‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מדוע אנו זקוקים לזכות הגזירה אם היא נכללת במלואה בזכות ההעתקה?

תוכן עניינים

מבוא.

שאלת המחקר.

זכויות יוצרים בככל ובעידן הטכנולוגי בפרט.

זכויות יוצרים..

זכויות יוצרים בעידן הטכנולוגי

השפעת האינטרנט על זכויות יוצרים..

המעבר למידע דיגיטאלי

זכות ההעתקה.

העתקה במדיה.

העתקה ארעית.

זכות הגזירה.

הזכות לעשות יצירה נגזרת.

שימושים מותרים..

היחס בין זכות הגזירה לזכות ההעתקה.

התפתחות זכות הגזירה בדין הבין לאומי

קשיים המתעוררים מתוכנה ואופייה של זכות הגזירה.

ההצדקה לקיומה של זכות הגזירה.

יצירות נגזרות שאינן העתקה.

קשיים המתעוררים מתוכנה ואופייה של זכות הגזירה.

הצורך להגביל את זכות הגזירה.

סעדים בגין הפרה של זכות הגזירה.

פסיקה עדכנית.

פסק דין בית המשפט העליון בענין הליגה האנגלית (Premier League)

פס"ד רמי מור.

הפסיקה הישראלית - לאן?.

משפט משווה.

הגדרות וסוגי השימוש בחוק האמריקאי

הפסיקה בארה"ב.

אוסטרליה.

סיכום..

ביבליוגרפיה 

זכות ההעתקה הינה זכות בסיסית מבין הזכויות הנכללות בזכויות היוצרים והיא מעניקה לבעליה זכות בלעדית לשכפל את יצירתו ולשעתק אותה על ידי הפקת עותקים. הזכות לשלוט על העתקת יצירה על ידי שעתוק מעניקה לבעל היצירה שליטה על הפקת עותקים של היצירה תוך חיקויה, בשלמותה או בחלקה, לצד תוספת לחלק זה ששועתק מן היצירה ועריכת שינויים בו. המגמה הניכרת בהתפתחות דיני היוצרים היא של הרחבת גבולותיה הערטילאיים של היצירה על ידי הכרה במרכיבים מופשטים ותוכניים שונים של היצירה כמוגנים. כתוצאה מכך החל תהליך של הרחבת זכות ההעתקה בכלל והשעתוק בפרט, כהעתקה של חלק מהותי מן היצירה בכל צורה שהיא, אשר בצדו הלך והתגבש מושג הגזירה כמאפיין את אותם מקרי העתקה חדשים המשקפים תפיסה מרחיבה של היצירה המוגנת. כך להרחבת זכות ההעתקה ולהכללת זכות השעתוק במסגרתה קיימת זיקה הדוקה להכרה בזכות הגזירה, שכן במקרים רבים נדרש להפקת היצירה הנגזרת להעתיק חלקים מהותיים מיצירת הבסיס על דרך השעתוק. לדוגמא; תרגום או תקציר מעתיקים חלקים מהותיים מיצירת הבסיס על ידי שעתוקה והפקתה מחדש של יצירת הבסיס. מכאן כי החפיפה הקיימת בין זכות ההעתקה לבין זכות הגזירה מתמקדת, בעיקרה, בזכות השעתוק, שהיא חלק מזכות ההעתקה[1].

על אף שזכות ההעתקה הורחבה והיא כוללת את הזכות לשעתוק היצירה, יש שיטות משפט שבהן זכות הגזירה מוכרת כזכות נפרדת מזכות ההעתקה. לדוגמא; ישראל, אנגליה, ארצות הברית וגרמניה בהן זכות הגזירה מוכרת כזכות נפרדת מזכות ההעתקה. מחד גיסא, ישנם מלומדים מן המשפט האנגלי, האמריקני והגרמני שטוענים שההבדלים בין זכות הגזירה לזכות העתקה אינם ברורים[2]. מאידך גיסא, יש הטוענים שזכות הגזירה מיותרת, כיוון שזו נכללת בזכות ההעתקה הרחבה.

כפי שאמרנו לעיל, זכות ההעתקה מעניקה ליוצר להפיק עותקים מהיצירה שלו בכל דרך מוחשית. לכן אם נסיק כי זכות הגזירה נכללת במלואה בזכות ההעתקה, פירוש הדבר כי התבססות היצירה הנגזרת על היצירה הקיימת חייבת להיעשות על דרך הפקת עותק מוחשי. בכדי לבחון את הטענה שזכות הגזירה נכללת במלואה בזכות ההעתקה, יש לבחון האם קיימת אפשרות שתופר זכות הגזירה מבלי שיתקיים אחד היסודות הנדרשים להפרת זכות ההעתקה.

לשם הפרת זכות ההעתקה, נדרש שיתקיימו 2 יסודות שונים; חיקוי היצירה והפקת עותקים מוחשיים. מפר זכות ההעתקה הוא מי שמבצע פעולה של חיקוי היצירה שלא כדין. כך, יצירה נגזרת המתבססת על יצירה קיימת על דרך ההעתקה, היא יצירה נגזרת שבה קיים יסוד של חיקוי היצירה שבבסיסה, כולה או חלקה, בדרכים שונות.[3] בפסיקה נידונו כמה מקרים שבהם תיתכן הפקה של יצירה נגזרת מפרה שאינה עולה אף כדי הפרתה של זכות ההעתקה.

מצגת העתקה קנין רוחני, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פ' נרקיס מוניטין, הוצאת אוצר המשפט (2017)

א' פישמן אפורי "זכות הגזירה וההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים" המשפט 17

 Nimmer, supra note 3, § 3.01, 8.09[A]

תח-5