עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון בחינם תניות שיפוט זר משפט בינלאומי פרטי דיני חוזים בינלאומיים (עבודה אקדמית מס. 1497)

‏0.00 ₪

 28 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1497

סמינריון בחינם תניות שיפוט זר משפט בינלאומי פרטי דיני חוזים בינלאומיים

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות

תוכן עניינים

תניות שיפוט זר

משפט בינלאומי פרטי

דיני חוזים בינלאומיים

lex fori

סעיף שיפוט זר

תניית שיפוט

ברירת דינים

עקרון ההסתמכות

האם קיים בין הצדדים הסכם  שיפוט?

במידה וכן, אז שלוש שאלות מקדמיות העולות בהקשר לסוגית תנית השיפוט הזר:

.1 האם תניית השיפוט כלולה בחוזה מחייב?

.2 האם תניית השיפוט חלה ביחס לסכסוך הנדון?

.3 האם תניית השיפוט חלה גם על צדדים שאינם הצדדים הישירים לחוזה?

יש לבדוק האם תניית השיפוט הזר ייחודית או מקבילה ? במידה ומקבילה לא יעוכב הדיון ובית המשפט הישראלי ידון בעניין (פס"ד בל"ל נ' c.i.s).

המבחנים: א. לשון ההוראה – מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות ייחודית תוך שלילת סמכות לאחרים (אדרת שומרון) ב. מטרת ההוראה – במידה ויש ספק יש לפנות למטרת ההוראה (אדרת שומרון)

הערות: א. מה שנכון לסעיף שיפוט זר נכון לבוררות, ב. ניתן לבקש סעדים זמניים למרות סעיף הבוררות (מעדני אווז) ג. מותר לבחור גם מדינה שאין לה קשר לעניין בתנאי שהמדינה השלישית תסכים אחרת חוזרים לישראל, שם עוכב ההליך ולא בוטל מיסודו.

הכלל: בית המשפט לא יסטה מתניית שיפוט רק לעיתים נדירות – יש להראות טעם מיוחד נטל ההוכחה על הנתבע(דומיניון, ובנק לאומי) כגון:

  1. אין גישה חופשית לערכאות במדינה הזרה (אוניון + נברום מריטים)
  2. לא התקיים משפט צדק בגין הפלייה דתית לאומית או גזעית(אוניון)
  3. נחתם כתוצאה מאילוץ (נברום מריטים)
  4. התיישנות, כאשר הנתבע גרם לעיכוב (התיישנות כשלעצמם אינם הצדקה (אדרת שומרון)
  5. פיצול הליכים לא יביא כשלעצמו התעלמות מתניית שיפוט זר(דומיניון+בנק לאומי)
  6. שק"ד בית משפט לסטיה: רצון הצדדים, תום לב, תקנת הציבור וצירוף נתבעים

סמכות מכוח נוכחות כלל התפיסה

במידה והנתבע או מורשה או עו"ד נמצאים בארץ אז ע"פ תקנה - 477 כאשר אופן ההמצאה ע"פ תקנות 475-476. הגדרת המורשה + אופן המינויע"פ תקנה 478.

במידה והנתבע הישראלי שוהה זמנית בחול אז ע"פ תקנה 481 כאשר התנאים הם:אחד מבני משפחה הגרים עימו וגם לפי מראית עין מלאו לו 18.

הזמנת נתבע זר הנמצא זמנית בארץ -  הכלל: נתבע זר שהגיע לישראל והומצאו לו כתבי בי-דין כפוף לסמכות שיפוט (אונירויאל)

מתי יחשב נתבע זר כנמצא בישראל ?

נוכחות כפויה - גם אם אדם מוחזק בארץ בניגוד לרצונו(צו עיכוב יציאה מן הארץ), ניתן להמציא לו הזמנה בלא כל קשר לעובדת שהותו בארץ בכפיה. (קרפול נ' הורוביץ)

חניית ביניים בארץ – ההמצאה מקנה סמכות (אונירויאל)

בנוכחות קונסטרוקטיבית 

עקרון הנוכחות הקונסטרוקטיבית מעוגן בתקדס" א. נוכל להמציא כתבי בית- דין ל" יד הארוכה"

של הנתבע ( שלוח מטעמו, קרוב משפחה וכו') הגם שלא נמצא בארץ. המקרים הם:

תקנה - 477 המצאה למורשה או לעו" ד 

מורשה - הכוונה למי שמונה באופן מפורש ובכתב כמורשה לקבלת כתבי בית- דין ע"פ תקנה 478. יכול שהמינוי יהיה כללי או ספציפי. בכל מקרה נדרש מינוי חתום בכתב. לעניין עו" ד – המצאה לעו" ד המטפל בענייניו של הנתבע ( מספיק לתת למתמחה או למשרד) בית המשפט קבע כי לא נדרש שעורך הדין ימונה או יוסמך במפורש ( ביפוי כוח) לקבל כתבי ביתדין(גנרל אלקטריק) מספיק שיטפל בעניינו של הנתבע. (יוחימק). במקרים שיש שלילה מוחלטת ביפוי כוח , האוסרת על עורך הדין לקבל כתבי דין, יש לקיים שלילה זו. (אוסטפלד)

עורך הדין לא חייב להיות מוסמך לייצג את הנתבע במשפט עצמו, אך יש חובה שיהא מוסמך

לייצגו בעניינים הקשורים לתביעה. (שטיין נ' כץ). ע"פ פס"ד kiefel יש צורך לרשום בחוזה כתובת להמצאה וכתובת זו מחייבת רק את הצדדים לחוזה ולא צד ג' אפילו שיש לו נגיעה לחוזה (שטיין)