‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  

שאלת המחקר  

סקירת ספרות 

מהי מחאה?  

חוץ פרלמנטריזם, אי-לגאליזם והמעבר לויג'ילנטיות ולטרור  

הבעיה החברתית-עדתית בקרב המזרחיים   

רקע תרבותי ואידיאולוגי של עולים   

התפתחותה של מדיניות אינטגרציה  

הגדרת הפרובלמה העדתית  

השימוש במונח עדות  

בעיית העדות כפרובלמה שאינה בת-חלוף  

הבדלים ודעות קדומות  

הבדלים בחינוך ובהשכלה  

הבדלים בתחום התעסוקה  

הבדלים כלכליים  

הבדלים בייצוג מדיני 

התאגדויות עדתיות  

התפתחות מחאה חברתית  

אלימות על רקע הקיפוח העדתי 

דיון: תרומת מאבקם של הפנתרים השחורים לקידום הרווחה במדינת ישראל  

תמורות בייצוג המדיני לאחר מאבק הפנתרים השחורים   

תרומת הפנתרים השחורים למודעות הציבורית  

סיכום   

ביבליוגרפיה  

"הפנתרים השחורים" הייתה תנועת מחאה חברתית, אשר קמה על ידי מספר צעירים בני הדור השני של עולים ממדינות ערב. שמה של התנועה נלקח מתנועה חברתית מהפכנית נוספת אשר פעלה בארה"ב בשנות ה-60 .

תנועת הפנתרים השחורים צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של עדות המזרח החל מעת קום המדינה. מטרתם של מקימי התנועה הייתה להביע את מחאתם על מה שכינו "התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות", ולהילחם למען שינוי חברתי אשר יציל את עתידם .

התנועה הצליחה להעלות לסדר היום הציבורי את מצוקת העוני, הפער בין המעמדות וכן את היחסים העדתיים הקיימים בחברה הישראלית. היא גרמה לציבור רחב ביותר להאמין כי התנועה תשפר את איכות חייהם, ואף הצליחה למשוך לצידה מספר גורמים בעלי השפעה מעולם התקשורת למען הגברת המודעות .

המאבק הגיע לשיאו ב-18 במאי, כאשר התאספו אלפי מפגינים, ללא כל אישור, בכיכר ציון בירושלים, והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי. כאשר המשטרה הגיעה על מנת לפזרה, היא נתקלה בהמון זועם, אשר השליך אבנים ובקבוקי תבערה לעברם, מעשה אשר הוביל לתוצאות קשות: הן שוטרים והן מפגינים רבים נפצעו בהתנגשות, ועשרות נעצרו על ידי המשטרה. אחרי מחאה אלימה זו, הממשלה נעתרה לדון באופן רציני בטענותיהם של הפנתרים השחורים, ואף הקימה ועדה ציבורית למציאת פתרון למצוקתם. מסקנות ועדת הבדיקה העלו כי שכבות רבות אכן הופלו לרעה. עקב כך, הוגדלו תקציבי המשרדים שעסקו בעניינים חברתיים באופן משמעותי, ותזרימי כספים רבים הופנו לטיפול בשכבות החלשות .

ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ראתה בחברי התנועה פורעי חוק, וסירבה להכיר בהם כתנועה חברתית. בדיעבד, התברר כי יחסה השלילי של ראש הממשלה כלפי התנועה רק הגביר את התרחבותה . מלחמת יום כיפור העלתה את נושא הביטחון בחזרה לראש סדר העדיפויות של הממשלה, והמשאבים אשר הוקצו לנושאים חברתיים, הופנו לצורכי הביטחון בשנית.

חלק מן מנהיגיה של תנועת הפנתרים השחורים השתלבו עם הזמן במפלגות פוליטיות, ודרכן קידמו את הנושאים החברתיים שהעסיקו אותה. המודעות הציבורית לנושאים חברתיים במדינת ישראל גברה באופן משמעותי עקב פעולותיה של תנועת הפנתרים השחורים .

הפנתרים לא השיגו את מטרתם אבל לאחר מחאת הפנתרים והתמוטטות ההגמוניה של מפא"י אשר ייצגה את דיכויה של התרבות המזרחית, פרצה המוסיקה, ולאחר מכן השירה, הפרוזה וכן המחקר האקדמי. בסופו של דבר הגיעו גם הקולנוע והאמנות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים)

ברנשטיין, ד' . הפנתרים השחורים כתנועת מחאה: קריאת תיגר למדינה ולסדריה. בתוך: צבי, צ'. העשור השלישי: תשכ"ח-תשל"ח. ירושלים: יד-יצחק בן-צבי.

דהאן, י' . תיאוריות של צדק חברתי. תל-אביב: משרד הביטחון.

הופנונג, מ'  מחאה ומחאה: השפעת הפגנות הפנתרים השחורים על הקצאות לצרכי חברה ורווחה. שריגים: הוצאת נבו.