‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי המורה לחינוך גופני וההורים והשפעה על מוטיבציה לפעילות הגופנית של המתבגר ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

הקדמה וסקירה ספרותית

שיטת המחקר

ניתוח הממצאים

דיון

ביבליוגרפיה

נספחים

שאלון המחקר

פלטי SPSS

כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט, בנוגע להרגלי ספורט רצויים בשגרת חיי היום-יום. שילוב נכון של פעילות ספורטיבית, לא תחרותית, יהווה ביטוי לאורח חיים בריא ובסיס לפיתוח מיומנויות חברתיות, מוטוריות ואישיות. פעילות גופנית ואורח חיים בריא, הינו חלק בלתי נפרד משמירה על משקל תקין, שמירה על דימוי בביטחון עצמי, גמישות ועוד.                                                                                                          

"הילד יפתח ויטפח פעילו גופנית, ישלוט בגופו בתנועותיו, יטפח את המרכיבים הבריאותיים והתנועתיים של הכושר הגופני, יפתח ויטפח הרגלים של פעילות גופנית מתמשכת אשר יתרמו לאורח חיים בריא" (חוזר מנכ"ל, משרד החינוך). זוהי אחת המטרות המרכזיות של תכנית הלימודים המוצגת במשרד החינוך בנוגע לשיעורי חינוך הגופני. על פניו, נראה כי בתי הספר הם המסגרת הטובה ביותר ליישם את המלצות משרד הבריאות בנוגע לשעות פעילות מומלצת לילדים בגילאים השנים.             

בית הספר מקנה בממוצע כשעתיים שבועיות לשיעורי חינוך הגופני. בפועל, אלו שיעורים בעלי שיעורי השתתפות נמוכים, הנהלת בית הספר בוחרת לוותר על שיעורים אלו פעמים רבות לטובת אירועי בית הספר, מבחנים וצרכים שונים. בנוסף, המוטיבציה של ההורים והילדים בנוגע לשיעורים אלו נמוכה כדעת אחת. יש לציין, רבים מן המתקנים בבתי הספר לא ראויים ומקשים על המורים להעביר את הפעילויות בצורה מאתגרת ומעניינת. אך זאת לא פוטר מן העבודה כי למורים לחינוך גופני ולהורי הילדים קיימת השפעה על המוטיבציה של התלמידים ועל מידת השתתפותם.

התמורות הטכנולוגיות הרבות המאפיינות את ימנו מובילות להפחתה משמעותית בפעילות גופנית בחיי היום-יום. עם זאת, המבנה האנטומי של גוף האדם מעיד על כך שהוא תוכנן לביצוע פעילות גופנית ומאמצים גופניים, ולכן אי אפשר לצפות שיישאר בריא לאורך זמן כאשר הוא אינו מופעל בהתאם לייעודו.אנשים אשר אינם פעילים גופנית נמצאים בסיכון גדול גבוה מאנשים פעילים לפתח מחלות כרוניות כמו מחלות לב, יתר לחץ דם ועוד. במחקר שבו נבחנו שיעורי ההשמנה בקרב מתבגרים בני 21-23 במדינות מתועשות בעולם עולה כי הילדים. הישראלים מדורגים במקום השלישי בדירוג ההשמנה(ממצאי מכון ברוקדייל).

את מחקרנו בסמינר זה ערכנו תוך שימוש ברגרסיה ליניארית מרובת משתנים, ובהתחשב ברציונל המחקר. נתוני השאלונים עליהם התבססנו כוללים משתנים מגוונים כדוגמת פעילות הגופנית של ההורים וילידיהם, עמדות ההורים ביחס לשיעורי החינוך הגופני ואורח חיים ספורטיבי בכלל, מוטיבציות של אלו ועוד. התמקדנו בנתונים המתייחסים באופן ישיר ועקיף לאורח חיי הילד, משפחתו והשפעת המורה לחינוך גופני, זאת מתוך מטרה לבנות מודל מובהק אשר מסביר אילו מהמשתנים קשורים להרגלי הספורט של הנבדקים.           

בחרנו בנושא זה מתוך חשיבה אותנטית אודות הרגלי הספורט הפרטיים שלנו והעלאת שאלות כגון - מדוע חשוב לנו להתאמן ומה עיצב את אורח החיים הספורטיבי שלנו. בתהליך זה, נבדקו תפיסותיהם ועמדותיהם של כחמישים סטודנטים, כמו גם את שכיחות הפעילות בפועל והמוטיבציה שמניעה אותם לכך. מקורות המידע היו שאלונים עליהם נרחיב בהמשך,המציגים את אורח החיים, הרגשות, המוטיבציה, הרגלי הורים ומורים לחינוך גופני, תפיסותיהם ועוד. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רובין, יעל. רביב, שולמית. "גורמי ההניעה לפעילות גופנית בקרב תלמידי החטיבה העליונה – מהם והאם חל שינוי בסוף הגורמים ובעוצמתם עם העלייה בגיל". בתנועה: כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט. כרך 5. עמ' 205-224.

Erikson,erik. Childhood andsocietyhappoalim publication. N.Y: Norton and co.

Logsdon, Bette. Physical education for children: a focus on the teaching process. Philadelphia: lea&febiger.