השונות - עתיקות ומודרניות כאחד - נוצרו כעיבוד מתוך אחת משתי המסורות העיקריות, נוסח המסורה ונוסח תרגום השבעים.

עם גילוי מגילות ים המלח במדבר יהודה בשנת 1947, נמצאו כתבי יד רבים של ספרי המקרא שאת מסורת הנוסח שלהם לא ניתן לשייך לאף אחת מן המסורות המוכרות. תגלית דרמטית זו חשפה טפח מהיקפו הרחב של הפלורליזם במסורות הנוסח של ספרי המקרא שהתקיימו בימי בית שני.

הצורך בביקורת נוסח המקרא נובע מצירופם של כמה גורמים. ראשית, העובדה שאין בנמצא שתי מהדורות מודפסות של המקרא הכוללות נוסח זהה לפרטי פרטים, קל וחומר באשר לכתבי יד. גם בין המהדורות המשתייכות למשפחת נוסח המסורה כגון תנ"ך קורן, מהדורות הרב מרדכי ברויאר, פרופ' משה דוד קאסוטו ואחרים קיימים הבדלים, החל מרמת החלוקה לפסוקים וכלה בהבדלים שבניקוד, בטעמים ואף באותיות עצמן. גם השוואה בין מקבילות בספרי מקרא שונים באותה מהדורה תלמד על חילופי גרסאות‏. מלבד ההבדלים הללו, ששורשיהם נעוצים בימי הביניים ואף קודם לכן, גם בהעתקת המקרא, כבהעתקת כל סוג של חיבור, נפלו שיבושים, וביקורת הנוסח שואפת לגלות אותם ולתקנם. למרות מניעיהם הראשוניים של חלק מחלוצי ביקורת הנוסח, איששה למעשה הביקורת את העובדה כי נוסח המסורה הוא הנוסח המהימן ביותר של המקרא. עם זאת, כלל זה איננו נכון לגבי כל מקרה ומקרה של הבדלי גרסאות בין נוסח המסורה לנוסחים אחרים. בנוסף, גם אם היה מוסכם כי נוסח המסורה משקף את נוסחו המקורי של המקרא, עדיין לא ידוע איזה מבין נציגיו השונים של נוסח המסורה הוא הנוסח המקורי.

רק מסקנותיה של עבודת ביקורת-נוסח יסודית תאפשרנה מצע אמין דיו לכל פעולה של ניתוח ספרותי או פרשנות המבקשת להבין את כוונות כותבו המקורי של הטקסט הנתון.

מטרותיה של ביקורת הנוסח ודרכי פעולתה

בראש ובראשונה, שואפת ביקורת הנוסח לתת תיאור מקיף אודות דרכי המסירה וההעתקה של ספרות המקרא. אולם, מעבר לממד התיאורי שבחקר הנוסח, קיים גם ממד מעשי מובהק. ממד זה כולל את איסופם של הבדלי הגרסה הקיימים והמשוחזרים והערכתם. באשר למקורות עבריים, פעולת האיסוף ככלל אינה סבוכה, למעט איסוף עדי הנוסח הפנים-מקראיים המשתקפים בכתובים מקבילים ובספרות חז"ל. איסופם של הבדלי גרסה מהתרגומים העתיקים הוא פעולה מורכבת יותר.

מעבר לשחזור נוסח המקרא על סמך המצוי, יש מהחוקרים הפועלים גם בשדה 'נוסח המקרא הרצוי', דהיינו, שחזור גרסאות חדשות שלא על סמך ממצאים ישירים קיימים ראו להלן.

על פי הגדרות שונות, ביקורת נוסח, יהיה הטקסט הנדון אשר יהיה, שואפת לשחזר את הטקסט ולקרבו עד כמה שאפשר לצורתו הראשונית על ידי הסרת שכבות של שינויים, 'תיקונים' ושיבושים. לאור האמור לעיל, ביקורת נוסח המקרא עשויה להתקשות בעמידה במשימה מעין זו מטעמים עקרוניים ומעשיים כאחד; הניסיון ליצור מהדורה מדעית של המקרא, המתבססת על נוסחים אקלקטיים ובוררת מתוכם באופן נקודתי, הוא כמעט בלתי אפשרי. מצב זה קיים גם בחיבורים אחרים בעלי מסורות ומשפחות כתבי יד ענֵפות במערכות יחסים מורכבות, כגון בספרות ההומרית, אך נראה שהמצב באשר לנוסח המקרא קשה במיוחד. כל המהדורות המדעיות הקיימות היום הן מהסוג הקרוי "דיפלומטי", כלומר מהדורה שיש בה נוסח עיקרי אחד כנוסח הפנים, וכל חילופי הגרסאות מוצגים באפראטים השונים. רבים מהחוקרים מאמינים כי בחלק גדול מהמקרים ניתן לברור מתוך הממצאים ולשחזר רכיבים מתוך צורתם המקורית של ספרי המקרא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ן, מהדורה שנייה 

מרדכי ברויאר, כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא, ירושלים תשל"ז

רפאל וייס, מחקרי מקרא - בחינות נוסח ולשון, ירושלים תשמ"א

שמריהו טלמון, "תנ"ך, נוסח", אנציקלופדיה מקראית, ח, ירושלים תשמ"ב

ישראל ייבין, המסורה למקרא, ירושלים תשס"ד תשל"ב

Marc B. Shapiro, The Limits of the Orthodox Theology: Maimonides’ Thirteen Principles reappraised, Portland

Emanuel Tov, Textual Criticism of the Hebrew Bible, Minneapollis 3rd ed., rev. and expanded