‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות נשים לאור תופעת האלימות במשפחה?

תוכן עניינים

מבוא. 3

1. אלימות "אינטימית". 

1.1 הגדרות וסקירת המצב בישראל. 

1.2          אלימות "אינטימית" וביטוייה השונים.

2. אלימות "אינטימית" במשפט העברי - דין איש הנוקט אלימות כלפי אשתו 

3. המסגרת הנורמטיבית הכללית. 

3.1 חוק למניעת אלימות במשפחה, רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 

3.2 חוק מניעת הטרדה מאיימת- רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 

3.3 הזכות להגנה.

4. אלימות "אינטימית" נגד נשים - מגמה בפסיקה - שיקום מול הרתעה. 

4.1 עבירה שיש עמה קלון בראי הפסיקה. 

4.2 עבירות שיש עמן קלון במסגרת חוק שירות המדינה (משמעת). 

5. דיון - עבירת רצח נשים כביטוי לאלימות "אינטימית" ולמגמות בפסיקה. 

3.1 רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. 

3.2 רצח נשים על ידי בני זוגן 

6. סיכום ומסקנות – דין מצוי ודין רצוי 

7. ביבליוגרפיה. 

הסמינריון הנ"ל עוסק בנושא אלימות במשפחה ובפרט באלימות כלפי נשים במשפחה. שיקולים רבים אשר הביאו אותי לבחור דווקא בנושא זה: נושא זה מאז ומעולם היה קיים אך שלצערנו בשנים האחרונות הפך ונהיה למגיפה במדינת ישראל ובעולם בכלל.

 אנו שומעים מידי יום בכותרות על עבירות אלימות כלפי נשים. כמו כן נחשפתי לנושא באופן מעמיק לא רק מן התקשורת ומן הפסיקה שאני קוראת במהלך שנות לימודי התואר במשפטים, אלא גם בנסיבות בהן קרובים אליי חוו אלימות מסוג זה.

משום כך, מעניין אותי לבחון את מהות התופעה, כיצד מתמודד עימה הדין הישראלי, מהן דרכי הענישה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, והשפעת מכלול זה על הקורבן מחד (לא אין למעשה מעמד רשמי בהליך הפלילי) ועל התוקף מאידך.

יתר על כן, אומנם אין הדעת סובלת לטעמי, מצב בו מכים נשים במדינת ישראל של המאה ה-21, מאידך, האיזון בין ענישה הרתעתית לבין אלמנטים שיקומיים הינו עדין למדי ומורכב מכדי ליתן תשובה חד משמעית לטיפול הראוי בגבר אלים כאמור על כל ההשלכות הנובעות מכך. בסוגיות אלה תידון עבודה זו כמו גם בצורך לבחון האם הדין כיום מתאים למציאות בה מותר פעמים רבות דמה של אישה בתוך המסגרת המשפחתית והאם אין מקום רב יותר להליכים משפטיים שיביאו לידי ביטוי את זכויותיהן של הנפגעות?

העבודה תחולק אם כן לפרקים, באופן הבא:

1. הגדרה של מושג האלימות שתכלול סקירה של מצב האלימות כנגד נשים במשפחה, בישראל נכון להיום ואת סוגי האלימות המופעלים כנגד נשים בספרה זו.
2. אלימות כנגד נשים במשפחה במשפט העברי –בפרק זה תוצג סקירה תמציתית של התייחסות המשפט העברי לתופעה.
3. הדין המצוי – פרק זה יכלול את המסגרת הנורמטיבית הכללית לטיפול באלימות נגד נשים במשפחה ואת מגמות הפסיקה (שיקום מול הרתעה)
4. דיון בדין הרצוי לאור המציאות הקיימת.
5. סיכום ומסקנות 

סיכום ומסקנות – דין מצוי ודין רצוי

כיום אין חולק כי בחברה הישראלית ישנו שינוי ביחס לסוגיית האלימות במשפחה בכלל, וביחס לסוגיית אלימות במשפחה כאשר זו מופעלת כנגד בן זוג בפרט. מהתייחסות של שוויון נפש ואדישות, הן חברתית והן של סוכנויות אכיפת החוק, הגענו למצב של מודעות ושל ערנות מוגברת ולדעתי גם מבורכת. יצוין כי, סוגיית האלימות במשפחה היא בעיה מורכבת, החוצה רבדים תרבותיים, אתניים וכלכלים ברחבי העולם, לרבות בישראל. למרות העובדה שזו בעיה הנחשבת אישית-פרטית, האלימות במשפחה היא בעיה חברתית, המשליכה גם על מקום העבודה, השלכה כאמור מוחשית אפוא ביתר שאת כאשר עסקינן באדם מכה אשר מקצועו ו/או עיסוקו מוסדרים במסגרת חקיקתית, כפי שראה המעיין בסמינריון זה.

לתקיפת בעל את אשתו ישנן השלכות סוציואקונומיות למכביר על הבעל המכה בפרט ועל משפחתו בכלל. כפי שציינתי לעיל, כיום המחוקק ובתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה לעבירות אלימות על סוגיהן אשר בוצעו נגד בת זוג התוקף. ביטוי נוסף להחמרת המחוקק כאשר עסקינן בעבירות אשר בעל עובר כלפי בת זוגתו הינו בעבירת אינוס אישה על ידי בעלה, שלא כבעבר כיום אדם הבועל את אשתו כנגד רצונה שהרי הוא אנס[5]. לפני תיקון זה המצב המשפטי בישראל היה כי אין בעל יכול לאנוס את אשתו, כיוון שקיימת זכות מובנית לבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו אף בניגוד לרצונה. ברם, לטעמי החברה הישראלית וכפועל יוצא מכך המחוקק ומערכת בתי המשפט אינם ערים דיים לסוגיה בוערת, קרי הכאת אשה על ידי בעלה וההשלכות העונשיות מההיבט האזרחי מעבר לסנקציות הפליליות הרגילות המושתות על עובר העבירה. שהרי כבר המחוקק החמיר (ולטעמי בצדק) במקרה של תקיפת הבעל את אשתו ביחס לאדם התוקף את שכנו למשל [6]. לפיכך ברי כי יש חשיבות רבה למיהות העושה כפי שהובהר לעיל.

יודגש מיד, כי ברי שכחברה אנו מחויבים להשתית מסגרת חברתית על בסיס סובלנות והבנה ולהימנע ממצב חברתי בו "כל דאלים גבר". למותר לציין, כי אין אני מקל ראש כלל ועיקר כאשר מדובר באלימות בכלל וכאשר מדובר באלימות כלפי בת זוג בפרט. אולם, הנני סבור כי יש לערוך איזון ראוי אשר יבטא מחד את סלידת החברה מאלימות כלפי בת זוג, ומאידך יקפל בתוכו איזון ראוי והוגן אשר נגזר מתוך שקלול "המכה המונחתת" על התוקף. רוצה לומר, נכון כי עו"ד, רופא, רו"ח, חבר כנסת, שופט וכו' המכה את אשתו, יש להחמיר עימו כיוון שהתוקף כאמור במקרים רבים מהווה דוגמא ומודל לחיקוי לחברה בכללותה. אולם, אל לנו להיסחף ולהחמיר עם התוקף כאמור במידה מופרזת וחסרת מדתיות בהשוואה לענישה המקובלת (על השלכות של החמרה כאמור עמדתי בהרחבה), ביחס לתוקף אשר עיסוקו אינו מוסדר בחוק, כגון: בעל חנות בגדים (למשל), שכן כך נגרום להפרת עקרון השוויון באופן מובהק.=

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר עמנואל גרוס, "האשה המוכה- האם לא הגיעה העת כי המשפט הפלילי יגן עליה?" הפרקליט מ'ד חוברת א'.

נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות נגד בני זוג" משטרה וחברה , גיליון 8, 8.

מאיר שמגר, "כבוד האדם והאלימות", משפט וממשל (ג) חוברת א', 33.