‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם שיווק כדורי הרזיה כתוסף תזונה הוא מוסרי?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

תאור הנושא. 5

הגדרה תוסף תזונה. 5

תוספי תזונה בישראל היסטוריה ומעמד חוקי 5

תוספי תזונה בישראל מעמד כלכלי 6

אפיון הבעיה. 6

תחליפי מוסר. 12

השוק כתחליף מוסר. 12

לתיאוריית השוק כתחליף מוסר ישנן 2 ביקורות :. 12

החוק כתחליף מוסר. 13

הסביבה החברתית כתחליף מוסר. 15

הפרק התיאורטי 16

עקרון חובות וזכויות. 17

טיפולוגיה של בעיות מוסר בעסקים.. 18

מודלים של ממשל תאגידי מודל בעלי עניין 18

מוסר ועסקים ועולם התרופות ותוספי המזון 21

מהם העקרונות המוסריים של יצרני תוספי המזון?. 21

עקרון התועלתנות. 21

חקיקה וריסון 22

ניתוח הדילמה המוסרית. 23

האמצעים לריסון המערכת העסקית. 23

הריסון החיצוני 23

חוק ומוסר. 24

מטרות הריסון 24

טענות שכיחות נגד הריסון 25

מגבלות הריסון הממשלתי 26

ריסון עצמי 26

רמות הריסון העצמי 27

אחריות חברתית. 28

הריסון העצמי 28

הצעת פתרונות. 29

פתרון אפשרי יצירת קוד בינלאומי לתעשיית התרופות ותוספי המזון 29

פתרון נוסף הגברת החקיקה של ניסויים קליניים בישראל. 30

מדינת ישראל ביחס לשאר העולם המערבי 30

המצב בארץ. 30

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 33

עבודה זו תדון בשאלת המחקר האם שיווק כדורי הרזיה כתוסף תזונה הוא מוסרי?

השאלה תנותח בשלושה פרקים: הביקורתי, התיאורטי והיישומי.

בפרק הביקורתי, אדון בתחליפי המוסר השוק, החוק והסביבה החברתית. אנתח את תחליפי המוסר בתחום תוך התייחסות לכשלים ולחולשות של כל תחליף. 

בפרק התיאורטי, אדון בעקרונות המוסר תועלתנות ועקרון חובות וזכויות. אתייחס לתועלות ולנזקים קצרי הטווח וארוכי הטווח של שיווק כדורי ההרזיה, ואציג את החובות והזכויות של הגורמים המעורבים בשיווק הכדורים תוך התייחסות לציווי המוחלט של קאנט בשני נוסחיו.

בפרק היישומי, אבחן מה טיפוס הבעיה המוסרית, כלומר מהו ממד השיפוט המוסרי ומהו ממד המוטיבציה המוסרית. מתוך ארבעת השילובים, אבחן שילוב אחד אשר מייצג את הבעיה המוסרית במקרה זה. בנוסף, אבחן את מודל בעלי העניין, אגדיר מי הם בעלי העניין בשיווק כדורי ההרזיה ואנתח מה הם האינטרסים של כל קבוצה.

תוסף תזונה הוא מוצר המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, רכיבים צמחיים או רכיבי תזונה אחרים אשר מיוצרים במפעלים ייעודיים לייצור תוספי תזונה בתנאי ייצור נאותים (GMP) בארץ או בחו"ל ונמכרים בצורה של כמוסות, טבליות, משקאות או צורות אחרות. 

נשאלת השאלה האם תוסף תזונה יכול להוות אמצעי להרזיה. אמצעי ההרזיה יכול להיות כדורים/ תמיסה/ אבקה/ סוכריות. 

בין התוספים ניתן למצוא כדורים אשר מדמים תחושת שובע ומפחיתים את תחושת הרעב, כדורים אשר מאיצים את חילוף החומרים בגוף, כדורים שפועלים על מנגנון הספיגה של חומרי מזון שונים (מפריעים לספיגת השומנים למשל) ועוד. (אבן, זינשטיי)

היתרון של תוספי תזונה אלו, הוא בדר"כ תוצאות מהירות ללא השקעת מאמץ. שכן, לעומת תהליך ירידה במשקל רגיל בו צריך להשקיע מאמץ, תוספים אלו מהווים "קיצור דרך" אל המטרה.

יחד עם זאת, לתוספים אלו חסרונות רבים לא תמיד יודע המשתמש כיצד לצרוך אותם נכון, הנזקים לטווח הארוך עלולים להיות קשים, הן פיזית והן פסיכולוגית. 

העבודה תדון בשאלה המוסרית בשיווק תוספי תזונה אלו תוך דיון ביתרונות לצד החסרונות והנזקים.

בעבודה זו התקיים דיון בשאלה האם שיווק כדורי הרזיה כתוסף תזונה הוא מוסרי או לא. השאלה נותחה בשלושה פרקים: הביקורתי, התיאורטי והיישומי.

בפרק הביקורתי, הראיתי כי השוק יכול להוות תחליף למוסר, והצגתי ביקורות על תפיסה זו. שכן, תפיסת האדם בכלכלה לקויה ומנגנון השוק לוקה בכשלים. השוק, הוא קהל הצרכנים המעוניינים לרזות, לפעמים בכל מחיר על מנת להגשים את אידיאל היופי כפי שהם רואים אותו אך לא ניתן לומר כי הצרכנים רציונליים וכי הם יודעים מה ההשלכות. בנוסף הראיתי כי גם החוק יכול להחליף את המוסר, אולם גם לגישה זו ביקורות שכן גם לחוק חולשות וכללים. החוק מאפשר למשווקים לשווק את הכדורים אך לשון החוק כללית מידי ולעתים מגיב באיחור, כבר לאחר שקורה אסון. לסיומו של פרק זה, התייחסתי לסביבה החברתית כתחליף מוסר והתייחסתי לפער הנוצר בעקבות הסיסמא האומרת כי "המוסר משתלם". המשווקים מנסים לשווק כדורים מרכיבים טבעיים בלבד על מנת לרצות את הסביבה החברתית, אך לא די בזה על מנת להגביר מכירות והכנסות, ולא תמיד המוסר משתלם.

בפרק התיאורטי, דנתי בחלק מעקרונות המוסר. עקרונות המוסר שהתייחסתי אליהם הם עקרון התועלתנות בו ניתחתי את התועלות והנזקים של שיווק כדורי הרזיה לטווח הקצר ולטווח הארוך, שם ראיתי כי לטווח הקצר נראה כי התועלות עולות על הנזקים, אולם לטווח הארוך הנזקים עלולים להיות משמעותיים יותר מן התועלת. ועקרון חובות וזכויות, בו הצגתי את הזכויות והחובות של הגורמים המעורבים בשיווק הכדורים תוך התייחסות לציווי המוחלט של קאנט בשני נוסחיו, שם ראיתי כי המעשה אינו מבטא את הזכויות של הצדדים המעורבים בו.

בפרק היישומי, הראיתי כי טיפוס הבעיה המוסרית בשיווק כדורי הרזיה כתוסף תזונה הינו בעיית התרצות כאשר ישנה וודאות אך אין מוטיבציה, היצרנים וכן המשווקים, מודעים לבעיית המוסר הכרוכה בשיווק הכדורים. בנוסף, ניתחתי את מודל בעלי העניין תוך התייחסות להגדרת בעלי העניין והאינטרסים שלהם. בעלי העניין הם הצרכנים, בעלי השליטה והעובדים בחברות הייצור והשיווק להם אינטרסים שונים. הבעיה נותחה באמצעות 2 גישות "קפיטליזם קאנטיאני" ו"גישה פלורליסטית לניהול בעלי עניין". נראה כי המשווקים רואים בצרכנים כאמצעי בלבד להשגת מטרותיהם של קבוצות העניין האחרות, בנוסף, לא ניתן לדאוג לקבוצה אחת ללא פגיעה בקבוצה אחרת.

לסיכום, לא ניתן להגיע לתשובה חד משמעית באשר לבעיית המוסר העולה משיווק כדורי ההרזיה. לדעתי האישית, שיווק כדורים אלו אינו מוסרי ואינו ראוי. שכן, הפגיעה בבריאות הצרכנים היא ארוכת טווח ומסוכנת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבע אביבה. מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים. הוצ' האונ' הפתוחה

דן אבן, מאיה זינשטיין. שיגעון כדורי ההרזיה.

Weiss, J. W. Business Ethics: A Stakeholder and Issues Management Approach With Cases (5 ed.). Mason, OH:: South-Western Cengage Learning.