‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי  הריאליזם ביצירות "זיקית", ו"הגברת עם הכלבלב" מאת צ'כוב ?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מבט על היצירות

הגברת עם הכלבלב

זיקית

פרק ראשון : עיצוב הדמויות בסיפור " הגברת עם הכלבלב "

ניתוח הדמויות

דימטרי גורוב

אנה סרגייבנה

דיון משותף בדמויות

עיצוב ריאליסטי ביצירה "הגברת עם הכלבלב".

יסודות פסיכולוגיים ופילוסופיים ב"גברת עם הכלבלב"

פרק שני : עיצוב הדמויות בסיפור "זיקית"

עיצוב הדמויות

המפקח אוצ'מלוב

הגנרל ז'יגאלוב

עיצוב דמויות המשנה תוך הצגת הפן הריאליסטי

דיון וסיכום

רשימת המקורות

בעבודה זו בחנתי כיצד הסיפורים הקצרים של צ'כוב – 'הגברת עם הכלבלב' ו-'זיקית' מביאים לידי ביטוי את הז'אנר הריאליסטי הרוסי של סוף המאה ה-19. צ'כוב ככותב סיפורים קצרים (ומחזות) היה משויך למסורת הריאליסטית. השימוש דווקא בסיפור קצר על מנת להמחיש תפיסה ספרותית ריאליסטית הצריך את צ'כוב לעשות שימוש בטכניקות ספרותיות שיגרמו לסיפור הקצר להיות ריאליסטי ללא היכולת שיש לסופר לפתח עולם ריאליסטי ברומן של מאות דפים.

הסיפורים שבחרתי הם סיפורים מאוד שונים זה מזה ולכן אפשר לראות מהם את הטיפול השונה של צ'כוב, בכל סיפור. בסיפור הגברת עם הכלבלב יש סיפור המתפתח בשלוש ערים שונות ועל פני זמן לא מועט. מנגד, בזיקית הסופר מתרכז בסצנה אחת, דמות עיקרית אחת, במשך זמן קצר בלבד. עם זאת, בשתי הסיפורים יש היבט ריאליסטי נוכח וחשוב שמתוכו עולה מסר חברתי יחסית דומה. (ליטבסקי, 2019)

בסיפור הגברת עם הכלבלב, המסר הוא כלפי חברה בורגנית של גברות שמנסות להיראות צעירות וגנרלים משועממים ושטחיים שיוצרים חברה שבה האדם עצמו מוביל את עצמו לחיים שהוא לא אוהב עם אנשים שהוא לא רוצה לידו. גם אנה וגם גורוב חיים את החיים שהם לא רוצים עם אנשים שהם לא סובלים שהגיעו לחיות איתם בגלל נורמות חברתיות. ((Phillips, 2020

הם משקפים התמודדות שונה עם מצב זה בחיים. גורוב בהתחלה שותף לחיים השטחיים והבורגניים ומטרתו לבגוד באשתו כמה שיותר. אנה מגיעה פעם ראשונה ליאלטה כשהיא ישר חשה רגשות של חרטה ומוסר שהיא בוגדת למרות שהיא כמו גורוב לא סובלת את בעלה. החשיפה של הדמיות לעולם הפנימי שלהם, בעיקר של גורוב מראה כי אהבה אמיתית באותה חברה רוסית שצ'כוב מבקר לא יכולה להתקיים בגלל דיכוי חברתי של הנפש בשביל העמדת פנים מעמדית.

בסיפור זיקית אפשר לראות מאפיין דומה אבל הפעם מתוך המבט של מי שעוסק בעם הפשוט. המפקח רוצה להיות שייך למעמד הרוסי האליטיסטי, הוא עושה זאת על ידיי מעמד שהוא מקבל בכך שהוא סוג של שליט, מפקח על עיירה ענייה כלשהי. אם גורוב מתפקח מהחיים האלו, המפקח לא מסוגל לכך ולכן הוא פועל בלי לחשוב על שום דבר חוץ מהדרך שהוא יראה בפני מי שהוא שולט עליהם ומול מי שהוא רוצה להרגיש שייך למעמדו – מעמד הגנרלים.

אם משווים את הסיפורים אפשר לראות שהבחירה השונה בעיצוב הדמויות והעלילה היא שמעבירה את המסר הזה באופן חד יותר. בגברת עם הכלבלב, יש תהליך של התפקחות. האהבה פוקחת את העיניים של גורוב והוא מאבד סבלנות לחברה שסביבו, לצרוך באישורים למעמד שלו והוא מתרכז באהבה עם אנה, למרות שעדיין היא צריכה להישאר סוד. תהליך ההתפקחות צריך לעשות שימוש בשינוי תפיסה פנימית ולכן דרוש יותר פרטים על איך הדמות תופסת את העולם, לכן יש ניתן לראות שימוש בהזרה של המציאות והנמקה רטורית בשביל להציג לקורא את המציאות באופן שונה, מציאות שהיא מתחת למה שנראה כלפי חוץ.

באותו סדר חברתי בדיוק מתקיים גם הסיפור זיקית. אבל בזיקית אין תהליך אלא שיקוף של התנהגות חברתית. לכן יש שימוש נרחב בדמיות, מקומות ותרחישים שמסמלים באופן ריאליסטי מציאות המוכרת לקורא בלי לעשות שימוש בפרטים ושמות, כלומר בהנמקה מימטית. (ליטבסקי, 2019)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ליטבסקי צביה. הלשון המכונפת: על לשונם הציורית של צ'כוב ובאבל, סדרת "הספרנים" הספרייה הלאומית, פברואר 2019

Gould, Rebecca Ruth (2018). "The aesthetic terrain of settler colonialism: Katherine Mansfield and Anton Chekhov's natives". Journal of Postcolonial Writing. 55: 48–6

Phillips Elizabeth M. “Chekhov, Boredom, and Pathology as Dramatic Technique”, University of Toronto Press. Vol. 63, Number 1, Spring 2020