‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק החוזים לעומת הקודקס האזרחי?

תוכן עניינים

מבוא    

דיני הסיכול בחוקי החוזים הכלליים          

הסיכול : סעיף  18 לחוק התרופות          

פקיעת חיובים בעקבות הסיכול    

פיצויים בשל הפרת חוזה וסיכול  

הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי        

מבחן הסיכון     

אפשרות של בדיקה מלשון החוזה - נטילת סיכון במפורש או במשתמע:        

בריטניה           

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חקיקה  

ספרות ומאמרים

פסיקה  

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון אילו שינויים מבטאת הקודיפיקציה בהתייחס לדיני סיכול והאם מדובר בשיפור מהותי המרחיב את דיני הסיכול בהתאם לחוקי החוזים הכלליים[1]?

ממצאי הבדיקה אשר כללו סקירת מאמרים ופסיקה העלו כי ההצעה של ועדת הקודיפיקציה לדין הסיכול מבטאת שיפור ניכר לעומת הדין הקיים. כלומר, ועדת הקודיפיקציה מתמודדת עם ליקויים

בניסוחו של סעיף 18 לחוק התרופות[2] בעיקר באפיון הקיים של טענת סיכול כטענת הגנה בלבד, שאינה שוללת את הסיווג של אי־קיום החוזה כהפרתו. כמו כן, בחוק דיני ממונות[3] עולה המגמה לשנות את הדין ולבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. בנוסף, על פי דיני הממונות הסיכול עשוי להוות עילה לפקיעת החוזה.

ההסדר החדש המוצע מתאפיין בהותרת שיקול דעת רחב מאוד בידי בתי המשפט. מכאן ניתן להבין כי קשה להעריך מה תהא ההשפעה הצפויה של אימוצו של ההסדר המוצע על דין הסיכול, שכן תוכנו של הדין ייקבע במידה מכרעת על פי עמדתם של בתי המשפט שיידרשו לו בעתיד. הקושי העולה הוא אי הוודאות באשר לתוכנו של הדין ומשמעותו פגיעה ביכולתם של מתקשרים להסתמך על הדין כאמצעי להשלמת החוזה.

ביחס לדיני הסיכול המלמדים על הפרת חוזה, גם אם מדובר בהפרה מסוג מיוחד בחוק דיני ממונות[4] עולה המגמה לשנות את הדין ולבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. בנוסף, על פי דיני הממונות הסיכול עשוי להוות עילה לפקיעת החוזה. בעניין תיחום הנזק על פי ס' 10 לחוק התרופות[5] "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה."

חוק דיני ממונות[6] כולל חידושים בדיני הפיצויים למשל, תרופת התשלום העונשי (פיצויים עונשיים), תרופת הניכוי ותרופת ההשעיה. בבחינת שאלת האחריות בעת פיצויים בשל הפרת חוזה וסיכול, נמצא כי ניתן לחלק את האחריות להפרה לפי הנסיבות ובמסגרת החוק דיני ממונות[7], מתחדדת שאלת האחריות ומקבלת עיגון בסעיפי החוק לפיהם "בית המשפט רשאי להפחית מהפיצויים המגיעים לנפגע סכום שיקבע בהתחשב במידת אשמתם היחסית של הצדדים, בתרומתם היחסית לגרימת הנזק ובאופי אחריותו של המפר ומטרותיה" וכן "אין המפר חב בפיצויים עבור נזק שהנפגע יכול היה במצבים סבירים למנוע".

לסיכום, חוק דיני ממונות[8] מחדש מעט, מנסה להבהיר ולהרתיע, אך בפועל לא מהווה שינויי מהותי בדיני החוזים שנקבעו עם קום מדינת הישראלי ובהתאם לחקיקת המנדט הבריטי.

מצגת סיכול חוזה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאלה שלו, אפי צמח "דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קריית המשפט י (התשע"ד, 2014)

ב. מדינה "הפרק בדבר סיכול חוזה בהצעה לחוק דיני ממונות: פוליטיקה ומשפט בניסוח קוד אזרחי" משפטים , 36 (2): 453-497

תח