‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא    

סקירת ספרות   

פשע מאורגן      

ארגוני פשע       

משפחות הפשע בישראל 

אנשי ארגוני הפשע וחלקם במלחמת הכנופיות       

הנרצחים          

תפקוד של אמצעי תקשורת ההמונים כקובעי סדר היום- מקומבס    

היהודים בהיסטורית הפשע העולמי         

ייצוג פשיעה וסטייה באמצעי התקשורת    

הפשע בארץ ישראל       

רשימת האחד עשרה      

פשיעה ודיווח באמצעי התקשורת

כיצד המדיה הופכת את הרגיל לבלתי רגיל           

ארגוני הפשע בימינו       

פשע והפחד מפני הפשע 

בעייה עם "סיכון"           

רמת הפשיעה בדיווחים החדשותיים        

הפשע והתיאוריה הקרימינולוגית 

התקשורת והפחד מהפשיעה       

הסיבות לייצוגים התקשורתיים של הפשע 

מסקנה 

פשע בחיים האמיתיים ובידור      

המחיר היקר והסמוי הטמון בשיווק המטפורה המשפחתית 

טכנולוגיית אמצעי התקשורת ובתי המשפט           

סיכום   

ביבליוגרפיה      

סמינריון בנושא ייצוג משפחות פשע בישראל.

לפי נתונים שהתפרסמו, המעמדות בארגוני הפשע והמלחמות ביניהן עברו לשלב של התפרקות הארגון ורציחות פנימיות, בעקבות מעצרם של חלק מראשי הכנופיות, ובראשם איציק אברג'יל. הארגונים המעורבים הם  :

ארגון משפחת אברג'יל, בשיתוף פעולה עם משפחת   עבד אלקאדר   מטייבה  .

ארגון זה התפרק לשלשה ארגונים עצמאיים  :

ארגון רוחן בכירים פורשי ארגון הפשע של אברג'יל  .

כנופיית מערב ראשון בעיתונות מייחסים את דודו מויאל ורועי ניר כראשי הארגון  .

כנופיית מזרח ראשון בעיתונות מייחסים את ראשות כנופיה זו לניצן בן שושן. הכנופיה עברה לעבוד תחת חסותו של יוסי מוסלי.

והארגונים המסוכסכים עם משפחת אברג'יל:'

ארגון משפחת אבוטבול עוינים את אנשי אברג'יל. פרנסואה אבוטבול נרצח, אסי אבוטבול הותקף פעמים אחדות בניסיון התנקשות, ועוזרו איציק גפן נרצח בידי אנשי אברג'יל.

ארגון יוסי מוסלי המתמחה בהימורים. מוסלי כיום בכלא מאז 2007 במסגרת עסקת טיעון, אך מנהל את ארגון הפשע דרך משפחתו ואנשיו. הוא גייס אליו רבים מפורשי אברג'יל.

ארגון זאב רוזנשטיין ארבעה ימים אחרי סוכות ה'תשס"ג, נתפסו חמישה חמושים מאנשי אברג'יל אורבים לרוזנשטיין במסעדה פרסית באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, בעקבות סכסוך בענייני הימורים.

האחים אוחנה מגני תקווה לאחר שנים של מסעי רצח הדדיים נעצרו קבוצת כל הנוגעים בדבר, אך שוחררו. כיום המשפחה עוסקת בקנייה ומכירה של מתכות מפירוק.

ארגון ריקו אריה שירזי מנתניה שיתף בעבר פעולה עם אברג'יל. רמי עמירא אמירה חצה את השורות לארגונו ונרצח.

ארגון משפחת אלפרון ובראשם יעקב אלפרון מרמת החייל ב2007 הוכה אברג'יל בידי אנשי אלפרון. ב2010 דווח שאבנר הררי, רוצח שכיר בשירות ארגון אברג'יל עבר לעבוד עם משפחת אלפרון, כנראה על מנת לנקום את רצח בני משפחתם.

ארגון משפחת ברנס מפרדס כ"ץ מעורבים בניסיונות התנקשות הדדיים.

ארגון אלי קוסם נעים מירושלים היו שקשרו את ניסיון ההתנקשות באלי אריש מתחרהו של נעים, עם אברג'יל שדרש שת"פ לקראת שחרורו של נעים מכלא שאטה.

ארגונו של אברג'יל שיתף פעולה עם ארגונו של עבד אלקאדר מטייבה ובכך עיין את "הכנופיות הערביות" המתחרות:

משפחת יחיא חרירי מטייבה. יחיא חרירי נרצח.

משפחת זייאד ג'רושי מרמלה.

מוטי חסין סגנו של איציק אברג'יל. יעד הפעולה לפי הפרסומים, בה נרצחה בטעות מרגריטה לאוטין, אך מאוחר יותר נחשד שהיה בזירת הרצח כאליבי, ולמעשה היה מזמין הרצח. חשוד ברצח אבי דוד. מוטי חסין הוא בנו של הרוצח אהרן "במבו" חסין.

בקבוצות צוותא, בארגונים או כיחידים. בנוסף רואים את השיטור בצורות רבות ומגוונות כגון: ממושמעים, אלימים, קשוחים, הגיוניים, בעלי מחשבה אובססיבית, גזענים, סקסיסטיים, מושחתים. אנו פוגשים את השיטור בחיים פרטיים, חיים במקצועה, התנגשות של מתחים מגדריים ודילמות מיניות.

בימינו, יותר מאי פעם, מועדים פוליטיים מגיעים אל העם דרך אמצעי תקשורת ההמונית יותר מאשר באמצעות מגע פנים אל פנים. אנשים רוכשים את רוב ידיעותיהם מיד "שנייה" או "שלישית", מאמצעי תקשורת ההמונים או מאנשים אחרים. אף שעדיין לא הוכח חד משמעית שאמצעי תקשורת ההמונים משנים מן היסוד עמדות של בוחרים המערכת בחירות, יש הוכחות רבות לכך שהבוחרים אכן לומדים מכמות המידע העצומה המועברת להם בכל מערכת בחירות. יש, כמובן, הבדלים עצומים בין בני אדם בתשומת הלב שהם מקדישים למידע הפוליטי בנמסר באמצעי התקשרות. ברלסון מצא שאלו שנחשפים יותר לאמצעי תקשורת ההמונים הם שמכירים בדרך כלל יותר מאחרים את עמדותיהם של המועמדים בסוגיות השונות. גם טרנמן ומקוויל הגיעו למסקנה זו במחקרם על הבחירות הכלליות באנגליה בשנת 1959. יתר על כן, נראה שהם לומדים בהתאם לדגש שבוחרים אמצעי תקשורת ההמונים לשים בסוגיות העומדות על סדר היום במסע הבחירות. לאנג ולאנג שהתמקדו בתפקידם של אמצעי התקשרות כקובעי סדר היום כתבו שאמצעי תקשורת ההמונים מאלצים את תשומת הלב להתמקד בסוגיות מסוימות תוך בנית דימוי ציבורי לדמויות פוליטיות- הם מציגים בלי הרף נושאים המלמדים את הפרטים בהמון על מה עליהם לחשוב, על מה עליהם לדעת וכלפי מה עליהם לנקוט עמדה.  הסיכום התמציתי ביותר להשערה זו הדבר תפקידם של אמצעי התקשורת כקובעי סדר היום מופיע אולי אצל כהן: העיתונות לדבריו "רוב הזמן אולי אינה מצליחה לומר לאנשים מה לחשוב אך היא מדהימה בהצלחתה לומר לקוראים על מה לחשוב". אמצעי תקשורת ההמונים קובעים את סדר היום לכל מערכת בחירות פוליטית, בהשפיעם על בולטות העמדות כלפי הסוגיות הפוליטיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

באומן, זיגמונט,  "מדינת הלאום – ומה הלאה", גלובליזציה – ההיבט האנושי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

שוחט, אלה,  "מופע הניצחון ומצעד הקדמה", זיכרונות אסורים, תל-אביב: בימת קדם לספרות.

בודריאר, ז'אן,  "קריסת המובן במדיה", סימולקרות וסימולציה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)