‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חקיקת חוק יסוד הלאום ואפליית השפה הערבית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חקיקת חוק יסוד הלאום ואפליית השפה הערבית?

משפט חוקתי של ישראל

האם ניתן לפגוע בחוק-יסוד לא-משוריין (להבדיל משינויו) באמצעות חוק רגיל של הכנסת?

מה מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות?

גיבוש הצעת חוק הלאום

בכנסת ה18

בכנסת ה19

בכנסת ה20

נוסח הצעות החוק

הצעת החוק של חברי הכנסת שקד, לוין ואילטוב

הצעת החוק המקורית של דיכטר הצעת החוק הממשלתית

הפולמוס סביב הצעת החוק

נימוקים בעד החוק

נימוקים נגד החוק

תמצית החוק

חוק הלאום ואפליית השפה הערבית

שפה רשמית

המעמד המשפטי של השפות

מעמד העברית והערבית בישראל

שימוש בשפה הערבית כחלק מזכויות הפרט

לשון המיעוט - מעמדה של הערבית כ"שפה רשמית"

יוזמה של חוק עוקף בג"צ 2018, פסקת ההתגברות

בכנסת

בממשלת ישראל השלושים ושלוש

בממשלת ישראל השלושים וארבע

פולמוס ציבורי

טיעונים בעד הפסקה

טיעונים נגד הפסקה

מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 והשעיית הפסילה

המשך הפולמוס לאחר אישור חוק יסוד הלאום

סיכום

ביבליוגרפיה

חוק הלאום קובע שהשפה הרשמית בישראל תהיה רק השפה העברית, ואילו לשפה הערבית יהיה מעמד מיוחד בלבד, כאשר משמעות מושג זה תקבע בחוק נפרד. על אף שהשפה הערבית היא שפת האם של כ-20% מאזרחי המדינה, הכנסת ישראל לא מכירה בזכותם הבסיסית ביותר לשפה. התנהלות בשפת היא לא רק עניין תרבותי, אלא מאפשרת מימוש חייהם וזכויותיהם.[1]

חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי[1] הוא חוק יסוד הקובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום שלהעם היהודי ומטרתה מימוש זכותו הטבעית של העם היהודי להגדרה עצמית. החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל המדינה, המנונה ודגל ישראל, לוח השנה העברי, חגי ישראל והשפה העברית כשפת המדינה[2]. החוק אושר בכנסת ב19 ביולי 2018 ברוב של 62 ח"כים בעד מול 55 נגד ושני נמנעים.

 לפי הנוסח מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" ולא שפה רשמית

• סעיף 1 עקרונות יסוד: הסעיף פותח בהצהרה: " ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל" וממשיך בשתי קביעות מהותיות של אופיה של מדינת ישראל:
  • "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".
  • "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".
• סעיף 2 סמלי המדינה: קובע ששם המדינה הואישראל, מתאר את דגל המדינה ואת סמלה, וקובע שהמנון המדינה הוא "התקווה". נושאים אלה מוסדרים בהרחבה בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה.
• סעיף 3 בירת המדינה: קובע כי "ירושליםהשלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". נושא זה מוסדר ביתר הרחבה בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
• סעיף 4 שפה: קובע ש"עבריתהיא שפת המדינה" וכן "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה". נוסח זה מקנה עדיפות לעברית על פני הערבית.
• סעיף 5 קיבוץ גלויות: קובע כי "המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". נושא זה מוסדר בהרחבה בחוק השבות.
• סעיף 6 הקשר עם העם היהודי: קובע כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם", וכן שהמדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי, ותפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
• סעיף 7 התיישבות יהודית: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
• סעיף 8 לוח רשמי: "הלוח העבריהוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי". מעמדו המועדף של הלוח העברי נקבע, במידה מסוימת, בחוק השימוש בתאריך העברי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חגי ויניצקי ושאול שארף הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, מכון בגין למשפט וציונות

Bergman R. (2018).Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House (2018)