‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי גורמים של דחק, שחיקה וטראומה מישנית בקרב עובדי איחוד הצלה באבחנה בין עובדים ותיקים לצעירים?

השערות המחקר

גורמי השפעה של דחק, שחיקה וטראומה מישנית יהיו מובהקים יותר בקרב עובדי איחוד הצלה הותיקים, שכן ככל שעובר הזמן וגדלה החשיפה לארועים מצטברים כך גדל רישומם והשפעתם על העובד ההול ונשחק.

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע על הארגון :איחוד הצלה. 

מהות הארגון ופעילותו 

חזון, מטרות ויעדים.. 

מחוזות איחוד הצלה. 

סקירת ספרותית. 

טראומה. 

טראומה נפשית של עובדי הצלה. 

מאמר התמודדות רפרסיבית בקרב אנשי זק"א. 

טרור וטראומיזציה משנית. 

נפגעי דחק. 

מאפייני המציאות הישראלית בצל אירועי הטרור. 

האתגר המקצועי לנוכח האיום האישי 

הכלת כאב המשפחות. 

דיסוציאציה במהלך האירוע הטראומטי 

משקעי האירוע הטאומטי: צמצום נזקים ארוכי טווח. 

שאלת המחקר. 

השערות המחקר. 

שיטה - מתודולוגיה. 

גישות למחקר האיכותני 

משתתפים.

כלי 

הליך. 

איך הגעתי למשתתפים.

איך בוצע הראיון?. 

דיון 

ניתוח לפי השערות המחקר. 

עובד כמדריך מוקדנים במוקד המצוקה. 

ביקורת על המחקר. 

הצעות למחקר המשך. 

סיכום ומסקנות לאור השערת המחקר. 

מסקנה

ביבליוגרפיה. 

נספחים

תבנית ראיון חצי מובנה ושאלון דמוגרפי 

ראיונות עם עובדי איחוד הצלה. 

ראיון 1 עם עובד איחוד הצלה. 

ראיון 2 עם עובד איחוד הצלה. 

ראיון 3 עם עובד איחוד הצלה. 

ראיון 4 עם עובד איחוד הצלה. 

ראיון 5 עם צעיר מתנדב איחוד הצלה. 

מחקרים, שנעשו מאז שנות ה-90, מראים בצורה חד משמעית כי מתן שירותים מקצועיים (גם של כוחות הצלה כמו איחוד הצלה כמובן) לנפגעי טראומה, עלול לגרום להתפתחות טראומה משנית (Secondary Traumatic Stress) בקרב אנשי מקצוע, המספקים שירותים ישירים לנפגעים.

על פי המחקרים האלה הטראומה המשנית משפיעה על "העצמי" של איש המקצוע וכך משפיעה באופן בלתי נמנע על כל מערכות היחסים בחייו, המקצועיות והאישיות. היא יכולה להפוך אותו לרציני, לציני ולחסר שמחה. היא יכולה לגרום לו לפתח רגישות מוגברת לאלימות או נטייה לפרצי אבל ואף תחושת ייאוש ביחס לגורל האנושות כולה. היא יכולה להשפיע על יכולתו לחיות חיים מלאים, לאהוב ולעבוד.

 טראומה משנית, שאינה מטופלת, יכולה אף לגרום לאיש מקצוע לעזוב את עיסוקו, שכן היא מכינה את הקרקע לשחיקתו כאיש מקצוע, בשל אובדן תחושת הזהות שלו כמסייע אפקטיבי או בשל "עצבות הנפש", המאפיינת את הפגיעה הרוחנית שגורמת הטראומה המשנית.

איחוד הצלה הוא גוף שמאגד חובשים, פרמדיקיםורופאים מרחבי הארץ. ארגון "איחוד הצלה" הינו גוף התנדבותי חברתי המאפשר לכונני רפואת חרום לשלב את הרפואה והצלת החיים עם חיי היום יום. ארגון "איחוד הצלה" פועל בהנחיית ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומשרדי הממשלה השונים.

הארגון הוקם בעקבות סכסוכים בתוךהצלה ישראל שגרמו לפיצול הארגון. בנוסף למתנדבים החרדים, בארגון חברים מאות מתנדבים שאינם דתיים, ואף צוות של ערביי מזרח ירושלים. חברים ב"איחוד הצלה" כ2,300 מתנדבים ברמות הכשרה שונות. בהתחלה נקרא שמו "ארגון מתנדבי הצלה בישראל".

כלי ראיון עומק חצי מובנה, שאלון דמוגרפי [ר' ראיונות בנספח].

ניתוח לפי השערות המחקר

ראיון 1 עם עובד איחוד הצלה : מדובר בעובד יחסית ותיק , 8 שנים בארגון, אמר שבתור עובד שטח באיחוד הצלה חש גאוות יחידה ועמל קשה לשמור על איזון נפשי.

להציל חיים , לדידו, "זה לא להניח פלסטר או תחבושת, זה הרבה יותר מורכב והדבר הכי טוב שעשו מתנדבי איחוד הצלה למען הנפגע/חולה היה פשוט להמתין לאמבולנס של מד"א ולהרחיק מטרדים וטיפול רשלני מהנפגע...."

לשאלה: האם אתה חש שחיקה בעבודתך באיחוד הצלה? ענה שכן אבל זה פתיר וחופש טוב ממלא המצברים. בחלוף השנים השחיקה תתבטא בעיקר מלחץ מצטבר של ארועים דחופים.

ראיון 2 עם עובד איחוד הצלה, הוא ותיק 15 שנים בארגון. הוא הודה :" אני חובש ואני הכי שחוק בעולם ראיתי הכול חוויתי הכול התנסיתי בהכול אני מרגיש שכבר אין לי מה לתת "התגייסתי" כמתנדב לאיחוד הצלה עם הכי הרבה מוטיבציה בעולם והיא נעלמה לגמרי..."

ראיון 3 עם עובד איחוד הצלה, עובד די ותיק עובד : 12 שנה בארגון

כבאי מתנדב .יש לו מסר: "לכל האנשים המטיילים בארץ נא לשים לב מה אתם זורקים לשדה הקוצים או את המנגל שאינכם מכבים בעצלנות!"

הודה שכל העשייה וההכנות במיוחד בלילות "הכניסו אותי ללחץ נורא, למחשבות שאולי זו הייתה שטות גמורה להיכנס למערכת תובענית כזאת". "היו הרבה רגעים שבהם נהניתי מהעשייה ומההכנות, והיו הרבה מאוד רגעים שהייתי מותש מיום עבודה וידעתי שמחכה לי בערב עבודה לא פשוטה."....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

זהבה סולומון, רוני ברגר וקרני גינזבורג " תסמינים פוסט־טראומטיים ופסיכיאטריים וסגנון התמודדות רפרסיבי בקרב אנשי זק"א" חברה ורווחה, כח, 1: 84-59

Wee, D.F., & Myers, D.G. Stress response of mental health workers following disaster: The Oklahoma City bombing. In C.R. Figley (ed.), Treating compassion fatigue (pp. 57-83). New York: Brunner-Routledge