עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון דור שני ושלישי לניצולי שואה, מחקר כמותני: רגישות יתר של דור שני לשואה לדחק ,טראומה משנית (עבודה אקדמית מס. 10435)

‏390.00 ₪

45 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10435
סמינריון דור שני ושלישי לניצולי שואה, מחקר כמותני: רגישות יתר של דור שני לשואה לדחק ,טראומה משנית

תוכן עניינים

מבוא. 

הדור השני 

יחסי הורה-ילד. 

תופעות התנהגותיות אצל בני הדור השני 

הדור השלישי 

זיכרון השואה בתרבות ובאמנות בדור השני והשלישי בישראל.

הדור השני 

ביטוי אמנותי - ספרות השואה. 

דור שני ושלישי - מוסיקה. 

״אפר ואבק״. 

בתיאטרון 

טקסי שואה אלטרנטיביים.. 

השוואה בין הדור השני והשלישי 

תאטרון 

דברים אישיים.. 

טראומה משנית של דור שני ושלישי לשואה ואיום הגרעין 

שיטה. 

משתתפים.

מדדים.. 

הליך. 

עיבוד הנתונים.

תוצאות. 35

ניתוח תוצאות השערות המחקר. 

דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

 

 מלחמת העולם השנייה הסתיימה עם כיבוש ברלין על ידי צבאות הברית. מלחמה זו היתה עקובה מדם והותירה אחריה צלקות קשות וכואבות בעולם בכלל ובעם היהודי בפרט. ניצולי השואה ושאר עקורי מלחמת העולם השנייה נותרו חסרי בית, רכוש ומשפחה. על כן, הצבאות המשחררים וארגוני חסד עולמיים (האונר״א) ראו לנכון להקים ״מחנות עקורים״- מחנות שהוקמו בעיקר באוסטריה ובגרמניה כמקלט זמני לשיקום ראשוני של הפליטים. מקימי המחנות הללו סברו שמדובר במחנה ארעי, שיתקיים חודשים אחדים בלבד ובתומו יחזרו הפליטים לבתיהם. אלא, שהמציאות סתרה הנחה זו. רוב אנשי ״שארית הפליטה״ לא רצו לחזור לבתיהם מוכי ההרס והחורבן ולשכנים שהפגינו יחס מנוכר ועוין. מה גם, שפעמים רבות ביתם נהרס כליל. חוקי ההגירה הנוקשים שקבע השלטון האמריקאי, אפשרו רק ליהודים מעטים להגר לארצות הברית. המנדט הבריטי ששלט באותה תקופה בארץ ישראל, נעל את שערי הארץ לכניסת יהודים. כתוצאה מכך, מחנות העקורים התקיימו במשך תקופה ממושכת של שלוש שנים.

לאחר המלחמה חיו היהודים באירופה בתחושה של אובדן דרך, חוסר יעוד וייאוש. התנועה הציונית ביקשה לקשור את פיתרון הבעיה להגשמת המטרה הציונית ולגייס את שארית הפליטה כמנוף להקמת המדינה. אנשי ההנהגה הציונית שכנעו את יהודי אירופה שהם נחוצים למאבק הציוני. אי מציאת פתרון לבעייתם הקיומית של היהודים באירופה, דרבנה את שורדי השואה להצטרף למאבק של התנועה הציונית על הקמת בית ומקלט לעם היהודי בארץ ישראל. רבים מהניצולים החלו לראות בהקמת מדינה לעם היהודי כפתרון היחידי למציאות הקשה בה היו שרויים. לכן, הם נקטו בפעולות רבות, הפגנתיות ומעשיות, שנועדו ״לקרב את הגאולה״ ולהביא להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי. כצעד ראשון הם השתתפו בהפגנות, נשאו שלטים וסיסמאות, בכדי להפעיל לחץ ולגרום לדעת קהל חיובית. בנוסף, רבים מן הניצולים העפילו לארץ ישראל בשיתוף עם התנועה הציונית, על מנת לקבוע את מיקומם שם כעובדה מוגמרת. אין ספק אפוא, שניצולי השואה היוו כוח נכבד וחשוב בהקמת מדינת ישראל. הן בשל היותם כמות מספרית עצומה של פליטים שאין להם בית (רבע מיליון בתקופת השיא) והן בשל כך שהצטרפו למאבק הציוני ועלו לארץ ישראל בעליה לגאלית ובלתי לגאלית. וכמו שהיטיבה לומר זאת חגית לפסקי במאמרה:

״שרידי השואה היהודית גילמו באופן מוחשי את נקודת המפגש שבין השואה לבין הקמת המדינה: המאמצים לפתרון בעייתם, היו משולבים במהלכים שהביאו לעצמאות ישראל, ועם כינונה בפועל בא גם הפתרון לבעייתם״.

(לפסקי חגית, שארית הפליטה מאובייקט לסובייקט: מגמות במחקר, יהדות זמננו 6, ירושלים, תש״ן,עמי 26)

יוצאי אירופה הגיעו לארץ בשלושה גלים עיקריים, שהגדול מביניהם היה בין השנים 1948-1951. גם בהגיעם לארץ, חייהם של ניצולי השואה היו קשים מנשוא. תקוותם לפתוח דף חדש לא עלתה בנקלה. עולי אירופה נתקלו בקשיי קליטה רבים: אי ידיעת השפה העברית, ההתיישבות הקיבוצית, שרובם לא הכירו עד כה ויותר מכל: יחס היישוב היהודי אליהם. מעדויות רבות של בני היישוב היהודי עולה כי


בקרב ציבור זה שרר יחס מתנשא כלפי שרידי השואה. חגית לפסקי מנסה להסביר יחס זה במאמרה בחוברת ״יהדות זמננו 6״ :

1)            בני היישוב היהודי הסתכלו על עצמם כעל פורצי דרך חדשה. החלוצים בתהליך תחיית הבית
הלאומי לעם היהודי. לעומתם, העולים לא היו מעורבים בתהליך זה מתחילתו.

2)            ההתיישבות הציונית בארץ נחשבה ל״התיישבות עובדת״, וזאת בניגוד ליהודי הגולה, שאורחם
ורבעם לא היה דומה לזה. על כן, יהודי הגולה נחשבו כקבוצה שיש לחנכה מחדש על פי ה״אידיאולוגיה
הצברית״ ולא ככוח עבודה שווה ערך ליושבי הארץ. מי מבין העולים שלא רצה לקבל על עצמו את
הנורמות הקיימות בקרב הצברים נחשב לשונה.

 

שאלון דור שני ושלישי לניצולי שואה

1. אני עצבני/ת בערך כמו רוב האנשים                                                    

לא נכון

נכון

2. כשאני עובד/ת אני נמצא/ת במתח רב מדי                                            

לא נכון

נכון

3. אני לא מצליח/ה להתרכז בדבר אחד

לא נכון

נכון

4. אני נעלב/ת יותר בקלות מרוב האנשים                                     

לא נכון

נכון

5. פעמים רבות אני מוצא/ת את עצמי מודאג/ת בגלל משהו

לא נכון

   נכון

6. בדרך כלל אני רגוע/ה ולא מתעצבן/ת בקלות

לא נכון

נכון

7. כמעט כל הזמן אני פוחד/ת בגלל משהו או מישהו                                  

לא נכון

נכון

8. אני שמח/ה רוב הזמן

לא נכון

נכון

9. יש תקופות שבהן אני כל כך לא שקט/ה, עד שאני לא יכול/ה לשבת זמן רב במקום אחד      

לא נכון

נכון

10. לפעמים נדמה לי שאני עומד/ת מול קשיים כל כך רבים, שלא אוכל להתגבר עליהם              

לא נכון

נכון

11. קשה לי להתרכז במטלה או בעבודה[

לא נכון

נכון

12. אני לא מודע/ת לעצמי באופן יוצא דופן                                               

לא נכון

נכון

13. אני לוקח/ת הכול ללב                                                                       

לא נכון

נכון

14. רוב הזמן החיים הם מאמץ בשבילי

לא נכון

   נכון

15. לפעמים אני חושב/ת שאני חסר/ת ערך

לא נכון

   נכון

16. בהחלט חסר לי בטחון עצמי

לא נכון

נכון

17. לפעמים אני בהחלט מרגיש/ה חסר ערך

לא נכון

נכון

18. אני אדם עצבני מאוד                                                                        

לא נכון

נכון

19. לפעמים נדמה לי שאני נשבר/ת

לא נכון

נכון

20. אני לא אוהב/ת לעמוד בפני קושי או החלטה חשובה

לא נכון

נכון

מצגת על דור שני לשואה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שפט רבקה, המחויבות להורים כמטלה בלתי פתירה אצל בנים לניצולי שואה, עבודה לתואר M.A, מתוך שיחות, כרך ט  

        שצקר חיים, ״לדעת או לחוות״, בשביל הזיכרון - זיכרון השואה והנצחתה, (עורך ראשי: בלטמן דניאל), הוצאת יד ושם, ירושלים , עמוד 19.

 

Danieli Y. International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. New York: Plenum Press


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה