‏250.00 ₪

גניבת עין

(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

דוגמאות מעולם המחשבים: בניית אתר אינטרנט[1] בעל שם זהה לשם האצר הידוע למשל gogel כמטעה google או שאם מקלדים השם בטעות כתיב נפוצה מגיעים לאתר בגניבת עין: למשל (דוגמא בה אני אישית טעיתי) utube במקום youtube.

הגנה: (ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.[2]

תיאור כוזב

(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן - תיאור כוזב).

לדוגמא פרסום באתר אינטרנט שמשרד עורכי דין מסויים מתמחי בנכי צה"ל בשעה שהמשרד לא עסק ולו בתיק 1 בנושא. העוולה היא כלפי לקוח שרצה משרד מומחה בנושא והיה מוכן להוציא ממון רב על כך ושכר המשרד על פי המידע המוטעה.

הגנת הידיעה : (ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות[3] לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ג' גדעון גינת גניבת עין – דיני הנזיקין: העוולות השונות (בעריכת גד טדסקי)

י' גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות (כרכים א ו-ב).