עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית יפן- השפעת תהליכי הגלובליזציה על הסחר היפני, כלכלת יפן, כלכלה יפנית (עבודה אקדמית מס. 11952)

‏290.00 ₪

16 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11952
עבודה אקדמית יפן- השפעת תהליכי הגלובליזציה על הסחר היפני, כלכלת יפן, כלכלה יפנית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת תהליכי הגלובליזציה על הסחר היפני?

תוכן עניינים

 1. מבוא

2. מהי גלובליזציה

3. מידת השפעת הגלובליזציה על הסחר של יפן מתחילת המאה ה-21

3.1. כלכלת יפן, רקע כללי ונתונים

3.2. מגבלות הסחר של יפן

4. סיכום

רשימת מקורות


עבודה זו תבחן את השפעת תהליכי הגלובליזציה על תהליכי הסחר של יפן, תוך בחינת השאלה - האם תהליך הגלובליזציה גרם לפתיחתה של כלכלה זו לייבוא והאם תהליכי ההאחדה הכלכליים העולמיים הביאו לשינוי משמעותי של דפוסי הסחר היפניים. לשם כך אסקור בעבודה את מושג הגלובליזציה בהקשרים הרלוונטיים לעבודה זאת, אפרט על כלכלתה של יפן, עוצמתה וכוחה, ולאחר מכן אסקור את הסחר היפני ואת פתיחותה לתהליכי ייבוא כביטוי של השפעת הגלובליזציה על מדינה זו. בעבודתי אתמקד בעשור האחרון.

השערתי היא שתהליכי הגלובליזציה אכן השפיעו על תהליכי הסחר של יפן, אולם בהיותה כלכלה מרקנטליסטית ביסודה ושמרנית מטבעה היא תשמור על מידה רבה של סגירות באשר לייבוא אל השוק המקומי ותשאף להגן על היצרנים המקומיים. (Baten, 2016)

2. מהי גלובליזציה

אולריך בק מסביר כי תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, המשפיעים על ביזור סמכויותיה וכוחה של המדינה, הם תהליכים רבי עוצמה, רב כיווניים ומרובי שחקנים. מדינות העולם נדרשות כיום להחליט כיצד ובאיזו מידה ישתלבו בגלובליזציה הכלכלית, ההולכת ומתפתחת בצעדי ענק. החלטה זאת אינה החלטה פשוטה כלל, שכן להשתלבות בתהליכים אלה יש יתרונות, אך יש לה גם חסרונות, כדי להשתלב בכלכלה הגלובאלית נדרשים צעדי מדיניות כגון הסרת חסמים, פתיחת גבולות, עידוד השקעות זרות, הפחתת מסים, קיצוץ בהוצאות ממשלתיות - צעדים שמטרתם לחזק את המגזר העסקי במדינה ולהגביר את יכולתו להתחרות עם מגזרים עסקיים במדינות אחרות. (בק, 2001, עמ' 51).

ואולם, הפחתת מסים וקיצוצים בהוצאות החברתיות מכרסמים במעמדה של מדינת הרווחה המודרנית, הם עשויים לגרום נזקים להון האנושי במדינה ומעודדים תהליכי קפיטליזם, ובכך מסכנים את מצבה החברתי-כלכלי של המדינה בטווח הארוך. המדינה המודרנית, ובמיוחד מדינת הרווחה, נעה במתח שבין רצונה ומחויבותה להגן על עצמה ועל אזרחיה ולדאוג לרווחתם של החזקים והחלשים כאחד, לבין הרצון לקחת חלק בתהליכים הגלובאליים, שאף הם מיועדים להביא לצמיחה ולשגשוג. כל מדינה נדרשת, אם כן, לקבל החלטות מדיניות, במטרה לאזן בין השיקולים הללו, על פי ערכיה והשקפותיה.

(ה-CIA, 2017)

לדעתו של משה מאור תהליך הגלובליזציה תרם גם להתחזקותה של שיטת ה"ניאו ליברליזם", שדוגלת בביזור כוחה של המדינה ובהפרטה של חלק משירותיה. השפעתו של תהליך הגלובליזציה על המדינה, טוען מאור, ניכרת בהגבלת השפעתה של המדינה בתחום המדיניות הכלכלית בעקבות חיזוק מעמדו של הבנק המרכזי והחשיבות הגוברת של ארגונים כלכליים בינלאומיים וכן המוגבלות של המדינה להעלות את שיעורי המס בשל חשש מבריחת יזמים. ובמקביל, תהליך של ירידת קרנה של מדינת הרווחה כתוצאה מחוסר אפקטיביות בתחומים רבים. כל שלעיל הוביל להקטנת המגזר הציבורי מתוך הנחה שזה יעורר צמיחה. (מאור, 2001, עמ' 1-6).

אנתוני גידנס טוען כי הגלובליזציה היא הדרך היעילה ביותר להשגת צמיחה עולמית. הגלובליזציה לכשעצמה, אינה עניין כלכלי מעיקרו, אלא היא עניין חברתי, תרבותי, פוליטי ובהחלט לא כלכלי, קובע גידנס ומסביר עוד כי אנו נעים בעולם שאינו ניתן לחיזוי - עולם שיצא מכלל שליטה וכי עולם כזה שבו מתנהל תהליך גלובליזציה נשען על יסודות פיתוח רבים, כשרק אחד מהם הוא הגלובליזציה, שהיא תערובת של כוחות שונים ויש לה תוצאות סותרות. הדרך הטובה ביותר לאפיין אותה, לדידו של גידנס, הוא שינוי במוסדות הבסיסיים של החברה. (גידנס, 2000, עמ' 48-49).

פרנסיס פוקיאמה ראה בגלובליזציה ניצחון של השיטה הקפיטליסטית המערבית ולמעשה צפה שהעמקתה תביא לקץ עידן המשטרים האפלים ולניצחונה של השיטה הדמוקרטית-ליברלית. פוקויאמה, בספרו קץ ההיסטוריה, גרס כי שלום מתוך אינטרס כלכלי ומתוך רציונאליות יגבר על המלחמה וכי הגלובליזציה תשתלט ותבטיח אופי דמוקרטי ופתוח יותר של משטר וחברה. (פוקויאמה, 1989, עמ' 389).

הסוציולוג מנואל קסטלס רואה בגלובליזציה צדדים שליליים וזאת בניגוד לפוקויאמה כמו העמקת הפערים התוך מדינתיים. לדבריו, זהו תהליך הרסני עבור מדינות הדרום, כאשר ממשלות הצפון והגופים המובילים את הגלובליזציה, ובעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, מובילים צעדים שאינם מכוונים להפיכת תהליכים לעולמיים או לסיוע למדינות הדרום. לדבריו, אלו צעדים שנועדו להעמיק את הניצול הקפיטליסטי. Castells, 2008, p 78)).

קסטלס מציין כי הגלובליזציה הכלכלית הקפיטליסטית היא כוח שמאחד את כל המשקים הלאומים למשק עולמי אחד, חופשי ממעורבות ממשלתית, שאין בו מגבלות אדמיניסטרטיביות. המשק הגלובלי מתאפיין בכך שכל חומרי הייצור שלו זורמים באופן חופשי על פני כדור הארץ - חומרי גלם, כוח עבודה, טכנולוגיות והון. החל בתקופה הקולוניאליסטית, במדינות "הליבה", כלומר המדינות העשירות, התפתחה בעיקר תעסוקה במקצועות ובתעשיות שהן עתירות הון, בטכנולוגיה מתקדמת ומעסיקות כוח אדם משכיל ואילו במדינות "הפריפריה" התפתחו בעיקר תעשיות המבוססות על ניצול כוח אדם זול ועבודת ידיים. (Baten, 2016)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה