עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית אתיופים תדמית ציבורית, הדימוי של מלכת היופי האתיופית בתקשורת הישראלית, ניתוח כתבות (עבודה אקדמית מס. 12067)

‏290.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12067

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדימוי של מלכת היופי האתיופית בתקשורת הישראלית?

 תוכן עניינים

מבוא

1. האתיופי בישראל

1.1. העליה לארץ

1.2. הקשיים המלווים את העולים

1.3. מאפיינים תרבותיים וחברתיים של העולים

2.ייצוג האחר האתני בתקשורת

3. ייצוג מיעוטים בתקשורת הישראלית

4. ייצוג האתיופי בתקשורת

 פרק השיטה

ניתוח הכתבות

דיון בממצאים

ביבליוגרפיה

נספחים

 

מחקרים רבים שעסקו בדפוסי הסיקור של קבוצות מיעוט (שחורים, עניים, נשים, מוסלמים וכדומה) בארץ ובעולם, מצאו כי במרבית המקרים יש נטייה להתעלם לחלוטין מקבוצות המיעוט או לסקרן בצורה שלילית, תוך התמקדות בנושאים כמו פשע, אלימות, אסונות, מהומות, אי-שקט חברתי ומצוקות.

לאור ואח' מצאו במחקרם כי קבוצות מיעוט נטו לקבל ציונים נמוכים במדד הסטטוס, כלומר הדמויות היו פחות משכילות, מעמדן נמוך יותר והיו בעלות תפקידים בעלי סטטוס נמוך יותר. בהתאם לדברי החוקרים, מניתוחי עולה כי בכתבות שהוצגו לאחר זכייתה של מלכת היופי, טיטי, היא הוצגה פעמים מעטות בלבד בעזרת תיאורים המתקשרים לסטטוס גבוה. ניתן למצוא בניתוח כי פעם אחת בלבד הוצגה כקצינה משוחררת מצה"ל, ופעם אחת כמי שניהלה חנות. לרוב אופן הצגתה התבסס על עברה הפחות זוהר, כגון עוני ויתמות מהם היא מגיעה. מדד נוסף אותו חקרו היה מדד אשר הכיל מאפייני התנהגות חריגים כגון אלימות, פרובוקטיביות (בהופעה, בביטוי או בהתנהגות) ורגשנות. בכתבות שניתחתי כלל לא הייתה התייחסות להתנהגויות חריגות שליליות המתקשרות לטיטי עצמה או לעדה כולה. ניתן להיעזר בהסברו של בן עזר לציונים הנמוכים שהתקבלו במדד הסטטוס שעלו במחקרם של לאור ואח', כי לישראלים נטייה לעשות שימוש בדעות קדומות, סטריאוטיפים והכללות. אלה גורמים לירידה מערכו של העולה והכחשה של כל דמיון אליו. התייחסות זאת גורמת להתנשאות כלפי האתיופים ונחיתות של אלה מהבחינה התרבותית והקוגניטיבית. בכתבות שניתחתי לא ניתן למצוא שימוש בסטריאוטיפים והכללות באופן מוצהר, אך עם זאת ניתן לחוש בנימה עדתית מסוימת בחלק מהכתבות. ביטויים וציטוטים בהם השתמשו הכתבים בוחרים להדגיש לנו שמדובר בעדה מסוימת. השימוש בציטוטים מסוימים אותם אמרה מלכת היופי טיטי עצמה, מדגישים בפנינו זאת, דוגמאות לכך ניתן למצוא: "האתיופים חווים את מה שחוו העליות הקודמות כמו התימנים" (הארץ המקוון), "אני מרגישה שניצחתי בשביל עדה שלמה" (ידיעות אחרונות), "ללא הבדל דת, גזע ומין" (ידיעות אחרונות), "יוצאת העדה האתיופית" (ישראל היום). ניתן למצוא בניתוח הכתבות רמז לסטריאוטיפים קיימים או להכללות המילים כגון "למרות פער ההכנסות ביניהם, למרות שלבשו את מיטב מחלצותיהם"- רמיזה לעוני ממנו הגיעה טיטי ומירב יוצאי אתיופיה. שוחט מציג כי לרוב הבדלים בין הקבוצה השולטת לקבוצת מיעוט מוצגים לנו בדרך עקיפה ולא בהכרח בוטה, דרך המבנה סטריאוטיפים או אידיאולוגיות מנוגדות, כמו לדוגמה ייצוג המזרחיים כמשפחתיים, מארחים, חמים והגונים, לעומת האשכנזים הקרים, המנוכרים, הצבועים והסנובים (שוחט). גם בכתבות שניתחתי ההבדלים בין הקבוצה השולטת לקבוצת המיעוט הוצגו בצורה עקיפה, ניתן לחוש בייצוג האתיופים כעניים, שגדלו יחפים, עובדים בעבודות לא מספקות (לא נאמר במפורש), בעלי בגדים מרופטים, גרים בשכונות לא טובות, משפחות גדולות. בדומה לכך, החוקר Jatau  נותן כדוגמה את הצגתה המוטה של אפריקה במדיום הטלוויזיוני הבינלאומי-מערבי ממשיכה לשרת את המאבק הגלובאלי המתמשך על שליטה וכוח קולוניאליסטיים. הצגתה של אפריקה כסביבה אלימה, ענייה, מוכת מחלות ואסונות שתושביה, ובעיקר נשיה, הם קורבנות חסרות ישע. מסקר אותו ביצע המכון לגיאוקטגרפיה (אצל בהר) נשאלו אנשים מה דעתם הכללית על אופי הסיקור התקשורתי של העולים מאתיופיה. כ-40 אחוז מהנשאלים השיבו כי התקשורת מבליטה ומדגישה היבטים שליליים בדיווחים על העולים האתיופים, ולא את ההיבטים החיוביים. פחות מ-20% בלבד טענו כי התקשורת היא יותר חיובית משלילית ביחס לאתיופים, וכרבע השיבו כי התקשורת היא אובייקטיבית. התחושה העולה מניתוחי הכתבות במדגם שלי הינה כי סיקור התקשורת בכתבות אלה, נע בין אובייקטיביות לסיקור שהינו חיובי. הקודים העיתונאיים מורים לכתבים כי צבע עורו של אדם צריך להיות מוזכר רק אם יש לו נגיעה להתרחשויות. ערכים חדשותיים שליליים אשר מנגנים על פחדים עממיים מובילים לעתים קרובות לדגש על צבע העור בכתבות (McQueen)). צבע עורה של טיטי אינו מוצג באופן מוצהר בכתבות, אך פעמים קיימות רמיזות לכך. בעיקר ניתן לחוש בדגש על צבע עורה השונה בשתי כתבות אשר סיקרו את המפגש של נשיא ארה"ב אובמה ומלכת היופי הישראלית, טיטי. האזכור של שניהם יחדיו שכתבות משותפות מבליטות את השימוש בצבע עורם והצלחתם "למרות זאת". השימוש בתמונות של שניהם יחד, כל אחד בצד אחר, תמונות בעלות "הילה של מלכים", מראות ומציגות את צבע העור יחד עם ההצלחה. כאמור, צבע העור השונה של העדה האתיופית מהווה גורם לסבל עבורם בישראל, הם נתקלים בתופעות של דחייה ולעתים אף בכנויי גנאי בגלל צבע עורם השונה. באתיופיה הם הוגדרו כבעלי צבע עור "חום" או "אדום" אך בארץ הם הפכו להיות "שחורים" (אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה). לדברי קימרלינג ( אצל מלסה ) על אף שיהודי אתיופיה הצליחו לבסוף להבנות לעצמם סוג של זהות ודימוי המקשר אותם לישראל וליהדות, צבע עורם וספק מוצאם היהודי, הם עדיין מתויגים כ"שחורים" ונדחקים לקצה הנחשב התחתון ביותר. אברהם ואח' ולאור ואח' (מחקרי הרשות השנייה) מראים כי ההופעה של חברי הקהילה האתיופית בתקשורת הישראלית בכלל, ובסיקור חדשות בפרט, הוא זעיר עד בלתי קיים. ניתן לראות הוכחה לכך כי בעיתון המודפס של "הארץ" לא נמצאו כלל כתבות הנוגעות לזכייתה של מלכת היופי בטווח החודש שלאחר הזכייה. בהר (האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה) בדומה ללאור ואח', טוען כי רובן המוחלט של הכתבות שעסקו בקהילה האתיופית הציגו את יהודי אתיופי בהקשרים מאוד מסוימים כגון- עוני, אפליה, גזענות, מחלות, רצח וסמים. לדבריו, לייצוג שלילי זה המופיע בתקשורת יש השפעה רבה על הדימוי השלילי של קהילת יוצאי אתיופיה בקרב הציבור כולו.  כאשר מופיע מישהו מבני הקהילה בתקשורת, הוא הופך כמעט בהכרח לשגריר או נציג של הקהילה (מלסה) וניתן לראות ולחוש זאת גם מניתוח הכתבות שביצעתי. בניתוח וגם מדברי טיטי עצמה אשר חשה כך- קיימת תחושה חזקה של "שגרירה". בכתבה לדוגמה שפורסמה בידיעות אחרונות, אחת הכותרות כללה את המילים: "גאווה לעדה האתיופית" ו- "אני מרגישה שניצחתי בשביל עדה שלמה", וכתבה אחרת בידיעות אחרונות, השתמשו בצמד המילים "גאוות יחידה" כדי לתאר את נציגותה של טיטי את הקהילה האתיופית. דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" המקוון בה השתמשו במושגים מעט שונים "פצצת הסברה ישראלית" ו-"אטרקציה הסברתית". במקרה זה ניתן לזהות כי טיטי מוצגת כשגרירה של מדינת ישראל, ולא של קהילה ספציפית, אך עם זאת בניתוח מכלול הכתבה, אכן קיימת נימה של נציגות הקהילה המקדמת פרויקט למען ילדים אתיופים. רבות מהפעמים יוצאי אתיופיה כלל לא מוצגים כחלק אינטגראלי מהחברה הישראלי, וזכו להופיע בתקשורת רק כאשר מדובר בנושא הקשור לקהילה עצמה. חוקרים רבים מאמינים כי עבור המיעוטים הופעה חיובית בתקשורת הכללית מעניקה לגיטימציה לקבוצה, לתרבותה, לערכיה ולתרומתה לכלל החברה. כמו כן הופעה חיובית בכלי התקשורת מקרינה על תחושת ההשתייכות של חבריה לקבוצות הרוב, מקדמת את התרבות האתנית של הקבוצה, שוברת סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפיה ומאפשרת לילדי המיעוטים להזדהות בצורה חיובית יותר עם המיעוט כאשר הדמויות המוצגות הן דמויות מפתח בקהילה (לאור ואחרים). לדבריהם של אירם ולוד ובסקי בתקשורת אכן מופיעים גם סיקורים חיוביים של בני הקהילה האתיופית. אך עם זאת גם סיקור חיובי אינו נטול בעיות, משום שהוא מציג את ההצלחה כחריגה, תוך כדי שימת דגש על הקשיים ולא על היכולת (אירם ולודבסקי). במהלך הכתבות, ברובן קיים דגש על הקשיים עמם התמודדה טיטי במהלך חייה- עוני, אבדן ההורים, העלייה לארץ, המגורים בבית יתומים וכו'. במהלך הכתבות, עלו מילים שונות המתארות את הקשיים מפי כתבים שונים ומטיטי עצמה, מילים כגון "יחפה באתיופיה" (ידיעות אינטרנט), "עלתה לארץ בגיל 12" (ידיעות אחרונות), "הוריה שנפטרו" (ידיעות אחרונות), "לפני 10 שנים הסתובבתי יחפה" (ידיעות אחרונות) ועוד. חוקרים אחרים טוענים כי דימוי חיובי של מיעוטים בכלי התקשורת לאו דווקא משיג את המטרות שהוזכרו לעיל ואף גורם לטענתם לתוצאות הפוכות המציגות את הדמויות כמעין "סינדרלות" מודרניות וזאת רק מחזק את התחושה כי אלה שלא מצליחים "לעשות את זה" לא מצליחים בגלל אי-כישרונם ולא בגלל המגבלות המבניות המוטלות על הקבוצה. פעמים רבות במהלך הכתבות שניתחתי קיימת תחושה של סינדרלה שהצליחה. רמזים וביטויים שונים שהופיעו במהלך הכתבות "ההישגים שלה עוררו התרגשות וגאווה" (עיתון "הארץ" המקוון), "אתמול עשתה היסטוריה" ( ידיעות אחרונות), ובכתבה בידיעות אחרונות ביטויים כגון "הערב אלבש שמלת נשף", "חיה בחלום רע" ו-"התגשמות חלומות", מרמזות לנו על סיפור סינדרלה וסיפור של "פריצת דרך". במלים אחרות, מוצגת תמונה לפיה "מי שטוב מצליח" ומכאן עולה המסקנה כי "מי שלא מצליח – פשוט לא טוב". שוב מוטלת האחריות והאשמה להצלחה ולכישלון על הפרט הבודד תוך התעלמות מהמצב החברתי והפוליטי. בהר מוסיף כי בחלק ניכר מסיקור שהינו חיובי של בני הקהילה האתיופית בתקשורת הישראלית, ההצלחה איננה מוצגת כעדות להצלחת הקהילה עצמה והקרדיט עליה ניתן לאדם חיצוני, כמו ראש העיר, נדבן כלשהו וכד' שעשה למען הקהילה. במהלך ניתוחי את הממצאים והכתבות, לעומת זאת לא נתקלתי במתן קרדיט לאדם חיצוני בזכייתה והצלחתה של טיטי. ולבסוף מוסיף בהר גם כאשר כבר מופיעים סיפורי הצלחה אישיים של בני הקהילה, הם מקבלים פעמים רבות את משבצת הסיפור המוזר- שקשה להאמין לו. בהתאם לדבריו ניתן לעיתים לחוש בכתבות כי מדובר כאן בסיפור יוצא דופן ושונה, ללא הרבה סיכויים מלכתחילה. לסיכום, התקשורת הישראלית, העיתונות המקוונת והמודפסת סיקרו את זכייתה של מלכת היופי האתיופית הראשונה, כאשר ניתן לקבוע כי "ידיעות אחרונות" המודפס והמקוון פרסם את כמות הכתבות הגדולה ביותר בתקופת הזמן של עד חצי שנה לאחר הזכייה. עיתון "הארץ" המודפס כלל לא כלל כתבות בנושא הזכייה לעומת העיתון המקוון של "הארץ" שכלל מספר כתבות בטווח הזמן האמור. במדגם הכתבות אותו אני דגמתי, ניתן למצוא התייחסות רבה למוצאה של הזוכה, כתבות רבות הזכירו ביטויים הקשורים לעדת הזוכה, אך עם זאת צבע עורה לא הוצג באופן מפורש. הייצוג העיקרי בו התקשורת השתמשה הינו "פריצת דרך" ושימוש ברמזים ל"סיפור סינדרלה". קיים דגש במהלך הכתבות להצלחתה של טיטי בזכות עצמה, על המעבר מעוני ומיתמות לפרסום והצלחה. במהלך הכתבות קיימים ביטויים וציטוטים רבים המתקשרים לעוני ממנו באה, דבר התורם להבנה כי מדובר בסיפור שהינו יוצא דופן. במדגם אותו ניתחתי באים לידי ביטוי באופן מועט בלבד סטטוסים מקצועיים וחברתיים גבוהים הנוגעים לעברה של טיטי. בכתבה אחת בלבד נאמר כי הייתה קצינה בשרותה הצבאי, סטטוס מקצועי שהינו בעל הערכה מאוד גבוהה במדינת ישראל. כמו כן אזכור נוסף יחיד הינו שניהלה חנות לפני זכייתה. בנוסף, ניתן לשים לב כי כלל לא אוזכרו במהלך הכתבות מלבד אחת, נתונים הרלוונטיים לזכייתה בתואר מלכת היופי כגון גובהה והרקע שיש לה בתחום. בניתוחי לא מצאתי ביטויים רבים להכללות וסטריאוטיפים הקשורים לעדה האתיופית כולה, אך כן בא לידי ביטוי באופן גלוי ביטוי לייצוגה של טיטי את העדה כולה כשגרירה ונציגה ש"עשתה היסטוריה". ניתן לחוש במהלך הכתבות כי קיימת נימה אוהדת כלפיה גם בעזרת הכותרות של הכתבות וגם בעזרת אופן הכתיבה של הכתבות. התמונות שפורסומו, של טיטי והביטויים עוזרים לנו לקבל תחושה שמדובר ב"מלכה", קיימת "הילה" מסוימת בתמונות ובשימוש המילים שנבחרו לכותרות עצמן. כמו כן חשוב להתייחס כי בעיתן ידיעות אחרונות המודפס מלכת היופי טיטי עצמה הופיעה בעמוד הראשי עם הפנייה לעמודים פנימיים ולעיתים אף פורסמה בעמודים כפולים בעיתון. בהתאם לסקירה התיאורטית ניתן לקבוע כי קיים שוני בכמות הכתבות שפירסמו העיתונים השונים במהלך התקופה של המחקר. ישנם מקורות בהם הייצוג היה חסר והייתה קיימת התעלמות, ובכתבות מסוימות ניתן לחוש בייצוג אובייקטיבי יותר מהאחרות. בהתאם לויכוח בו נאמר כי פעמים רבות ייצוג של אדם אחד המצליח מתוך הקהילה האתיופית אינו תורם לעליית הסטטוס הקבוצתי, חשוב להתמקד בכתבות בתופעות חיוביות המאפיינות את הקהילה כולה. דרך נוספת אפשרית לסיקור חיובי היא הצגת סיפורי הצלחה מתוך הקהילה כחלק מתופעה חיובית כלל-ישראלית רחבה יותר, אופן סיקור כזה יכול ליצור ייצוג של המיעוט באופן המקבל אותו כחלק מה"אנחנו" ולא מציג אותו כ"אחר". (אירם ולודבסקי,קשב).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-ישראל, רות. הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת. עם עובד (2017)

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

אג'אי לביא מיה, קרומר-נבו מיכל, דפנה הקר (עורכות) מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (הוצאת הקיבוץ המאוחד)

אירם, ש. לודובסקי, ע. שווים בין שווים- מקרה מבחן: סיקור קהילת יוצאי אתיופיה במדינת ישראל, עמותת קשב


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה