‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

לימודיו 5

קריירה כבמאי 5

שנות השמונים. 6

שנות התשעים. 7

תחילת שנות האלפיים. 7

הזאב מוול סטריט. 8

עלילת הסרט. 8

הוגו 10

עלילת הסרט. 10

דמויות. 11

שאטר איילנד. 11

עלילה. 12

דכאו – בסרט ובמציאות. 12

השתולים. 12

עלילה. 13

הטייס. 14

עלילה. 14

פרסים. 15

תקציר העלילה. 15

פסגת הפחד. 17

עלילת הסרט. 17

החבר'ה הטובים. 19

עלילה. 19

דמויות. 19

הפיתוי האחרון של ישו 20

וידאו קליפ. 20

צבע הכסף. 21

תקציר העלילה. 21

השור הזועם. 22

סקירה כללית. 22

העלילה. 23

ההפקה. 23

ביקורות. 24

ניתוח הסרט ופרטי טריוויה. 25

ניו יורק, ניו יורק. 25

תקציר העלילה. 25

הכרה. 26

הוצאה מחדש. 26

נהג מונית סרט. 27

הפקה. 28

עלילה. 28

רקע. 28

התרחשות. 28

הסיום. 29

פרשנויות לסיום הסרט. 29

ביקורת. 29

ג'ון הינקלי הבן 30

סגנון 30

הכרה. 30

אליס לא גרה כאן יותר. 31

עלילה. 32

הפקה. 32

פרסים ומועמדויות. 32

פילמוגרפיה. 34

טלוויזיה. 35

ביבליוגרפיה. 36

מרטין סקורסזה באנגלית: Martin Marcantonio Luciano Scorsese; נולד ב-17 בנובמבר 1942 הוא במאי, עורך ומפיק קולנוע אמריקאי, זוכה פרס האוסקר,פרס גלובוס הזהב ופרס אמי וכן "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2013‏. נחשב לבמאי משפיע ובולט בתעשיית הקולנוע ובעיקר בבימוי סרטי פשע.

סקורסזה נולד בנובמבר 1942 למשפחת מהגרים מאיטליה. הוא גדל בשכונת "איטליה הקטנה" בניו יורק. משפחתו הייתה במעמד סוציו-אקונומי נמוך ואביו עבד כגהץ בחנות בגדים. מרטין הילד היה חולני וסבל רבות מאסתמה. הוא סיפר, כעבור שנים, שבאותם ימים בהם היה מסוגר בחדרו בעקבות התקפות האסתמה, היה מבלה שעות על גבי שעות בהתבוננות החוצה אל הרחוב וכך החל להתגבש חזונו הוויזואלי יוצא הדופן, שיבוא לידי ביטוי בסרטיו הקולנועיים. החיים ב"איטליה הקטנה" היו קשים ואלימים ורבים מחבריו של סקורסזה נהפכו לעבריינים.

ב-1980 יצא "השור הזועם". סיפור עלייתו ונפילתו של ג'ייק לה מוטה, אלוף העולם באיגרוף. הסרט נעשה על פי ספרו האוטוביוגרפי. ניו יורק שוב חוזרת להיות עיר אלימה ואכזרית, שמצולמת בשחור ולבן כהומאז' לסרטי הפילם נואר. דה נירו, אולי בתפקידו הגדול ביותר, מגלם אדם שיצריו המטורפים מונעים ממנו פעם אחר פעם להגיע לפיסגה ולחיות בשלום עם הסובבים אותו, עד לנפילה הכואבת. דה נירו זכה באוסקר על משחקו, אולם סקורסזה לא זכה בכלום.

ב-1981 ניסה בחור מעורער בנפשו לרצוח את הנשיא רייגן, בטענה שהושפע מ"נהג מונית". הפרשה השפיעה קשה על סקורסזה והוא שוב שקל לפרוש מתעשיית הקולנוע, אולם לבסוף החליט להשאר וב-1983 יצר את "מלך הקומדיה". בהמשך שנות ה-80 יצר סרט סוריאליסטי על ניו יורק, "שגעון של לילה". ב-1986 עשה את "צבע הכסף" בכיכובם של פול ניומן וטום קרוז, וב-1988 את הסרט השערורייתי "הפיתוי האחרון של ישו" שהוחרם על ידי הכנסייה ועל ידי ארגונים נוצריים שונים.

שנות התשעים

ב-1990 חזר לטריטוריות הישנות והידועות שלו עם "החבר'ה הטובים", סרט מאפיה, שאהוב במיוחד על מעריציו האדוקים. שוב משחק דה נירו את המטורף שמערער את סביבתו. גם רבים משחקני הסופרנוס העתידיים משחקים בסרט הזה. הוריו של סקורסזה מבליחים אף הם להופעות אורח קצרות, והסרט, שמציג שוב את חזונו הוויזואלי יוצא הדופן של סקורסזה, הפך לקלאסיקה מיידית ולאחד מסרטי המאפיה הטובים שנעשו. [1]

שנה מאוחר יותר עשה סקורסזה חידוש ל"פסגת הפחד" של ג'יי לי תומפסון, עם דה נירו בתפקיד הראשי, של אסיר משוחרר שיוצא לנקום בעורך דינו ניק נולטה. היה זה סרטו הקופתי ביותר של סקורסזה עד לשנה זו.

ב-1993 יצר את "עידן התמימות", שזכה להצלחה רבה, הן אמנותית והן מסחרית. ב-1995 יצר את "קזינו", שמיחזר, פחות או יותר, את ההישגים של "החבר'ה הטובים". סרטו הבא "קונדון" מ-1997, היה שיפור משמעותי, אך נכשל בקופות. ב-1999 יצר, את "לגעת במוות", שהיווה המשך רעיוני ל"נהג מונית". את התסריט כתב פול שרדר, וניקולס קייג' היה השחקן הראשי. אך זה לא עזר לסרט להצליח בקופות. הוא גם שיחק בסרט "חלומות" של אקירה קורוסוואה בתפקיד הצייר ואן גוך.

תחילת שנות האלפיים

ב-2002 חזר סקורסזה לעניינים עם "כנופיות ניו יורק". היה זה הסרט הראשון שבו שיתף פעולה עם לאונרדו די קפריו, שיתוף פעולה חדש ומסקרן. הסרט הציג אלימות קשה בימיה הראשונים של ניו יורק, כשכנופיות נלחמו על טריטוריות ביניהן. סקורסזה חלם על עשיית הסרט הזה במשך 20 שנה, ולצורך עשייתו הועמד לידיו התקציב הגדול ביותר בקריירה שלו. הסרט לא היה הצלחה גדולה אך כיסה את עלויותיו, וסקורסזה זכה בפרס גלובוס הזהב על בימויו. אולם בטקס פרסי האוסקר שוב לא עמד לו מזלו.

ב-2004 יצא סרטו "הטייס", אפוס מרהיב על אודות הווארד יוז, הגאון המוזר, שרשם הישגים רבים בתחום הקולנוע והתעופה. זהו אחד הסרטים הגדולים ביותר של סקורסזה מבחינה ויזואלית. הביקורות היו חיוביות ברובן, והסרט גם הצליח בקופות. הסרט היה מועמד ל-11 אוסקרים ובכללם פרס הבימוי לסקורסזה. אולם גם בטקס זה הפסיד סקורסזה, הפעם לקלינט איסטווד.

ב-2005 ביים סרט דוקומנטרי על בוב דילן, "אין דרך הביתה", ובד בבד החל לעבוד על סרט מאפיה חדש שנקרא "השתולים", בכיכובם של לאונרדו די קפריו, ג'ק ניקולסון ומאט דיימון. הסרט יצא לאקרנים באוקטובר 2006, והיה לסרט המצליח ביותר של סקורסזה בקופות, בד בבד עם הצלחתו הביקורתית המרשימה. הסרט זיכה את סקורסזה, לראשונה, ב"פרס אוסקר" בקטגוריית "הבמאי הטוב ביותר", ואף זכה בקטגורית "הסרט הטוב ביותר".

ב-2008 החל סקורסזה לעבוד על סרטו החדש, שאטר איילנד, מותחן פסיכולוגי המבוסס על רומן בעל אותו שם משנת 2003 מאתדניס ליהיין. גם בסרט זה כיכב לאונרדו די קפריו לצד בן קינגסלי, מארק רופאלו ואחרים. הסרט יצא לאקרנים ב-19 בפברואר2010.

בטקס פרסי גלובוס הזהב, שנערך ב-17 בינואר 2010, הוענק לסקורסזה פרס על מפעל חיים.

באוקטובר 2011 יצא לאור סרטו על ג'ורג' הריסון, "חיים בעולם חומרני".

סקורסזה זכה בפרס גלובוס הזהב השלישי שלו בקריירה בטקס של 2011 על עבודת הבימוי שלו בסרט "הוגו". בדצמבר 2013 יצא לאור סרטו "הזאב מוול סטריט" בכיכובו של לאונרדו די קפריו. זהו שיתוף הפעולה החמישי בין הבמאי לשחקן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Adams, Veronika ''Martin Scorsese'' Ebook.GD Publishing

Wernblad, Annette  ''The Passion of Martin Scorsese: A Critical Study of the Films'' McFarland Deren M.. Cinematography: The Creative Use of War Films. In: Mast, G., Cohen, M., Braudy, L. eds., Film Theory and Criticism.. pp. 59-71. New-York: Oxford Un. Press

טרנס ראפרטי, ניו יורק טיימס, שאטר איילנד: פסגת החרדה של סקורסזי

מרטין סקורסזה, לקרוא את שפת הקולנוע, אלכסון

אריאל הנדל שליטה במרחב באמצעות המרחב: אי-ודאות כטכנולוגיית שליטה תאוריה וביקורת, י-ם 

בן שאול, נ.  מבוא לתיאוריות קולנועיות. תל-אביב:דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.