‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי חיפוש מידע בגוגל?

תוכן עניינים

מבוא

 סקירת ספרות

 הצגת הבעיה

 שיטת הניתוח

 ניתוח ממצאים

 ממצאים ודיון

סיכום

ביבליוגרפיה 

עבודה זו היא מחקרית. אנדריי ברודר היה חוקר אינטרנט ידוע,ומאחר שלא היה לו דף בית באינטרנט (homepage) קשה היה למצוא מידע עדכני עליו. במיוחד מכיון שהוא החליף מספר מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות.

בחיבור זה יש בחינה של המידע שהתקבל עליו באמצעות מנועי החיפוש.

מאחר שב-web לא מיחסים חשיבות למועד עדכון הדפים, תוצאות החיפוש הכילו הן מידע מיושן והן מידע עדכני והיה קשה להחליט איזה מידע עדכני ומהו לא עדכני.

בנוסף תיארו את מאמצי המתחרים בתחרות חיפושי מידע באינטרנט למצוא מידע על תפקידו ומקום עבודתו של אנדריי ברודר.בגלל הקושי במציאת מידע הם נקטו בשיטות שונות.

במאמר דובר על כך שכאשר אנחנו מחפשים מידע עדכני על אנשים ישנה חשיבות רבה למועד פרסום המידע,במיוחד כאשר מחפשים מידע על עבודתו הוכחית של אדם שהחליף כמה מקומות עבודה בתקופה האחרונה. ברודר סיווג את שאילתות המשתמשים ל-3 סוגים:שאילתות מידע,שאילתות ניווט ושאילתות טרנזאקציה.

שאילתת הניווט הוכרה כנכונה במקרה זה,49 המשתתפים בתחרות חיפוש המידע שנערכה בחנו את מאמצי איתור המידע אודות תפקידו וכתובת מקום עבודתו העדכנית של ברודר.

מסקנות המאמר העלו אם כן,שהווב הוא מקור מידע עשיר מאוד וניתן למצוא בו מידע כמעט על כל דבר,אך בגלל כמויות המידע העצומות לפעמים דומה החיפוש בו לחיפוש מחט בערימת שחת. חיפוש מידע עדכני על חוקר האינטרנט אנדריי ברודר הוא דוגמא מצויינת לכך.

בסיכומו של עיניין משתתף אחד הצליח להגיע לתשובה הנכונה ומשתתף שני הגיע למסקנה שברודר עובד בחברה כלשהיא.

בגלל הכתב העברי שאינו מוסר את כול פרטי המילה – במיוחד מושמטות רוב התנועות, מכפל של עיצורים נכתב באות אחת, מילות שימוש זעירות נכתבות ללא רווח אחריהן - כול מילה כתובה יש לה בממוצע שלוש קריאות של מילים שונות, ובמנועי חיפוש מצויים מקבל המחפש את כול המילים הכתובות באותו אופן, ולא רק את המילה שהוא מעוניין בה. זיהוי מילה עברית כתובה אפשרי רק על ידי קריאת כל המשפט וניתוחו השלם, לכן הקריאה במנוע שלנו נעשית במסגרת ה"יחידה התחבירית" שבמרכזה עומד הפועל.

תחילה מציגה התוכנית את כול הקריאות האפשריות של המילה העברית, מבטלת קריאות שהתחביר אינו מאפשר אותן, ופותחת בחיפוש מילים שניתן לקרוא אותן כפועל. היא בודקת כול אחת מהן אם אכן היא היא הפועל הנכון ביחידה התחבירית הנבדקת. הבדיקה נעשית על פי "מילון מושגי" נרחב, המכוון לכלול את כול פרטי המציאות בעולם ומבוטא במילים עבריות. בכל ערך של פועל נכללות גם התכונות הסמנטיות, התחביריות והמורפולוגיות של הצירופים השמניים הנדרשים להבעת הפועל הנבדק ביחידתו התחבירית, וגם מילות היחס הנדרשות להם. המילה המבוקשת לחיפוש מושווית לערך במילון המושגי, ואז נבדקות שאר המילים שביחידה התחבירית שהמילה נמצאת בה. אם היחידה התחבירית אינה מתאימה לנדרש לפי הערך המילוני - הקריאה המוצעת של המילה נפסלת, והתוכנית עוברת לבדיקת קריאת הפועל הבא. לא זו בלבד, מילים רבות הן רב משמעיות, אך מכיוון שחיפוש המילה נעשה במסגרת של יחידה תחבירית מתגלית גם המשמעות המיוחדת של המילה, וכך יודע המנוע להציג רק את המילים המבוקשות במשמעות המבוקשת. בסופו של התהליך אנו מגיעים לקריאות הנכונות של המילים ביחידה התחבירית, ולמשמעות המבוקשת בלבד של המילה הרב-משמעית שחיפשנו.

בשלב המורפולוגי -בשלב זה מנותחת כל מחרוזת אותיות המופיעה בטקסט בכל אפשרויות הקריאה שלה. מחרוזת האותיות נלקחת מן הטקסט העברי, ושם היא נתונה כמובן באותיות עבריות. בשיטת הכתב העברי יש כמה חסרונות: הוא מכיל רק חלק מן התנועות, מצרף מילות שימוש זעירות למילה הבאה, אינו מסמן מכפלים על ידי כפל אותיות, וכמה מאותיותיו משמשות הן לסימון תנועות והן לסימון עיצורים. אפשרויות הקריאה ראוי שיינתנו בכתב שאינו כולל את החסרונות האלה, ובחרנו בכתב הפונמי של תקן ISO

השלב התחבירי- אולם בכל משפט נתון יכולה להתקבל רק אחת מן השורות של כל ניתוח-מילה, הנותנות כל אחת קריאה אפשרית אחת של מחרוזת האותיות הנתונה. עלינו לפסול קריאות שהן נכונות מורפולוגית, אך אינן נכונות בהקשר הנתון. הפסילה הראשונה היא פסילה תחבירית. בשלב זה התוכנית מקבלת כקלט את תוצאות ההמרה המורפולוגית מאותיות עבריות לתצוגה פונמית, כלומר את כל הניתוחים האפשריים של כל מחרוזות המילים הניתנות בטקסט. כעת היא מנסה להרכיב כל אחד מן הניתוחים של כל אחת מן המילים עם כל אחד מן הניתוחים של כל אחת מן המילים האחרות בטקסט. בדיקת תקינות ההרכבה נעשית על פני כל הצירופים האפשריים של המילים. המנוע מנסה את כול הצירופים האפשריים, אבל רק חלק זעיר מן הצירופים האלה, שמספרם עשוי להגיע לאלפים אפילו במשפטים לא ארוכים, מעמיד לכאורה משפט תקין תחבירית

השלב הסמנטי- כל שפה טבעית היא אמצעי לתיאור העולם. היא מכילה סמלים למושגים (ממשיים, מופשטים או דמיוניים) שדוברי אותה שפה משתמשים בהם כדי לתפוס בהם את המושגים הללו בעולם (כל שפה מכילה גם סמלים לסימון הפעולות והיחסים שהמושגים הללו מעורבים בהם,ומוסכמים על כל האוכלוסייה).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Bar-ilan,j. How much information search engines disclose on the links to a web page– alongitudinal case study of the "Cybermetrics" home page, jornal of information science, 28(6):455-466.

The Anatomy of a Large-Scale Hypertextual Web Search Engine

Brin, S. and Page, L. The Anatomy of a Large-Scale Hypertextual Web Search Engine. In: Seventh International World-Wide Web Conference Brisbane, Australia.