‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בנייה ופירוק באמנות הסיפור של ש"י עגנון?

תוכן עניינים

מבוא

אפיקה ואינטרטקסטואליות

עגנון והרומנטיקה

 אמנות,אמונה ומיסטיקה

סיכום

ביבליוגרפיה 

בספרות המחקר על ש"י עגנון בוחנים לעיתים קרובות את שני הסיפורים 'עגונות' ו'אגדת הסופר' יחד. הסיבה קשורה ודאי לכך שבשניהם מטפל עגנון בנושאים דומים: דמות האמן, יחס האמן ליצירתו ושאלת פשרו של הזיווג הנכון. כמו כן שתי דמויות האמן, בן-אורי ורפאל אמונים על יצירה בתחום שנושק אל קודש הקודשים: רפאל הוא סופר סת"ם ובן-אורי בונה ארונות קודש. למרות הדמיון התמטי, אלמנטים אחרים בשני הסיפורים, כמו אופן עיצוב הדמויות או הטון הכללי, אינם כה קרובים. 

ברוך קורצוויל מתאר את הקוטביות הקיימת אצל עגנון בתארו את המסורת היהודית: גן העדן האבוד של זיכרונות הילדות לעומת עולם של ערכים מיושנים ספק ומרד. גרשון שקד מתאר פן נוסף של כפל פנים זה כשהוא בוחן את תפקיד האינטרטקסטואליות בכתביו של עגנון. כך פתיחת הסיפור עגונות, שהיא כולה פסוודו-ציטטה מכתבי הקודש והמשך הסיפור השזור לכל אורכו בשברי פסוקים משיר השירים. את ניסיונותיו של עגנון ליצור טקסטים המדמים את כתבי הקודש מעריך שקד כתוצאה של קונפליקט של עגנון, שרצה מצד אחד ליצור טקסטים שישתלבו במסורת  הטקסטים של ספרות הקודש, אך הדבר התנגש עם רצונו לביטוי עצמי אינדיווידואלי. את הצורך העמוק בביטוי העצמי, מייחסת לאה גולדברג לקרבתו של עגנון לספרות הרומנטית הגרמנית של תחילת המאה ה-19. דמויות האמן שיצר ומאבקיהם הנפשיים ופנייתו של עגנון לאגדות העממיות, יש בהם לא מעט המזכיר את הספרות הרומנטית. מלכה שקד, מתארת את מאבקו הנפשי של האמן לביטוי עצמי, גם כחלק ממאבק כפול פנים  הקשור בתפיסתו האמנותית, בין הניסיון לדבוק במסורת וחוקיה לבין אותם צרכים נפשיים לביטוי עצמי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שקד, מ.   לסוגיית יצר יוצר יצירה בסיפורי עגנון, בתוך: הקמט שבעור הרקיע, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

שולם, ג. מיסטיקה וסמכות דתית, בתוך: פרקי יסוד בהבנת תורת הקבלה וסמליה, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים.

גולדברג, ל. מוטיבים ביצירתו, בתוך: ש"י עגנון בביקורת העברית/ סיכומים והערכות על יצירתו – כרך א', הוצאת שוקן והאוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.