‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ובאיזה אופן משפיעה המערכת השמרנית באיראן על תפיסת היופי והניתוחים הפלסטיים אצל נשים במדינה? ובאיזו מידה עולם התרבות המערבי משפיע על תרבות הניתוחים באיראן?

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1 – תאוריה: דימוי עצמי

1.1   אלמנט הרגש בניתוחים פלסטיים

1.2   השפעת החברה על הדימוי העצמי

1.3    חשיפה לתקשורת לדימוי עצמי

1.4   סיכום תאוריה – דימוי עצמי

פרק 2 - הסטוריית התפתחות ניתוחים פלסטיים באיראן.

2.1 ניתוחים פלסטיים במרוצת הדורות

2.2הצורך בניתוחים פלסטיים עקב מלחמות ומלחמת איראן – עיראק

2.3 המאה ה-21 והפתחות החשיבה לגבי ניתוחים פלסטיים

פרק 3 - תרבות היופי באיראן.

3.1 המערכת השמרנית באיראן

3.2 הלבוש המסורתי באיראן

3.3 השפעת המערב על תרבות היופי באיראן

פרק 4 - התרבות האיראנית היבט כללי

4.1 איראן, שיעה והיחס לדמורקטיה

4.2 דת האסלאם ומעמד האישה

4.3 איראן ומעמד האישה

פרק 5 - חשיבות היופי באיראן

5.1 ניתוחים פלסטיים כצורך

5.2 ניתוחים פלסטיים כהיתר

5.3 ניתוחים פלסטיים כמעמד סטטוס

5.4 העצמת הנשיות ע"י ניתוחים פלסטיים

סיכום ומסקנות

ביבל'

מחקרים שונים שהתבצעו במהלך השנים מוכיחים כי ניתוחים פלסטייםבוצעו כבר לפני יותר מ-3000 שנה. במרוצת השנים החברה נתנה לניתוחים פלסטיים שמות שונים, למשל 'ניתוח שיקומי', 'פלסטיקה, שיקום וניתוחי כוויות', 'ניתוחי פלסטיקה ואסתטיקה'. ניתן לראות לפי השמות השונים כי בכל תקופה הניתוחים הפלסטיים ייצגו מטרה שונה, למרות שבפועל המטרה היא אותה מטרה לאורך כל השנים. לניתוחים הפלסטיים יש שתי מטרות עיקריות לאורך כל התקופות השונות. מטרה ראשונה היא לייפות את הגוף ולהפוך את הגוף לאטרקטיבי יותר. מטרה נוספת היא להחזיר את הגוף למצב הקודם כמו שהיה נראה לפני פגיעה פיזית מסויימת בגוף[1].

עוד בתקופת מצריים העתיקה ניתן לראות שהשתמשו במה שאנחנו קוראים היום 'ניתוחים פלסטיים', אלא שהמיצרים בתקופה הקדומה ביצעו ניתוחים פלסטיים על המתים ולא על החיים. אחרי שאישיות חשובה הייתה עוברת לעולם הבא, הרופאים באותה תקופה דאגו לבצע על הגוף סימן היכר, כלומר ניתוח פלסטי בגוף, כדי שבעולם הבא יזהו את האישיות. למשל, לרעמסס השני הוכנס לאף זרעים ועצמות כדי לשמור על הנחיריים פתוחים, למלכה נונג'מנת הוכנסו תחבושות ללחיים ולבטן באותה צורה שהיום מכניסים סיליקון לגוף[2].

הניתוח הפלסטי הראשון שהתבצע באדם חי תועד, ככל הנראה, לראשונה בהודו. התיעוד התגלה באחד הטקסטים בשפה הסנסקריטית באוסף 'טקסטי סנסקריט' שנמצא בהודו. באחד הטקסטים מתואר כיצד התבצעו ניתוחים פלסטיים שיקומים באזור הפנים, של אוזניים ואפים, אשר נפגעו כתוצאה מעונש או כתוצאה ממלחמה. בנוסף תואר בטקסט מהלך הניתוחים; מאיזה אזור בגוף נלקח עור לאזור שנפגע, אופן ביצוע הדבקת העור, מה נעשה כדי שהעור ישאר דבוק ותיאור של תהליך ההחלמה[3].

בשנות ה-50 כבר התבצעו ניתוחים פלסטיים לאסתטיקה, ליופי, ולא רק לשיקום. הניתוחים האסטתיים התבצעו בעיקר על אנשים מפורסמים. ניתוחים פלסטיים אסטתיים לא היו נפוצים כמו בימים אלו. הניתוחים הפלסטיים שהתבצעו בשנות ה-50 לא היו מדוברים בתקשורת, כנראה משום שהם התבצעו בצורה טובה ועל – ידי מספר מצומצם של מנתחים מקצועיים בתחום. בין המפורסמים שביצעו ניתוחים פלסטיים הם ריטה הייוורת' שביצעה ניתוח בקו השיער, מרלין מונרו שביצעה ניתוח אף[4].

היום, יש צורך להבחין בין שני סוגים של ניתוחים פלסטיים; ניתוח פלסטי וניתוח אסטטי. כשמדברים על ניתוח אסטטי מדובר על תהליך, על טכניקות ועקרונות המתמקדים בלשנות לצורה חיובית את מראה הפציינט, למקסם את הנראות, להפוך את הפציינט הכי קרוב למודל המושלם. כשמדברים על ניתוח פלסטי, חשוב להבין כי הוא נעשה כדי לתקן את הגוף עקב פגמים מולדים, פציעות מלחמה, טראומה, כוויות ומחלות. המטרה בניתוח פלסטי היא לתקן את הגוף[5].

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, היסטוריית ניתוחים פלסטיים בעידן המודרני שונתה לנצח. בתיעודי ההיסטוריה של המועצה האמריקנית לכירורגיה פלסטית מתואר כי אלפי חיילים הגיעו לטיפול אחרי מלחמת העולם הראשונה עם פצעי טראומה נרחבים על פניהם, הצוואר, הגרון והזרועות, אשר גרם לניתוחים פלסטיים להפוך במהירות לפרקטיקה רפואית, עצמאית ומבוקשת.ניתוחים פלסטיים הראו את חשיבותם הרבה והמלחמה הוכיחה את הצורך שיש בניתוחים וגרמה לכך שבשנת 1931 הוחלט על הקמת מוסד סמכותי בתחום, המועצה לכירורגיה פלסטית, אשר איתם החל עידן חדש של נאורות.

פצועי מלחמותחזרו עם פציעות פיזיות כמו גם פציעות נפשיות. הפצועים מהמלחמה נזקקו לשיקום אסטטי עקב פציעות המלחמה, חלקם היו זקוקים להשתלת איברים, תיקון נזקי גוף ושחזורי פנים. חלק מהלוחמים היו זקוקים לניתוחים פלסטיים כדי להציל את חייהם וכדי להמשיך לנסות ולתפקד בחייהם בצורה שותפת כמו שתפקדו לפני הפגיעה מהמלחמה. ניתן לראות כי אחרי מלחמות נעשה שימוש בניתוחים פלסטיים לאו דווקא בשביל אסטיקה, בשביל לשפר את הגוף מבחינת יופי, אלא בשביל להמשיך אורך חיים תקין ושיגרתי. מלחמות שונות הוכיחולעולם כל פעם מחדשאת חשיבות השימוש בניתוחים הפלסטיים. קשה יותר לטפל בפציעות הנפשיות, הן דורשות שנים של שיקום ואנשי מקצוע שונים, אך קיים שיפור ניכר בתפקוד של פצועי המלחמה לאחר שהם השתקמו פיזית.

כשמדברים על איראן, לא מובן מאליו לחשוב שמתבצעים שם ניתוחים פלסטיים. תושבי איראן, כמו כל תושבי מדינה בעולם מושפעים גם הם ממלחמות ומהבעיות שנוצרות עקב המלחמות. המלחמה שהשפיע המון על תושבי איראן מבחינת קיום ושימוש בניתוחים פלסטיים היא מלחמת איראן – עיראק. בשנת 1980 פלשה עיראק לאיראן ופתחהמלחמה שנמשכה כמעט 9 שנים. המלחמה הייתה עקובה מדם, שגבתה מחיר כבד משני הצדדים – בהרוגים, בפצועים, בחיילים, באזרחים, באמצעי לחימה, בהרס תשתיות כלכליות, פגיעה בערים ובהוצאה של מילארדי דולרים. המלחמה כונתה על – ידי האיראנים 'המלחמה הכפויה'[6]. המלחמה הייתה בין הנרחבות ביותר בתולדות העולם השלישי. המלחמה הייתה יבשתית בעיקר אבל כללה גם לחימה ימית, לוחמה כימית, ופיגועי טרור. איראן ועיראק הסכימו לבסוף להפסקת אש.

בזמן מלחמת איראן - עיראק היו מעט מנתחים פלסטיים באיראן. בזמן המלחמה ואחרי המלחמה הפכו המנתחים הפלסטייםלמבוקשים בבתי החולים ובקרב האוכלוסיה. בזמן המלחמה נפתחו בבתי החולים מחלקות מיוחדות לניתוחים פלסטיים. בנוסף, נוסדו קליניקות שונות ברחבי איראן אשר התמחו בניתוחים פלסטיים. אחת ההשלכות ממלחמת איראן – עיראק היאשלימוד ניתוחים פלסטיים הפךלמקצוע מבוקש מאוד. באוניברסיטה בטהראן נאלצו לפתוח לימודים מיוחדים ללימוד ניתוחים פלסטיים בשביל להעלות היצע לביקוש למנתחים. כיום יש מעל 240 מנתחים פלסטיים שלמדו את מקצועם בתור מנתחים פלסטיים בתוך איראן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

A.J. Kalantar Homozi, "A brief history of plastic surgery in Iran", "History Of Medicine In Iran", Volume 6, Number 3, Pages 201-206.

M.Sc. Morrison, A. Colin. “Plastic and Reconstructive Surgery – Journal of the American Society of Plastic Surgeons”. “Survey of Cosmetic Surgery Training in Plastic Surgery Programs in the United States”, pp.1570-1578.

אפרת הראל, דת ולאומיות: שאלת הזהות האיראנית בזמן מלחמת איראן עיראק, "איראן אנטומיה של מהפכה", עמ' 148.