שאלת המחקר

כיצד משפיעה המוזיקה העברית על החינוך בישראל ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

פרק א': תרבות המוזיקה העברית בשנותיה הראשונות של המדינה

מאפייניה של המוזיקה העברית בתקופת תקומתה של המדינה

שילוב העברית המדוברת בפזמון

השפעתה וחשיבותה של המוזיקה בתכניות הלימוד בבתי הספר באותם ימים

התמורות של המוזיקה העברית בחינוך הישראלי ושילובה בזמן מלחמת העצמאות.

פרק ב': המוזיקה העברית של ימינו בהשוואה למוזיקה העברית הישנה

ב. תיאור התפתחותה של המוזיקה העברית המושפעת מסגנונות ומצורות כתיבה שאומצו מכל מיני מקומות בעולם

חינוך למוסיקה בעולם:

ג. השוואה בין המוזיקה העברית הישנה למוזיקה חדשה של ימינו אנו ושילובה בחיי היום יום של הילדים בישראל.

פרק ג': התמורות של המוזיקה העברית בחייהם של הילדים בישראל

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק:  השפעתה של המוזיקה הישראלית על החינוך בישראל בימי קום המדינה בהשוואה לימינו אנו.

המוסיקה והפזמון מתחילים בשפה[1]. בראשית מדינת ישראל קיומה של לשון דיבור הנבדלת במובהק מלשון המורשת היה מקור דאגה לרבים מן הפעילים בשדה התרבות, ובפרט לאלו מהם שחיו מחוץ לתחומי ארץ ישראל והכירו את תהליכי תחיית הדיבור רק ממרחק.

חורבנו של המרכז הספרותי באירופה[2] והפיכת ארץ ישראל למרכז התרבות העברית לא הובילו לשינוי מיידי ביחס אל לשון הדיבור, והשתלבותם החלקית של יסודות מלשון הדיבור בכתיבה הספרותית הייתה כרוכה בתהליך הסתגלות אטי וממושך. מגמת התהליך - מדחייה בתחילה לקבלה מדורגת - הייתה משותפת למכלול גילוייה של התרבות, אך בפרטיו נבדלו גילויים אלה זה מזה. בהקשר זה מעמידה המוזיקה הפופולרית, המצויה מעצם טיבה על התפר שבין התרבות העלית לתרבות העממית, סוגיה מעניינת במיוחד.

בימינו קיימת זיקה מובנת מאליה בין המוזיקה הפופולרית לעברית המדוברת. ההסתמכות על לשון הדיבור בתמלילי השירים המולחנים נתפסת כאפשרות שאינה רק לגיטימית, אלא במידה רבה אפילו מועדפת. שירים רבים מושתתים במופגן על עברית רזה, נמוכה, לא נורמטיבית, בלא שבחירה זו תפגע ביוקרתם או תמנע מעורכים וממגישים להשמיעם באמצעי התקשורת. אלא שזיקה זו אל העברית.[3]

לשוננו המדוברת התפתחה מאוחר יחסית: במשך שנים שלטה במוזיקה הפופולרית לשון שירית וגבוהה בעיקרה, ורק עם חדירתו של הרוק אל לב התרבות הישראלית משלהי שנות השישים ואילך חל מהפך במעמדה של לשון הדיבור בתחומיה. לראשונה זכתה לשון הדיבור ללגיטימיות מלאה, ונוצר חיבור מלא ואמתי בינה ובין השיר המולחן. עד לתקופה זו הייתה ליסודות המזוהים במובהק עם לשון הדיבור תפוצה מוגבלת בשירים המולחנים. עצם האפשרות שיופיעו בטקסט ייחדה סוגות מסוימות בתוך מערכת המוזיקה הפופולרית, ואף בהן שולבו היסודות הללו בתוך לשון תשתית שירית בעיקרה. לעומת זאת במוזיקת הרוק הפכה מקובלת העמדתה של לשון הדיבור בתשתיתו של התמליל.

ההשתלבות המוגבלת של העברית המדוברת במוזיקה הפופולרית קודם למהפכת הרוק הושפעה הן מריבודה הפנימי של המוזיקה הפופולרית הן משינויים שחלו בהיערכותה במהלך הזמן. בעניין זה, כמו בתחומים אחרים, מעמיד המעבר מיישוב למדינה פרשת דרכים, ומפריד בין שתי תקופות נבדלות בתולדות המוזיקה הפופולרית: תקופת היישוב מזה וראשית ימיה של המדינה מזה.

 ישנה חשיבות רבה למוסיקה בחינוך בבתי הספר. לימודי מוזיקה הם הדיציפלינה היחידה כמעט שמשכללת את כלל הפונקציות של מקצועות הליבה. יש להם השפעה מיידית וברורה על היכולות הקוגניטיביות, היכולות רגשיות והיכולות המוטורית של הילד. מחקרים אמפיריים גילו יחס ישיר של השפעה בין לימודי מוזיקה לבין לימודי חשיבה מרחבית ומתמטית, בין מוזיקה למיומנות קריאה, פיתוח כושר מילולי, מוטוריקה עדינה וגסה. גילו שיש למוזיקה גם השפעה על דימוי עצמי ופיתוח יכולות חברתיות ושיפור באסטרטגית ההבעה העצמית אצל תלמידים[4].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] אורי פרץ-שרון, איך כותבים פזמון - מדריך לפזמונאות, 2021

[2] Estrella, E. The Elements of music. Pinguin Press

[3] דוצ'י ליכטנשטיין, תרבות בלא נחת' — מוסיקה וחינוך מוסיקלי בראי היסטוריוגרפי, מוסיקה, אמנויות, חברה. 9, עמודים 13-26.

[4] עטרה איזקסון, "קול קורא: שירה הנוער - זה שיר עתידנו"  מורשת הזמר העברי בבתי הספר, סדרה חדשה