‏290.00 ₪

שאלת השפעתה של השופטת מרים בן פורת על התפתחותו של המשפט הישראלי, בעשרות שנותיה כשופטת מכהנת ובתפקידה כמבקרת המדינה הינה שאלה רחבת היקף אשר יריעה זו קצרה מלרדת לעומקה. 

יחד עם זאת, ניתן לקבוע גם ללא מחקר מעמיק במיוחד, כי התפתחות גישתה הפרשנית הייחודית ואולי אף הנועזת, של השופטת מרים בן פורת שזורה בתחנות ובצמתים מרכזיים של המשפט והמציאות הישראלית, השפיעה והושפעה מהם, עד שלא ניתן לקבוע בבהירות מהי "הביצה" ומהי ה"תרנגולת". 

ואולם, כאשר עוסקים בדמותה של מרים בן פורת, עולה שאלה אחת אשר יש לשער כי מעסיקה נשים רבות העוסקות ואשר מתעתדות לעסוק בתחום המשפט, והיא, האם ניתן לנתק את גישתה הפרשנית, הכרעותיה ונקודת מבטה בתיקים בהם דנה, מהיותה של מרים בן פורת שופטת (אישה) ראשונה בתפקידים שיפוטיים ומשפטיים בכירים, בתחילה בכס השיפוט בבית המשפט המחוזי בירושלים, מאוחר יותר בבית המשפט העליון בשנים 1958-1988  ואחר כך עם פרישתה ממנו כמבקרת המדינה?  

תחילת דרכה של בן פורת בפרקליטות, תחת פרקליט המדינה חיים (הרמן) כהן, אופיינה בחוסר ביטחון שכונן בה עקב מיעוטן של נשים בתחום המשפט ואזי כל עוד ניתנו לה משימות מנהליות- בצעה אותן בשמחה. עם זאת, במהרה החלה לעסוק בעבודה משפטית בהכנת חומרים משפטים להופעותיהם של הפרקליטים הבכירים בבתי המשפט. לאחר תקופת זמן, קצרה מדי לדידה של בן פורת, ציווה עליה כהן את הופעת הראשונה במשפט פלילי. בן פורת ניסתה תחילה להימנע מהופעה זו ואף שלחה שליחים שיבואו לעזרתה, אך ללא הועיל. במשפטה הראשון הרשיעה את עורך "הארץ"דאז, גרשום שוקן, בפרסום שמו של נער שעבר עבירה. בהתאם לגילו של הנער, היה העונש המרבי על עבירה זו קנס של אלף לירות. מהותה של העבירה לא הצדיקה את ההתלהבות

אותה הראתה בן פורת במשפט זה כאשר הציגה את טיעוניה בהגזמה "לעין ערוך מעבר למתחייב מעובדות המקרה". [1] הזעזוע על פניו של שלמה אשר, פרקליט המחוז והחרדה בעיני הנאשם החזירו את בן פורת לקרקע המציאות ולימדוה את לקחה המשפטי הראשון- היחס הנכון שבין מהות העבירה לבין צורת הצגתה. הערך המרכזי אותו הפיח כהן בבן פורת הוא כי לא נמדד הפרקליט במספר הרשעותיו, אלא ביעילות העזרה אותה הגיש לבית המשפט במהלך חקר האמת[2].

[1] מרים בן פורת, "מעבר לגלימה". עמ' 53. הוצאת "כתר", 2010

[2] דוד חשין בית המשפט: חמישים שנות שפיטה בישראל , ירולים, 1999, עמ'   113

ביבליוגרפיה לדוגמא...

אתי בורשטין (עורכת) בדרכה של לאה וינברג לבית אזולאי, ירושלים 2001. 

דפנה ברק-ארז, שלומית יניסקי-דביר, יפעת ביטון ודנה פוגץ' (עורכות)  עיונים במשפט מגדר ופמיניזם הוצאת נבו (2007). 

מרים בן פורת מעבר לגלימה (2010).

איל בנבנישתי "הפתעונת' והמצלמה הנסתרת: על עיתונות, פרטיות, סקרנות ומציצנות" המשפט 26 (37) (2008).

פנינה להב "ראיון עם כבוד השופטת בן-פורת"  המשפט  26(73) (2008).

Orit Kamir "Honor, and Dignity Cultures: The Case of Kavod and Kvod Ha-Adam in Israeli Society and Law The Concept of Human Dignity in Human Rights Discourse (D. Kretzmer and E. Klein eds, Kluwer Law International, 2002).

Salokar Rebecca, Volcansek Mary Women In Law 39 (1996) available at

books.google.com/books?id=gr0iKT-RewC&printsec=frontcover&hl=iw#PPA38,M2