‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד בחודש ספטמבר בשנת הלימודים הקודמת באוניברסיטת ת"א, אצל ד"ר אורג.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

עבודה מצטיינת

תוכן עניינים

מבוא

טרור ושימוש של ארגוני טרור ברשת האינטרנט

טרור - משמעות המונח ומאפייניו

שימוש של ארגוני טרור ברשת

שימוש ב"אתרי טרור"

איסוף מל" (מ מודיעין לקראת מבצע )

סייבר טרור (טרור מקוון )

הרשת כאמצעי תקשורת בשירות ארגוני הטרור

המאפיינים המיוחדים של אמצעי המעקב המקוונים ברשת

מאפיינים י ידויח ים של המודיעין המסכל

המודיעין בעידן המידע

האיומים על זכויות הפרט ביחס להפעלת אמצעי מעקב על תקשורת מקוונת

הגבלות משפטיות על מעקב אחר פעילות מקוונת - מערכת האיזונים הקיימת בין צורכי המודיעין לבין זכויות הפרט במסגרת הדין הקיים

 משפט משווה

האיחוד האירופי

 בריטניה

קנדה

ארה"ב

ישראל

מודיעין מסכל בישראל – שירות הביטחון הכללי

חיפוש ותפיסת חומר במערכות מחשב

האזנת סתר מחוץ לגבולות ישראל ..

אלקטרוניים מעקבים

אחריות ספקי שירות באינטרנט .

חסויות ראיות

מודיעיני במידע שיתוף

האם מערכת האיזונים הקיימת בדין הישראלי בין צורכי המודיעין לבין זכויות הפרט מתאימה להתפתחות הטכנולוגית בעידן המידע ?

חקיקה פרטנית ביחס לאמצעי מעקב מקוון או שימוש בכלים המשפטיים הקיימים ? 

"ביטחון המדינה" – סיכול טרור או גם מניעת פשיעה וקידום אינטרסים ממלכתיים חיוניים ? 

ביקורת ודיווח על הפעלת סמכויות מעקב מקוון

שיקול דעת שיפוטי, מיניסטריאלי או מינהלי באישור הפעלת מעקב מקוון ? .

סיכום, מסקנות ומבט לעתיד

רשימת מקורות

ההתפתחות המהירה של אמצעי הניטור הטכנולוגיים ומרכזיותה של הפעילות המקוונת במוקד הליבה של ארגוני הטרור הופכים את תופעת המעקב והחיפוש האלקטרוניים לאחת הסוגיות המרכזיות בנושא הלחימה בטרור , ומשפיעים מאוד על מערך האיזונים שנקבע בעבר ביחס להפרת זכויות הפרט בהפעלת אמצעי איסוף ומעקב "קונבנציונאליים ." בעבודה זו בחנו את היחס המצוי והראוי בין הצורך להפעיל אמצעי מעקב על פעילות מקוונת של הפרט במדינה דמוקרטית לבין האינטרסים המוגנים של זכויות האדם וסקרנו את תופעת המעקב והחיפוש המקוונים , הן ביחס לפן הטכנולוגי הכרוך בה והן ביחס לפן המשפטי, תוך איתור הבעיות העולות מתופעה זו ביחס לפגיעה בזכויות הפרט ותוך ניסיון ללמוד מהפתרונות השונים שהוצעו להסדרת הנושא במשפט המשווה . ראינו שישנו אינטרס חברתי ברור במציאת איזון ראוי ויעיל בין זכויות הפרט לבין היכולת של ארגוני הביטחון לנטר ולעקוב באופן מקוון אחר פעילותם של טרוריסטים ברשת . בפרק הראשון סקרנו את משמעות המונח טרור ומאפייני התופעה. ראינו שלמרות שמדובר במונח שקשה להגיע לגביו להסכמה בינלאומית, הרי שהטרור הולך ולובש אופי בינלאומי שמחייב את המדינה הדמוקרטית להפעיל אמצעי פיקוח חודרניים כלפי מסגרת רחבה ביותר של בני אדם, לעיתים קרובות תוך שימוש ובשיתוף עם גורמים מסחריים ולפגוע בזכויות האדם. ראינו כי ארגוני הטרור עושים שימוש נרחב ברשת לצרכיהם בדגש על השימוש ברשת כאמצעי תקשורת בשירות הטרור. לאור זאת התעכבנו בפרק השני על המיקוד המודיעיני של גורמי הביון בישראל ובעולם בתווך הזה ודנו במאפיינים המיוחדים של אמצעי המעקב שמופעלים בזירת האינטרנט לניטור מידע תקשורתי ותוכני המועבר ברשת ולחדירה ואיסוף מידע מהשרת והמחשב האישי של חשודים בטרור וסקרנו את האיומים על זכויות הפרט ביחס ליכולות ניתור ומעקב אלו. בפרק השלישי בחנו את ההגבלות המשפטיות על פעולות הסיכול והמעקב המקוון ובחנו את מערכת האיזונים הקיימת בין צורכי המודיעין וזכויות הפרט במסגרת הדין הקיים בדמוקרטיות שונות בעלות מסורת של הגנה על זכויות הפרט. את הדיון סיימנו בסקירת האיזונים הקיימים בהקשר זה בדין הישראלי הקיים. בפרק הרביעי ניסינו לבחון האם מערכת האיזונים בין צרכי הביטחון לבין זכויות הפרט אשר התפתחה בישראל ביחס להפעלת אמצעי ציתות ומעקב בתקשורת אנלוגית מתאימה לרשת . בעבודה זו ראינו כי כמו במשפט האמריקני, בישראל מוענקות לרשויות הביטחון סמכויות אדירות לחדור לצנעת חיו של אדם במרחב המקוון. בניגוד לארצות הברית, בריטניה וקנדה, הדין הישראלי מסמיך לכך את הרשויות על סמך דברי חקיקה פזורים, שלא נמצאים במסגרת נורמטיבית כוללת אחת, בעלי תשתית מושגית שאינה אחידה או קוהרנטית. דעתי היא כי לצד הטלת סמכות רחבה לרשויות הביטחון לפקח על פעילות מקוונת של הפרט, סמכויות אלו צריכות להיות מוסדרות באופן פרטני ותוך תשומת לב לטכנולוגיה המתפתחת , על מנת שלא לאפשר לגורמי מודיעין מסכל מרווח שיאפשר להם להפר את האיזון בין ביטחון הציבור והפגיעה בפרטיות . השאלות שהעלנו בפרק הרביעי מצביעות לטעמי על כך שיש מקום לדון באופן מקיף בהסמכה החוקית לפעילות המעקב המקוונת של גורמי הביטחון בישראל, בצורך להפריד בין פעילות חודרנית במרחב המקוון לסיכול טרור לבין קידום אינטרסים אחרים, באופן בו ההסדרים הקיימים מתירים את הפגיעה בזכויות הפרט תוך שיקול דעת שיפוטי או מינהלי , ובאופן בו הדין הישראלי מקיים ביקורת ופיקוח על הפעלת סמכויות אלו על ידי רשויות הביטחון . ייתכן בהחלט כי דיון שכזה יכול להצביע על כך שהאיזונים שנקבעו בדין הישראלי לפני מספר עשורים בהקשר של העולם האנלוגי שהכרנו אז, אינם מתאימים יותר לעידן הדיגיטאלי בו אנו נמצאים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מיכאל בירנהק, מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, נבו הוצאה לאור

דן חי , ההגנה על הפרטיות בישראל, מילגה הוצאה לאור

Brian Ross and Rhonda Schwartz, Major Hasan's E-Mail: 'I Can't Wait to Join You' in Afterlif