‏390.00 ₪

שאלת המחקר

 האם ישנו הבדל ברמת הסובלנות כלפי האחר בין בחורי ישיבה חרדים לבין חיילים בוגרי ישיבות חרדיות?

 תוכן עניינים

תקציר

מבוא 

1. 1.  סובלנות מהי 

2.1 גורמים המשפיעים על רמת סובלנות

1. 2.   החברה החרדית 

2.1   חינוך הבנים

2.2  עולם הישיבות

1. 3.   סוגיית גיוס בני הישיבות לצה"ל 

3.1   עמדת החברה החרדית בנוגע לגיוס

3.2   שינויים ברמת סובלנות בקרב חיילים בוגרי ישיבות חרדיות

"חרדקים "– חרדים חיילים

4.שיטת המחקר

4.1 אוכלוסיית המחקר

4.2 כלי המחקר

4.3 הליך מחקר

5. ממצאים

6.דיון ומסקנות

7. סיכום

ביבליוגרפיה

בזמן השסע חרדים -חילונים על רקע משבר הקורונה, שטף גל של חוסר אהדה מצד חילונים כלפי החרדים. מיעוט בולט מהחרדים לא נשמע להנחיות הבידוד החברתי ועורר זעם. בבני ברק נשרף אוטובוס ובירושלים הושחתו קרונות רכבת קלה. גדול הדור, הרב קנייבסקי, הוגחך בחיקוי ב"ארץ נהדרת".

בספרות קיימים דיונים נרחבים בנוגע לסובלנות. ישנם חילוקי דעות בנוגע למהותה ולהגדרתה המדויקת, אולם ישנה הסכמה על כך שהסובלנות היא בסיס לקיומה של כל חברה דמוקרטית. חשיבות רבה ישנה לסובלנות בחברה הישראלית המשוסעת לקבוצות שונות המנוגדות בהשקפותיהן. בעזרת הסובלנות יכולות הקבוצות הללו להתקיים ולהתנהל בצורה תקינה בתוך מסגרת מדינה משותפת. (גונטובניק, סאליבן ושמיר, שרמר,)חשיבותה של הסובלנות כלפי האחר הביאה לחיפוש אחר הגורמים המשפיעים על רמתה אצל הפרט. אחד הגורמים שנמצאו הוא החשיפה לאחר ולהשקפותיו.

קבוצה הבולטת בשונותה בחברה הישראלית היא החברה החרדית- קבוצה סגורה המשמרת את המסורת הדתית המחמירה.(אלמוג וחנני, יוזוגוף-אורבך, כהנר, סופר ) החברה החרדית רואה את לימוד התורה כערך עליון ואת הגבר כמחויב להשקיע את יומו בלימוד התורה. מערכת החינוך החרדית של הבנים בנויה על בסיסה של תפיסה זו. (גוטליב, אלמוג וחנני, שפיגל) המסגרת המיישמת בסופו של דבר את אידיאל לימוד התורה במשך כל שעות היום היא ה"ישיבה"-מסגרת פנימייתית בה שוהים הצעירים החרדים מגיל 13 ועד החתונה. הישיבות מאופיינות בסגירות והתבדלות משאר החברה, במטרה להגן על תלמידיה מהשפעות תרבותיות לא רצויות,כשאחד הביטויים להתבדלות זו היא הימנעות מגיוס לצבא, המנומק בכך שלימוד התורה בפני עצמו מהווה הגנה על מדינת ישראל. (ברויאר)

עם זאת ישנו מיעוט של בחורי ישיבה המשולבים במסלולי שירות צבאי המיועדים לחרדים. (אלמסי) מאחר ואותם בחורים, בשונה מבחורי ישיבה נחשפים הרבה יותר לאנשים שונים מכל גווני החברה הישראלית-שהם מבחינתם אחרים ושונים מהם, (חקק) עולה ההשערה כי עמדתם של החיילים החרדים כלפי האחר תהיה סובלנית יותר.

מטרתו של מחקר זה הוא לבדוק האם ישנו הבדל ברמת הסובלנות כלפי האחר בין בחורי ישיבה חרדים לבין חיילים בוגרי ישיבות חרדיות.

שיטת המחקר: המחקר הינו כמותי ובודק בעזרת שאלונים שהועברו ל40 בחורי ישיבה ול40 חיילים בוגרי ישיבות חרדיות את רמת סובלנותם כלפי האחר. השאלות בודקות את ארבעת מרכיבי הסובלנות: כיבוד הזולת, מתינות, הידברות ונכונות לפשרהבתחומים הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי.

לאחר ניתוח סטטיסטי של השאלונים, נמצא כי קיים הבדל ברמת הסובלנות בין בחורי ישיבה לחיילים בוגרי ישיבות חרדיות, כך שחיילים בוגרי ישיבות חרדיות היו סובלניים יותר מבחורי הישיבה. מסקנתו העיקרית של המחקר היא שהחשיפה לאחר אכן מביאה עמה עלייה ברמת הסובלנות כלפיו.

חרדק ראשי תיבות של חרדי קל דעת, והלחם בסיסים של חרדי, חרק וחיידק הוא כינוי גנאי שעומד במרכזו של קמפיין אנונימי שהחל בשנת 2013 בקרב חוגים חרדים קיצוניים התוקף מתגייסים לצה"ל מקרב מגזר זה. הקמפיין נועד לבזות ולגנות חרדים המתגייסים לצה"ל, כדי לערער את הלגיטימציה שלהם בדעת הקהל החרדית ועל ידי כך ליצור לחץ חברתי שימנע מחרדים מתלבטים להתגייס לצה"ל. באותה תקופה נעשה שימוש במונח גם במסגרת קמפיינים נגד מחזיקי טלפונים חכמים והפך גם לכינוי גנאי ל"חרדים מודרניים".

"קמפיין החרדקים" עלה בעקבות התגברות הדיונים על השוויון בנטל הצבאי מצד בני הישיבות, לאחר שפג תוקפו של חוק טל. הוא מופץ באמצעות מודעות רחוב פשקווילים ועלונים. בפרסום של יוזמי הקמפיין הם מסבירים את מניעיהם: "אנחנו לא מפזרים פשקווילים אלא מחלקים לציבור ניירות בעלי ערך המסייעים לשמור על היהדות בטהרתה. החרדקים מסכנים את עתידם של אלפי ילדי ישראל הטהורים. אם לא נעצור את התופעה בזמן מי יודע להיכן נגיע".

הקמפיין קורא למי שרואה חרדי לובש מדים לשמור מרחק ממנו ולקרוא לעברו "חרדקים החוצה". בחלק מפרסומי הקמפיין נראים חרדים לובשי מדים לצד או בתוך איורים המדמים חיידקים, חרקים וחזירים ולעתים נעשה בהם שימוש בצמד המילים "חרד"ק טורף". באחד הציורים, תחת הכותרת "כצאן לטבח", נראים חיילים חרדים הולכים על ארבע ונמשכים בחבל הקשור לאחת מ"רגליהם הקדמיות". במאי 2013 יזמו מארגני הקמפיין מבצע ציורים וקריקטורות נגד "החרדקים" בקרב ילדים חרדים.

בשכונות חרדיות רוססו כתובות גרפיטי נגד חרדקים. כך למשל ביוני 2013 רוססה בבניין בבני ברק שבו מתגורר חייל חרדי, כתובתגרפיטי: "זהירות כאן בבניין יש מחלה מדבקת הנקראת חרד"ק יש להיזהר". ביולי אותה שנה השמיעו חרדים לעבר חייל חרדי שעבר בשכונת מאה שערים קריאות "חרד"ק" והשליכו לעברו שקיות אשפה. החייל הסתתר בדירה במקום וחולץ בעזרת המשטרה, לאחר שהחליף את מדיו ללבוש אזרחי. לעבר כוחות המשטרה הרבים שהגיעו למקום יודו אבנים וחפצים שונים. ראש הממשלהבנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון גינו את האירוע. מקרים דומים נפוצו בתקופה זו. יוצרי הקמפיין פרסמו מודעות שבהן כתבו שהקמפיין אינו מסית לאלימות ומבחינה הלכתית יוצאים ידי חובה במחאה קולנית, שמטרתה מניעת חרדים נוספים מלהתגייס, ולדבריהם היא מותרת על פי חוק.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלמוג, ת', אלפר, ח' ורוז, ר'. הישיבה הגדולה בחינוך החרדי. בתוך: אלמוג, ת' (עורכת). חינוך בישראל במבט מגזרי. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.

אלמסי, א'. יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (חוק טל). ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע.