‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קשר בין סביבה עבריינית לעבריינות נוער?

עבריינות נוער היא עבריינות המבוצעת על ידי אדם צעיר המוגדר על פי החוק כקטין. יחסו של החוק לעבריינות כזו שונה מזה הניתן לעבירות של בוגרים.

עבריינות נוער מתייחסת לפשיעה המבוצעת על ידי אדם שגילו מתחת לגיל מסוים (בארצות הברית ובישראל, למשל, הגיל הוא 18). גיל האחריות הפלילית המינימלי היה בישראל בעבר גיל תשע, אולם כיום הגיל המינימלי לנשיאת אחריות פלילית הוא 12.

ככלל, יחס רשויות האכיפה והשפיטה במדינות המערב סלחני ומתחשב יותר כלפי עבריינים קטינים לעומת בגירים. הגישה היא בעיקרה חינוכית-שיקומית ומטרתה לנסות ולהוציא את הצעיר ממעגל העבריינות. ישנה גם הקפדה מיוחדת על שמירה על זכויותיו של העבריין הקטין.[1]

חוקרים רבים ציינו את המשפחה ההרוסה כגורמת לעבריינות. ממצא זה יונק מהעובדה ששיעור האסירים, הבאים ממשפחות שנהרסו בגלל מות הורה, גירושין או פירוד גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית. מק קורד וזולה טוענים כי הגורם הקריטי הוא לא עצם העובדה שההורים גרים בפירוד, אלא תגובת הסביבה לפירוק המסגרת המשפחתית. כאשר הסיבה להעדר מסגרת משפחתית הייתה לידה מחוץ לנישואין, היה אחוז העבריינות גבוה ביותר. כשהסביבה היא מות אחד ההורים- היה אחוז העבריינים נמוך יותר. הממצאים הללו זכו לביקורת רבה עקב השינוי שחלו בתפיסות של החוקרים בנוגע לירידת ערכה של המשפחה במאה ה- 20. לכן, הממצא החשוב הוא, שגורמים רבים קשורים להטיית האדם לכיוון עבריינות. נקודות התורפה יכולות לצמוח ביתר קלות במשפחות הרוסות, במשפחות שבהן היחסים בין ההורים כושלים, במשפחות עברייניות או במשפחות שאינן משקיעות בהחדרת המעורבות והאחריות ההדדית ובהעברה יעילה של נורמות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 בן-ברוך, ס' . לא די ב"כיבוי שרפות": עבריינות הנוער, המציאות ודרכי ההתמודדות. שורות איפא: ביטאון ארגון השוטרים הבינלאומי, סניף ישראל , 12, 23-20.