‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית (תזה) הוגשה פעם אחת בלבד בחודש ספטמבר בשנת הלימודים הקודמת באונ' העברית, אצל ד"ר קינן.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

ציון: טוב מאוד

תוכן עניינים

הקדמה  

מבוא  

רקע תיאורטי  

קבלת החלטות בעסקאות לפדיון שבויים  

קבלת החלטות בתנאי ודאות וסיכון  

אפקט ההפרדה   

הסברים אפשריים לאפקט ההפרדה   

הסברים מבוססי רגשות   

מבנה דעת והשערות  

שאלות המחקר  

השערות המחקר   

שיטת המחקר   

ממצאים ודיון  

ממצאים כלליים  

אפקט ההפרדה  

הסברים אפשריים לאפקט ההפרדה  

דיון  

סיכום  

בבליוגרפיה   

נספח מספר  – שאלונים  נוסח שאלון בתנאי הבקרה  

נוסח שאלון בתנאי הוצאה להורג  

נוסח שאלון בתנאי המשך השבי  

נוסח שאלון בתנאי אי-הוודאות 

הנכונות לשחרר מחבלים מבתי הכלא בישראל בתמורה לפדיון שבויים ישראלים, מהווה שאלה מרכזית בתחום המדיניות הציבורית בישראל. העיסוק בנושא זה נמשך ביתר שאת בעשור הנוכחי ועומד בראש סדר היום הציבורי גם כיום (וינוגרד ואחרים). למרות מרכזיות הנושא, מעטים הם המחקרים האקדמיים אשר בחנו היבטים שונים של עסקאות לפדיון שבויים ורוב הכתיבה בתחום נותרה פובליציסטית. מעטים עוד יותר הם המחקרים בהם נעשה שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה לשם בחינה של קבלת ההחלטות בעסקאות לפדיון שבויים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה וקבלת ההחלטות לשם בחינה של הנכונות לבצע עסקה לפדיון חייל שבוי בתנאי ודאות ואי- ודאות. מידע זה על הנכונות להסכים לעסקה לפדיון שבויים, בתנאים שונים, מאפשר להבין טוב יותר את התהליכים העומדים בבסיס המדיניות הציבורית בעסקאות לפדיון שבויים בישראל. כבכל תחום, הבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטות בנושא מאפשרת תהליך קבלת החלטות מושכל ומחושב יותר. במחקר נעשה שימוש בניסוי מבוקר שנערך באמצעות שאלונים שחולקו לסטודנטים באוניברסיטה העברית ובחנו את הנכונות להסכים לעסקה לשחרור חייל חטוף בתמורה לשחרור 1,000 מחבלים הכלואים בישראל. המניפולציה המחקרית התייחסה לעלות ודאית ולא ודאית של סירוב לעסקה זו. במחקר נמצא כי בעוד שרוב הנבדקים תמכו בעסקה כאשר העלות של סירוב לה הייתה ודאית, כמעט שני שליש מהנבדקים התנגדו לה כאשר עלות זו הייתה לא ודאית.

שיטת המחקר שיטת המחקר שנבחרה לצורך בדיקת השערות המחקר היא ניסוי מבוקר באמצעות שאלון. שיטה זו שימשה במרבית המחקרים אודות אפקט ההפרדה שנסקרו בפרק הרקע התיאורטי. הנתונים שנאספו נותחו בשיטה כמותית תוך שימוש באמצעים גרפיים וסטטיסטיים. הניסוי נערך בשני סבבים בקרב 248 סטודנטים באוניברסיטה העברית בקמפוס הר-הצופים. בניסוי השתתפו 120 גברים ו-125 נשים (שלושה לא ציינו מין) בגיל ממוצע של 24 שנים ושליש.

מדינת ישראל מתמודדת מזה כ- 40 שנה עם אתגר פיגועי החטיפה, בהם משתמשים ארגוני טרור לצורך פגיעה בנקודה רגישה במיוחד של החברה הישראלית. העיסוק בנכונות לשחרר מחבלים מבתי הכלא בישראל תמורת פדיון שבויים ישראלים התעצם מאוד בתחילת שנות ה- 80, עם יציאתן לפועל של עסקת הפתח ועסקת ג'יבריל בהן שוחררו אלפי מחבלים. בעשור האחרון, העיסוק הער בנושא לא שכח, עם ביצוען של מספר עסקאות לפדיון שבויים, אשר האחרונה בהן התבצעה בשנת 2008. עיסוק זה המשיך לאורך זמן כתיבת המחקר בשל המגעים לשחרור החייל הישראלי השבוי, גלעד שליט, אשר מצוי בשבי חמאס בעזה מאז קיץ 2006 (קרוב ל- 4 שנים). אך למרות העיסוק הרב בנושא, ולמרות שרבים ככל הנראה גיבשו כבר עמדה עקרונית כלפי עסקאות שבויים בכלל ועמדה ספציפי כלפי עסקת שליט בפרט, המחקר הראה לראשונה כי אפקט ההפרדה מתקיים גם בשאלות אמיתיות של מדיניות ציבורית, בעלות בולטות ציבורית גבוהה, אשר הנשאלים נחשפו אליהן באופן משמעותי לפני השתתפותם בניסוי. במחקר נמצא, כי שיעור התמיכה בעסקה בה הייתה קיימת אי-ודאות לגבי גורל השבוי בהיעדר עסקה, היה נמוך באופן מובהק משיעור התמיכה בעסקה כאשר הייתה ודאות לגבי גורל השבוי. עסקה זו שהוצגה לנבדקים, דומה במאפיינים כלליים (חייל שבוי יחיד, שחרור 1,000 מחבלים) לעסקה האמיתית המתגבשת לשחרור החייל גלעד שליט. זאת ועוד, שיעור התמיכה בעסקה לשחרור גלעד שליט היה נמוך באופן המתקרב למובהקות סטטיסטית, בקרב נבדקים להם הוצגה אי-ודאות בתרחיש הניסוי לעומת נבדקים להם הוצגה ודאות. ממצאים אלה מחזקים את תוקפו החיצוני של המחקר ואת האפשרות להחיל את מסקנותיו על עסקאות שבויים אמיתיות. מכך עולה שמי שמבקש להגביר את התמיכה בעסקת שבויים נדרש להציג ודאות לגבי גורל השבוי במקרה של סירוב לעסקה, ואילו מי שמבקש לצמצם את התמיכה בעסקה נדרש ליצור עמימות או אי-ודאות לגבי גורל השבוי בהיעדר עסקה. זאת, לפחות בהקשר של המשך שבי והוצאה להורג שנבדקו בניסוי זה. הממצאים בתנאי הבקרה, לפיהם ללא התייחסות מפורשת לגורל השבוי בהיעדר עסקה, שיעור התמיכה בה הוא דומה לשיעור התמיכה בעסקה בתנאי הוודאות, מצביע על כך כי יתכן שבמציאות גורל השבוי בהיעדר עסקה נתפס כוודאי. לאור ההתנהלות בנושא עסקת שליט עד כה, סביר להניח כי ההנחה הבסיסית של הנבדקים היא כי החטוף ימשיך לשבת בשבי בהיעדר עסקה. לפיכך, על מי שמבקש לצמצם את התמיכה בעסקה לשנות הנחה בסיסית זו ולהפוך את גורל השבוי ללא ודאי. בהקשר זה, יש לציין כי הממצא לגבי תנאי הבקרה הוא חריג ביחס למחקרים דומים שנערכו בעבר, שכן במחקרים אלה נמצא דמיון בין תנאי הבקרה לבין תנאי אי- הוודאות. סטייה זו מהתוצאות של המחקרים הקודמים אולי מוסברת בשל עיסוקו של המחקר הנוכחי בנושא שעליו יש לנבדקים מידע ועמדות קודמות אשר באו לידי ביטוי בתנאי הבקרה. זאת לעומת מחקרים קודמים, בהם לנבדקים לא הייתה יכולת להשלים מידע חסר על-פי מידע קודם שכן מידע כזה לא היה ברשותם. בנוסף, בעוד שבמחקרים קודמים לא הייתה התייחסות להבדלים מגדריים בתנאי הבקרה, בניסוי הנוכחי נמצא כי נשים וגברים התייחסו לתנאי זה באופן שונה. שיעור התמיכה בעסקה בתנאי הבקרה בקרב גברים נמצא כדומה לשיעור התמיכה בעסקה בתנאי אי-הוודאות. לעומת זאת, בקרב נשים שיעור התמיכה בעסקה בתנאי הבקרה דווקא דומה יותר לשיעור התמיכה שלהן בעסקה בתנאי הוודאות. הסבר אפשרי אחד לממצא זה הוא כי גברים ונשים 41 הפעילו מנגנוני חשיבה נבדלים בתנאי הבקרה ובעוד שנשים התבססו על מידע קיים שהפך את התנאי לדומה לתנאי הוודאות, גברים התייחסו לתנאי זה כלא-ודאי. הסבר רדיקאלי יותר, הוא כי תנאי הבקרה מצביע על שיעור התמיכה הבסיסי בעסקה בקרב נשים וגברים, ואילו ההתייחסות הנבדלת היא דווקא לתנאים האחרים. בעוד שבקרב גברים תנאי הוודאות מגביר את התמיכה בעסקה ותנאי אי-הוודאות אינו משפיע, בקרב נשים תנאי אי-הוודאות מפחית את התמיכה בעסקה ותנאי הוודאות אינו משפיע. אם הסבר זה אכן נכון, הדבר מעיד על אופן פעולה שונה של אפקט ההפרדה על נשים וגברים, אשר מוביל לתוצאה סופית דומה לפיה שיעור התמיכה בעסקה שונה בתנאי ודאות ואי- ודאות. למרות זאת, יש להסתייג ולומר כי הממצאים לגבי הבדלים מגדריים בתנאי הבקרה אינם מובהקים סטטיסטית ולא תוארו בממצאים של מחקרים קודמים. לכן יש מקום לבחינה נוספת של הבדלים אלו במחקר עתידי, בטרם יהיה אפשר להתייחס אליהם תיאורטית. במחקר נעשה שימוש נרחב בנושא הרגש, בשל ההנחה כי רגש הוא גורם מסביר משמעותי של אפקט ההפרדה ובשל ההנחה כי עסקאות לפדיון שבויים יעוררו עניין רגשי רב. ואכן העוצמה של רוב הרגשות שנבדקו, למעט פחד, הייתה גבוהה ונעה בין 5 ל- 6 על סולם של 0 עד 7. לעומת זאת כוח ההסבר של רגשות לאפקט ההפרדה נמצא כנמוך עבור שני ההסברים הרגשיים המרכזיים לאפקט ההפרדה. לעומתם דווקא להסבר 'הבחירה מבוססת הסיבה' שאינו הסבר רגשי במקורו, נמצאו תימוכין רגשיים, אף שאינם מובהקים סטטיסטית. להסברים הרגשיים לגבי עמעום הרגש במצב אי-ודאות ולגבי רגשות דומיננטיים נבדלים במצבי ודאות ואי- ודאות, לא נמצאה תמיכה במחקר הנוכחי. לעומת זאת להסבר 'הסיבה מבוססת הבחירה', שנבחן באמצעות שתי השערות מחקר, נמצא ביסוס מסויים. תחילה נמצא כי המיקוד הרגשי של נבדקים שונה בשני תנאי הוודאות. בתנאי ההוצאה להורג של השבוי, בהעדר עסקה, הנבדקים התמקדו יותר בשבוי עצמו. לעומתם נבדקים בתנאי המשך השבי הממושך התמקדו יותר במדינה, ביחס לנבדקים בתנאי ההוצאה להורג. ממצא זה, שאינו מובהק סטטיסטית, מעיד על כך שהסיבה לבחירה של הנבדקים בעד ונגד העסקה בתנאי ההוצאה להורג היא השבוי עצמו. נראה כי הנבדקים חוששים לגורלו הפיזי ומתמקדים רגשית בסכנה הנשקפת לחייו. לעומתם נבדקים בתנאי המשך השבי הממושך בוחרים כפי שהם בוחרים, מתוך מיקוד רגשי רב יותר דווקא במדינה. זאת משום שלהמשך השבי השלכות ארוכות טווח על המדינה, כחלק מהיותה של חטיפה אירוע המוגדר כבעל השלכות אסטרטגיות (וינוגרד ואחרים, 2008). בנוסף נמצא כי רגשות אמפאתיים מאפיינים יותר את תנאי הוודאות, בעוד שתנאי אי-הוודאות מעורר רגשות יותר אגואיסטיים. מכך עולה כי במצב של וודאות לגבי גורל השבוי העיסוק של הנבדקים הוא יותר באחר, בדרך כלל בשבוי ובמדינה, ואילו במצב של אי-ודאות קיים יותר עיסוק בעצמי, ככל הנראה בשל תחושת בלבול וחוסר בטחון. מכיוון שבין התומכים והמתנגדים לעסקה נמצאו הבדלים דומים, נראה כי הרגשות האמפאתיים יותר בתנאי הוודאות מובילים לתמיכה רבה יותר בעסקה, בעוד שהרגשות האגואיסטיים יותר בתנאי אי-הוודאות מעודדים התנגדות לעסקה ופתרון של מצב אי-הוודאות. ניתוח זה של הסבר 'הבחירה מבוססת הסיבה' לאפקט ההפרדה, על בסיס רגשי, הינו הראשון שנעשה עד כה. למרות שחלק מהממצאים לא הגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית, ההתאמה של התוצאות הרגשיות להסבר זה, סוללת את הדרך להמשך הבחינה של ההסבר כהסבר רגשי, לפחות בחלקו. חשוב לציין שאין לראות במסקנות מחקר זה, כמסקנות שנועדו להצביע על דרך הפעולה הנורמטיבית בעסקאות לפדיון שבויים. המחקר מצביע על הבדל בשיעור התמיכה בעסקה לפדיון שבויים בתנאי ודאות ואי-ודאות, אך אין בו כוונה לטעון באיזה תנאי קבלת ההחלטות טובה או ראויה יותר. ההסברים לאפקט מצביעים על צורות שונות של 42 חשיבה (למשל חשיבה תוצאתית ולא תוצאתית) ועל סוגי רגשות שונים המאפיינים כל תנאי (למשל רגשות אמפאתיים ואגואיסטיים), אך הקביעה לגבי אילו מהמנגנונים והרגשות הללו עדיפים במקרה של עסקאות לפדיון שבויים נותרת כעניין להכרעה ערכית. לצד ממצאים אלו בנושא אפקט ההפרדה וההסברים לו, התגלה במחקר גם ממצא בהקשר של אפקט אחר, בשם 'הקורבן המזוהה'. בהקשר זה נמצא כי כ- %50 מהנבדקים אשר התנגדו לעסקה שהוצעה בתרחיש הניסוי, ואשר תאמה בקווים כלליים לעסקת שליט כפי שהוצגה בתקשורת, לא התנגדו לעסקת שליט עצמה. רובם המכריע טענו שהם מתלבטים בנוגע לעסקת שליט ומיעוטם אף תומך בה. נתונים אלה בולטים כאשר משווים אותם לנבדקים אשר תמכו בעסקה שהוצגה בתרחיש הניסוי. בין נבדקים אלה רק כ- %14 שינו את עמדתם ולא תמכו בעסקת שליט, כאשר פחות מ- %3 טענו שהם מתנגדים לה. ממצאים אלה מצביעים על קושי של הנבדקים להתנגד לעסקה כאשר הקורבן הוא מזוהה, למרות שהתנגדו לעסקה דומה כאשר הקורבן בה היה לא מזוהה לחלוטין. ניתן לשער כי חלק מהנבדקים השליכו את דמותו של גלעד שליט גם על הקורבן הלא מזוהה, מה שמעיד שאילולא זה היה המצב, ההבדלים בשיעור התמיכה בעסקה בין קורבן מזוהה ולא מזוהה היו אולי אף גדולים יותר. כיוון מעניין למחקר עתידי יכול להיות בחינה של הקשר בין אפקט ההפרדה לאפקט הקורבן המזוהה עצמו. באפקט הקורבן המזוהה קיימת נכונות גבוהה יותר לעזור לקורבן שכבר נקבע ביחס לקורבן סטטיסטי שזהותו עדיין לא נקבעה. אם בוחנים זאת במונחים של אפקט ההפרדה, ניתן לראות בקורבן המזוהה כקורבן ודאי, בעוד שהקורבן הלא מזוהה הוא קורבן שאופפת אותו אי-ודאות. אי-הוודאות במקרה זה אינה לגבי העלות או הרווח הקודמים או העתידיים אלה לגבי זהות הקורבן עצמו. יתכן לפיכך שיש קשר בין המנגנונים הפועלים באפקט ההפרדה לבין המנגנונים המגבירים את הנכונות לעזור לקורבן מזוהה. לסיום, חשוב להתייחס למחקר האקדמי הדל יחסית בנושא עסקאות שבויים בכלל, ולניתוח של קבלת ההחלטות בעסקאות לפדיון שבויים מנקודת מבט שאינה מניחה רציונאליות טהורה בפרט. בשל החשיבות הרבה המיוחסת למשא ומתן ולעסקאות לפדיון שבויים בחברה הישראלית, חשוב להבין באופן טוב יותר את המנגנונים הפסיכולוגיים הפועלים במקרים אלה ומשפיעים באופן מהותי על השיפוט ועל קבלת ההחלטות בנושא. במחקר הנוכחי, הודגם כיצד אפקט פסיכולוגי, שבוסס כבר בספרות המחקרית, משפיע באופן מהותי על הנכונות לתמוך ולהתנגד לעסקת שבויים. ביצוע של מחקרים נוספים בתחום זה, יאפשר לחשוף מנגנונים פסיכולוגיים חשובים אחרים המשפיעים על השיפוט ועל ההעדפות שלנו ובכך להעמיק את הידע וההבנה שלנו ולשפר את תהליך קבלת ההחלטות בעסקאות לפדיון שבויים. " זה...עץ משני הצדדים! בדיוק. זה מטבע המזל שלי. אבל כמו שאמרתי, אין כאן שום קשר למזל. אני לוקח ממנה את המטבע וזורק אותו גבוה באוויר. הוא עולה מעלה מעלה, מנצנץ לרגע על רקע שמי הטורקיז, ואז צונח במהירות לתוך האוקיינוס ונבלע במעמקיו האפלים. למה זרקת את מטבע המזל שלך? אני כבר לא זקוק לו, כי המזל בא מבפנים." ויקאס סווארופ, נער החידות ממומביי, עמוד 344.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

וינוגרד, אליהו, יחזקאל דרור, רות גביזון, חיים נדל ומנחם עינן.הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון , דין וחשבון סופי. ירושלים.

Gneezy, Uri, John A. List, and George Wu.  “The uncertainty effect: When a risky prospect is valued less than its worst possible outcome.” The Quarterly Journal of Economics 121(4): 1283-1309.