‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הקלות הבלתי נסבלת של הקיום?

תוכן העניינים:

מבוא

חלק א' השיבה הנצחית

-מקומה בהגות ניטשה

הסבר ופירוש השיבה הנצחית

מטרות השיבה הניצחית
התמודדות עם כובד הרעיון
טומאש וחייו לפי השיבה הניצחית
פסימיות ואופטימיות
הקיטש הבורגני-חברתי

חלק ב' הקיטש ואפשרות הקיטש

-הקיטש הפוליטי

- הקיטש במדינה הטוטליטרית ובפוליטיקה בכלל

הקיטש התיאולוגי

חלק ג' - תיאוריות לגבי יחסים בין גוף לנפש.

סיכום

ביבליוגרפיה

"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" מאת מילן קונדרה הוא רומאן עשיר בארגומנטים פילוסופיים, מאמרים מוסגרים מבריקים, תיאוריות פסיכולוגיות פואטיות וכיו"ב.

בין השאר אפשר למצוא בו הגיגים בנושא מוזיקה, משמעות האידיאליה, חמלה, דימיון, יחסי אנוש, פוליטיקה וחברה, בעיות סמנטיקה, הספרות ותפקודה, מלחמה ודיכוי, יחס האדם לטבע ולחי וכו...

לצורך כתיבת מחקר זה בחרתי להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים ברומאן, רעיון השיבה הניצחית של ניטשה, הקיטש ומשמעותו עבור קונדרה ותיאוריות לגבי הגוף והנפש – בחרתי בנושאים הללו כי אנו עוסקים ביצירה ספרותית והם אלו שמניעים את העלילה, גורמים לדמויות להשתנות, להחליט, להתחבר או להתנתק.

נושא האהבה חשוב ומהותי לרומאן, הוא מניע את הרומאן (כמו את חיינו) ובחרתי לשלב אותו בתוך הפרקים שמדברים על השיבה הניצחית ועל התיאוריות בנושא גוף ונפש, כי הם כרוכים אחד בשני והם חלק מהצופן הקיומי של הדמיויות של טומאש וטרזה.

עבור קונדרה הרומאן מקדים לעיתים את הפילוסופיה, יש ביצירתו השפעות מסוימות של ניטשה, אבל יש גם דברים שהוא אינו מקבל, כמו כן יש מפתח קונדרה רעיונות ניטשיאניים ולוקח אותם לכיוונים אחרים, יש יחסי גומלין בין קונדרה לניטשה, אבל אין יישום של הפילוסופיה במלואה.

במסגרת הסמינר יכולתי להרגיש בטשטוש מבורך של הגבולות המסורתיים והקשיחים מדי בין "סופרים" ל"פילוסופים", זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה בחרתי לעסוק ברומאן זה, כי בעיני קונדרה הוא סופר פילוסוף, וניטשה הוא פילוסוף ספרותי (עד כמה שהגדרות אלו לא מנציחות את הגבולות)

שימוש בפילוסופיה בתוך הספרות הוא נפוץ, סופרים שהשכלתם רחבה מושפעים, משתמשים ואף יוצרים עקרונות פילוסופיים.

 קונדרה שייך לדור שאחרי הדור שחווה את שתי מלחמות העולם. גם אם הוא עצמו לא חווה את זוועותיהן של שתי מלחמות אלו, תפיסותיו אודות רעיונותיו של ניטשה עדיין עומדים בסימן של ביקורתיות והתפכחות.

קונדרה מנהל בכתביו דיאלוג ישיר ועקיף עם ניטשה ועמדותיו, ישנן השפעות ניטשיאניות על קונדרה, גם אם הן לא גלויות כמו פה וגם אם הן מופיעות רק באינטרטקסט.

את "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" פותח קונדרה באזכור ברעיון החזרה הנצחית. וגם במהלך הרומאן הוא מזכיר אירוע מחיי ניטשה הקשרו ליחס האדם לבעלי החיים.

יש לציין שלמרות קונדרה משלב לרוב מאמרים מוסגרים הגותיים ופילוסופיים, הוא רואה עצמו כמחבר רומנים ואפילו המסות שלו "צוואות נבגדות" ו"אומנות הרומאן", הן על הספרות ובשביל הספרות – אך מכיוון שניתוחים ספרותייים אינם עניינינו פה, נתמקד באלה רק שיהיו קשורים קשר הדוק לתימות הפילוסופיות.

ניטשה עצמו עסק בספרות וכתב בפיוטיות, הספרות היא דיוניסית יותר מהפילוסופיה וזה דבר שניטשה שואף אליו[3].

ברומאן "אלמוות" עושה קונדרה ניתוח רעיוני של מונחים רומאנטיים כמו 'נצח' ו'אלמוות' ומעלה בו רעיונות ניטשאניים מובהקים וכך הוא עושה גם ברבים מכתביו האחרים.

קונדרה מזכיר את ניטשה גם במסות התיאורטיות שלו

בנוגע לרעיונות שמופיעים ברומאן שלפנינו, אראה את הדומה והשונה בין ניטשה לקונדרה, במה השתמש קונדרה ובמה לא, במה הם מסכימים ובמה הם חלוקים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספרנסקי, רידיגר. ניטשה-חיי הגות תרגום: יעקב גוטשלק עריכה: יעקב גולומב, כרמל, ירושלים .

קונדרה, מילן הקלות הבלתי נסבלת של הקיום תרגום: רות בונדי, הוצאת זמורה ביתן, תל-אביב 

ניטשה, פרידריך כה אמר זרתוסתרא, הוצאת שוקן ירושלים תל-אביב, תרגום ישראל אלדד.