‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מאתגר ספורט הסיבולת תפיסות נורמטיביות של "גיל ה-מעבר" מנקודת מבטן והתנסותן של הנשים? 

תוכן עניינים

תקציר

הקדמה

ספורט הסיבולת בארץ

סקירת ספרות

מהלכי חיים גיל, מגדר ומהלכי חיים

 גיל ו"גיל המעבר" המסע שלו והמשא שלה

ספורט, גוף, מגדר וגיל הגוף כעובדה חברתית מוחלטת

הגוף הנשי בספורט

גיל ומגדר בספורט

מטרת המחקר

שאלת המחקר

מתודולוגיה

השיטה

סוגיית בפנים בחוץ וקריטריונים לדגימה

הריאיון

משתתפות המחקר

משטור מגדרי של זמן הפנאי

המרחב הזוגי המרחב ההורי מרחב הילדים המרחב החברתי

המרחב התעסוקתי ג

דיון

סיכום

תרומת המחקר

מגבלות המחקר והמלצות להמשך

ביבליוגרפיה 

שאלת המחקר המרכזית היא: כיצד מאתגר ספורט הסיבולת תפיסות נורמטיביות של "גיל ה-מעבר" מנקודת מבטן והתנסותן של הנשים? שאלות המחקר התבססו על תמות מרכזיות העולות מהספרות העוסקת במהלכי חיים: "נקודת מפנה", "מעברים" ו "מסלולים". לשם כך, ייבחנו במחקר השאלות הבאות: נקודת מפנה: מה מניע נשים בגילים אלו להיכנס לשדה ספורט הסיבולת? האם הן מזהות את כניסתן לזירת ספורט זו כנקודת מפנה בחייהן? מעברים: האם מעורבותן של נשים בספורט הסיבולת מחליפה פעילות קודמת אחרת? איזו השפעה יש להשתתפותן בספורט הסיבולת על מהלך חייהן? כיצד מעורבותן של נשים ב"גיל ה- מעבר" בספורט הסיבולת מתיישבת עם הנורמות החברתיות המופנות כלפיהן? אילו יחסי גומלין הן מנהלות עם השיחים המגופנים הסובבים אותן: השיח הביו- רפואי המכוון לשקיעה ושיח הספורט המריטוקרטי ("כל אחת יכולה") המכוון לעצימות ושחרור? מה מקומו של השיח הניאו-ליברלי המעלה על נס את החיפוש אחר האושר ואת המימוש הזמן החברתי? כיצד הן מתנהלות בתוך מרחב המובנה 21 האישי? כיצד מתיישבת פעילותן זו עם "תקנון" כזירה גברית? מסלולים: האם מסלול חייהן של הנשים השתנה? איזו תועלת הן מפיקות משדה זה? מה משאיר אותן בעולם ספורט הסיבולת זמן כה ארוך? בהנחה שביצוע מגדרי מתבטא בספורט ובה בעת הופכת הנשיות ב"גיל המעבר" למשהו אחר, איזה סוג של ביצוע מגדרי מתקיים בגילים אלו? האם בהמשך לדימוי החברה והסדר החברתי כ"תיאטרון בובות" (ברגר), ניתן לראות בנשים אלו כמי שמצליחות לחתוך את החוטים המתווים את מהלך חייהן ה"נורמטיבי" ולהתוות מהלך חיים אחר? אם כן, מהי המשמעות האישית עבורן, ומה יכולה להיות המשמעות החברתית של שינוי זה? על פי נויגארטן והאגסטד (Neugarten & Hagestad), "תקנון" הזמן החברתי עולה בקנה אחד עם "השעון החברתי" 21 (ראו הערה 9). 28 ד. מתודולוגיה 1. השיטה מחקר זה נערך במתודולוגיה איכותנית מתוך תפיסה כי מתודולוגיה זו תאפשר לי כחוקרת לחשוף את רבדיה של תופעה אשר טרם נחקרה באופן שיטתי, ולהגיע למידע שלא אוכל להשיג במחקר כמותני. המתודולוגיה האיכותנית מאפשרת לחוקרים להרחיב את ההבנה ואת המשמעות של תופעות, לחשוף תבניות והסדרים חברתיים, קטגוריות חברתיות והנחות יסוד, ומסייעת להבין את האופן שבו אנשים חווים את העולם, את מניעיהם ואת ההסברים שלהם לתופעות חברתיות ואישיות.

בעשור האחרון ניתן להצביע על גידול דרמטי בשיעור השתתפותן של נשים בטווח הגילים 60-40 בספורט הסיבולת בישראל. עובדה זו עולה בקנה אחד עם התרחבות התופעה של ספורט סיבולת בעולם ובארץ במסגרת של פעילות פנאי. אל מול נתונים אלו, כמו גם אל מול העובדה שהספורט מהווה מבע של סדר חברתי, בולט היעדרו של הדיון האקדמי בתופעה המתהווה. מתוך כך, מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה להעמיק את הידע בסוגיות של "גיל" ו"גוף", ולהבין את השפעת פעילותן של הנשים בספורט הסיבולת על חייהן. טווח הגילים הנדון בעבודה זו מסומן בטיפולוגיה המחקרית כ"גיל מעבר", ובשיח הפופולרי כ"גיל ה- מעבר" כאשר הדיון הוא על נשים. במחקר זה, ביקשתי לבצע בחינה ביקורתית של מגדור המושג "גיל ה- מעבר" כפי שהוא בא לידי ביטוי במהלכי חיים "נורמטיביים" ו"נחווים" של נשים בזירה המזוהה כזירה גברית מובהקת - זירת ספורט הסיבולת, תוך הישענות על מסגרת תיאורטית פמיניסטית וסוציולוגית. באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם חמש עשרה נשים בטווח הגילים 60-40, בחנתי את האופן שבו ספורט הסיבולת משקף ומאתגר הבניות חברתיות ותפיסות נורמטיביות על "גיל ה-מעבר", "גוף" ומגדר. מוקד המחקר הוא בחינת שאלות המחקר מנקודת הראות של הנשים עצמן, מתוך תפיסה פנומנולוגית ומנקודת מוצא אינדיבידואלית של חוויה והתנסות. מהממצאים עולה כי זירת הסיבולת מאפשרת מעברים מרובים בזירות שונות עד כדי התייחסות ל"גיל ה- מעבר" כ"גיל המעברים", כאשר המעברים הם "מעברים מגופנים בזמן, במרחב ובזהות". מעברים אלו מזמנים אופציות חדשות של זהות לנשים כספורטאיות, כנ ֹשיות וכאדם, ומערערים את יציבות ההגדרות של מה נשי ומה גברי, משחררים את הגוף מההבניות התרבותיות, מערערים את הבינאריות ומצמיחים זהות נשית אחרת. טריפת המסמנים המסורתיים של גבריות ונשיות היא תולדה של הטמעת פרקטיקות המזוהות כגבריות ההופכת לארטיפקט תרבותי וליצור היברידי חדש כתוצר של הפעלת האייג'נסי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבתון, ד' . תיאוריה המעוגנת בשדה: משמעות תהליך ניתוח הנתונים ובניית התיאוריה במחקר איכותני. בתוך נ' צבר- בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותני (עמ' 227-195). תל אביב: דביר.

דה בובואר, ס'. המין השני: כרך ראשון - העובדות והמיתוסים. (ש' פרמינגר, מתרגמת). תל אביב: בבל. דודוב, ה'. נשים במשחקים האולימפיים: לא עוד מיעוט מבוטל. ספורט הישגי, 64-60 ,1.

Batey, J., & Bond, K. A. Running for their lives: A qualitative analysis of the exercise experience of female recreational runners. Women in Sport and Physical Activity Journal 14(2)