‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

ריבוי נשים לפי השריעה האסלאמית

ריבוי נישואין בישראל

העבירה הפלילית של ביגמיה בבית המשפט

עבירת הביגמיה מול השריעה האסלאמית

עבירת הביגמיה ואיחוד משפחות

הבטחת הכנסה והמשפחה הפולגימית

ריבוי נישואין והפרת חובה חקוקה

סופו של דבר

ביבליוגרפיה

תופעת ריבוי נשים, היא תופעה שמצויה בקונפליקט בין הדת לחוק, היא תופעה המשלבת בתוכה דיון פלילי, דיון ערכי, חברתי ואפילו פוליטי והוא נחשב לאחד הדיונים הכי שנויים במחלוקת בתוך הנושאים הקשורים לאישה וזכויותיה.

בשנים האחרונות אפשר לראות עליה במקרים של ריבוי נשים בתוך ישראל, אבל אי אפשר להצביע על מספרים מדויקים מהסיבה שהנישואין השניים לא נרשמים במשרד הפנים כדי לא להיחשף לפן הפלילי, לכן רוב המידע נובע ממחקרים של מוסדות לא רשמיים או לעמותות של זכויות אדם.

מצד אחד מעמדה של האישה בעולם הערבי ובעולם ככל השתפר מהמעמד שהיא הייתה בו, היום יש לאישה זכויות וחובות שלא היו קיימים לפני כן, אבל מצד שני ישנה תופעה זו שמכרסמת את זכויותיה של האישה.

גברים המחליטים להינשא בשנית מעלים תירוצים וטיעונים רבים, בראש ובראשונה את הטענה כי הדת מאפשרת להם תוך אי התחשבות באישה ובזכויותיה וכמובן ברגשותיה.

גם היום, עדיין קיימת המחשבה השגויה על האישה ומסגרת הנישואין, אנשים חושבים שאישה מתחתנת כדי שתהיה לה מסגרת כלכלית שתתמוך בה ובילדיה בלי להזכיר את דרישת החום והאהבה.

אני בחרתי נושא זה, כי הנושא מצד אחד הוא נושא דתי אך הוא פוגע במעמדה של האישה, ובתור בחורה מוסלמית אני לוקחת אותו כנושא אישי יותר, כי מבחינה מסוימת אי אפשר לחלוק על הדת, אבל ההיגיון לפעמים שם אותך בצומת דרכים ומחייב אותך לחלוק עליו.

 בסמינריון זה אני אתייחס לתופעה קיימת זו, ההתנגשות שלה עם החוק, איך מדינת ישראל מנסה להתמודד עם ריבוי הנשים? מה עם חופש דת? מה עם זכויות האישה ואיך בית המשפט מפרש את התופעה? האם נכון להתמודד עם תופעה זו דרך החקיקה ובתי המשפט או שהדרך צריכה להיות יותר חברתית? והאם דרכו של בית המשפט היא הדרך הנכונה??

ריבוי נשים היא תופעה שקיימת מלפני הרבה שנים, כשהגיעה דת האסלאם, אלוהים מצא לנכון להכניס מנהג זה לתוך הדת ולתת אפשרות לגבר להתחתן עם ארבע נשים. טובתה של האישה הייתה אחת הסיבות שבגללן אלוהים התיר את האפשרות הזאת.

כיום, המחוקק הישראלי אסר את הנישואים הביגמים למרות שאיסור זה מתנגש עם דת המוסלמית. בגלל ההתנגשות המחוקק אסר פעולה זאת אך לא נכנס לתוקפה לפי הדין השרעי. כלומר למרות האיסור בחוק והעונש הפלילי, הנישואין השניים יהיו תקפים.

למרות האיסור, תופעה זו עדיין קיימת בישראל, במיוחד בקרב הבדואים בנגב. לפי הערכה שפורסם משרד הבריאות  36% מהנשים הערביות הבדוויות בנגב נשואות לגבר הנשוי ליותר מאישה אחת[1].

שכיחות תופעה זו חוזרת לעובדה של חוסר יכולת המדינה ומוסדותיה לפקח על מוסדות הנישואין ובגלל התחמקות העבריינים מהחוק ע"י אי רישום הנישואין הפוליגמיים.

בגלל תופעה זו, ניסה המחוקק הישראלי למנוע אותה, ע"י חקיקות ופעולות אחרות כמו דחיית בקשות משפחות פוליגמיות לאיחוד ע"י חוק האזרחות והכניסה לישראל[2], או על ידי צמצום הגמלאות שזכאית להן האישה החיה במשפחה פוליגמית וע"י חיוב הבעל בפיצוי האישה על הנזק שנגרם לה כתוצאה מנישואי בעלה בשנית.

אין ספק שיש הצדקה לרצון המחוקק למנוע מגברים להתחתן בשנית. בנוסף לקיפוח האישה, התעלמות מרצונותיה ופגיעה בשוויון, לריבוי נישואים יש השלכות פסיכולוגיות וחברתיות המהוות פגיעה כשלעצמן פגיעה בכבודה של האישה. נישואים שניים בד"כ מביאים לפירוק של הנישואים הראשונים ומהווה פגיעה בזכותה של האישה הראשונה לחיי משפחה שהיא זכות אדם בסיסית. בנוסף, ריבוי נישואים פוגע בזכות לפרטיות, אינטימיות ולאוטונומיה של היחידה המשפחתית.

הבעיה היא ביישום החוק, בתי המשפט לא מפגינים אחידות במדיניות הענישה ולמרות שהמחוקק קבע לעבירה זו עונש מירבי של חמש שנות מאסר, עונש יחסית חמור שהופך את העבירה לפי ההגדרה לעבירה מסוג פשע ! אך בית המשפט אינו מתייחס לחומרה זו שהתכוון אליה המחוקק ובדרך כלל נפסק לעבריין עונש מאסר מינימאלי, אם בכלל.

בית המשפט בחר להתמודד עם התופעה דרך חקיקה אחרת שיכולה לפגוע, למרות הרציונל בה, באישה, פגיעה שהמחוקק ניסה למנוע למשל בחוק האזרחות והכניסה לישראל[3], המחוקק ובית המשפט ביישום החוק פוגע בזכות לחיי משפחה. בחוק הבטחת ההכנסה[4] לעומת זאת, נפגעת זכות האישה לעצמאות כלכלית ולקיום תנאים מינימאליים למחייה. על ידי יישום חוקים אלה בית המשפט משתמש בטענה של מיגור תופעת הביגמיה במקום לעשות שימוש בחוק המקורי שבא לעשות זאת והוא חוק העונשין. בחוק העונשין יש איסור ספציפי לריבוי נישואין, בית המשפט יכול למשל לשנות את מדיניות הענישה כלפי עבריינים פוליגמיים ולהטיל עונש כבד יותר על אלה שעוברים על החוק.

 מה שמביא אותי להצעה של שינוי החוק הקיים והחמרת העונש על העבריינים מה שיכול להרתיע אותם יותר לפני ביצוע העבירה. ההחמרה לפי דעתי צריכה להיות גם כלפי אנשים שמסייעים או משתתפים עם ביצוע הנישואים הפוליגמיים ולהכיר בהם כ"מסייעים" ו"שותפים" לצורך חוק העונשין והטלת העונש כך ההרתעה תהיה לא רק כלפי העבריינים אלא גם כלפי אלה שנותנים יד לעבירה, כך שאם הגבר למרות האיסור יחליט להתחתן פעם נוספת בכל זאת, יירתעו אנשים מלסייע לו לעשות זאת. למשל להטיל עונש על הקאדי שמשיא את בני הזוג או על העדים בטקס הנישואין.

אפשרות נוספת שיכולה להיות אפקטיבית במיגור התופעה היא, אי הכרה בתוקפם של הנישואים הפוליגמיים, הרי המחוקק למרות שהוא אוסר את הפעולה, הוא לא נכנס לדין השרעי, אם הנישואים נערכו כדין, הם תקפים, מה שנחשבת לסתירה משמעותית בין מטרת החוק לבין המצב בפועל. אם הגבר שמתחתן בשנית יידע שהנישואים לא יהיו תקפים אם יעלו עליו אז הוא ימנע מלשאת אישה נוספת.

לסיכום, אני חושבת שהמחוקק צריך לשקול תיקון לחוק העונשין הקיים, ולשנות את גבולות העבירה ואז הוא יוכל אולי, אחת ולתמיד, למגר את תופעת ריבוי הנישואין, בישראל.

מצגת ריבוי נשואין - רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים )

 רחל, ורצברגר, "נישואי קרובים ופוליגמיה", מרכז מחקר ומידע של הכנסת

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)

1. אהרון ליש, "השיפוט הדתי של המוסלמים בישראל", המזרח החדש