עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית לשון הרע אינטרנט, נזיקין, אפליקציית טיק טוק, שימוש לרעה, ביוש פומבי באינטרנט, פרסום לשון הרע של קטינים בעידן הפייסבוק כלפי חבריהם ‏המוביל לפוגענות (עבודה אקדמית מס. 1662)

‏290.00 ₪

48 עמ'

עבודה אקדמית לשון הרע אינטרנט, נזיקין, אפליקציית טיק טוק, שימוש לרעה, ביוש פומבי באינטרנט, פרסום לשון הרע של קטינים בעידן הפייסבוק כלפי חבריהם ‏המוביל לפוגענות

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שימוש לרעה ברשת לשון הרע  וביוש פומבי באינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא.. 

האינטרנט ושימושיו 

מרכיבי העוולה והעבירה של פרסום לשון הרע. 

פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית

פרסום לשון הרע כעוולה נזיקית

פרסום לשון הרע כעבירה פלילית

מהו האיזון המצוי בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע. 

סעיף 13. 

סעיף 13(3) 

סעיף 13(4) 

סעיף 13(5) 

סעיף 13(6) 

סעיף 13(8) 

סעיף 13(9) 

סעיף 13(10) 

סעיף 13(7) ו- 13(11) 

סעיף 13 לחוק.

התנאים להחלת סעיף 13. 

איזונים – לשון הרע בכלל. 

בריונות רשת.

השפעות הבריונות ברשת ותוצאותיה. 

חקיקה בנושא.

ארצות הברית.

ישראל. 

פייסבוק והגנת הפרטיות.

תביעה בארה"ב המאשימה את הנהלת האתר פייסבוק בהפרה של חוקים המגנים על צנעת הפרט.

עוולת לשון הרע בפייסבוק.

פרשת הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע.

השוואה לארה"ב: פרשת אמנדה טוד. 

השוואה ליפן : בריונות מקוונת ולשון הרע בפייסבוק יכולים להרוג. 

הענישה בגין פרסום לשון הרע של קטינים אשר עלול להוביל למוות.

חובת זהירות של הורי הקטינים? את מי ניתן לתבוע?. 

האינטרנט והפייסבוק כ"אמצעי התקשורת" בחוק איסור לשון הרע. 

דיני לשון הרע וחלותם על הפרסום באינטרנט.

פומביות הדיון אל מול הפגיעה בפרטיות עקב פרסום פסקי דין באינטרנט.

משפט משווה. 

הליך של הודעה והסרה

סיכום.. 

ביביליוגרפיה. 

  עבודה זו תעסוק בנושא השפעה של מילים על נזקי גוף ועל מוות בעידן הפייסבוק בקרב בני הנוער.

יותר ויותר צעירים מגלים את אפליקציית טיק טוק של חברה סינית בשם בייטדאנס. העיקרון פשוט - מכינים סרטונים של עד 60 שניות וכובשים את העולם. אולם יש גם שימוש לרעה בישומון לצורך ביוש פומבי באינטרנט.

 שאלת המחקר תסוב על "מילים שיכולות להרוג"-משמע, פרסום לשון הרע על ידי קטינים כלפי חבריהם בעידן הפייסבוק, המוביל לפגיעה חמורה ואף לכך שילדים שמים קץ לחייהם בעקבות הפרסומים הפוגעניים.

עבודתי תאיר את המצב מבחינה משפטית בכל הקשור לדיני נזיקין של לשון הרע. בנוסף, אנתח מקרים כדוגמת זה של הנער דוידאל ששם קץ לחייו בעקבות פרסום לשון הרע. אציג ניתוח של משפט דומה בחוץ לארץ ואבדוק מהו העונש על פרסום לשון הרע באינטרנט בקרב בני נוער? לבסוף, אציג ניתוח של עוולת לשון הרע בדיני נזיקין בכל הקשור לנושא העבודה

הרבה בעיות התעוררו בעת חדירתה של טכנולוגיית המחשבים לענף התקשורת. הבעיות ברובן נובעות מהעדרה של חקיקה מתאימה, בעיקר בנושאים הקשורים בקניין, דיני חוזים, דיני ראיות, זכויות יוצרים – תמורות הנוצרות מהתקדמות טכנולוגית בקרב רשתות מחשבים באופן גלובאלי, ותמורות הקשורות למסירת מידע ושמירה עליו, דרך התבטאות ציבורית וכיוצא באלה.

מלבד הנושאים הנזכרים לעיל, בהם הטכנולוגיה חוללה שינויים הזקוקים להתייחסות מפורשת בחוק, הנושא המרכזי בעבודה זו, מתייחס לדגשים של לשון הרע, ונושא זה לא עבר שינוי משמעותי לאורך השנים.

בעקבות התמורות הרבות שחלו מבחינה טכנולוגית ממוחשבת ובתחום התקשורת, נוצרה סיטואציה של הלם טכנולוגי, שהביאה עמה הסקות רדיקליות כדוגמת אלה שטענו שהכלים המשפטיים הם חלק גדול מהטכנולוגיה אולם ניצולם לא מועיל להתקדמות היסודות הטכנולוגיים והתפתחות האינטרנט, נהפוך הוא.

כבוד השופט יצחק זמיר טען ש"טכנולוגיה חדשה יוצרת בהכרח משפט חדש", אולם, הוא הרחיב וטען שהמשפט העכשווי מטפל ברגולציה של שימושי הטכנולוגיה, כגון: חוקי תעבורה, חוקי טיס לצורך הסדרת השימוש בחידושים הטכנולוגיים- המכונית והמטוס; חוקי חוק כרטיסי חיוב, להסדרת השימוש בכרטיסי אשראי. חוקי המחשבים, להסדרת השימוש במחשב והימנעות מעבריינות במחשב או עבריינות באמצעות המחשב וכו'.

בעבודה זו אבדוק האם אפשר להתאים את דיני לשון הרע לטכנולוגיה הנוכחית והעתידית של התקשורת המקוונת ורשת האינטרנט, בלי לבקש שינוי כולל או חקיקה חדשה מותאמת טכנולוגית. בעבודה זו אני מבקש להראות שבכל הקשור לדיני לשון הרע מספיק להרחיב את המשמעויות הקיימות בכדי לתת תוקף לדיני לשון הרע על פרסומים פוגעניים אונליין, גם במידה ומבחינה טכנית, זיהויו של זה המפרסם את דברי לשון הרע והאחראי לפרסום הוא מורכב יותר, בהשוואה לאפשרות הזיהוי כאשר הפרסום מתבצע באמצעי תקשורת רגילים.

מאפייניה הייחודיים של רשת האינטרנט, ובעיקר יכולת הבחירה של הצרכן ונגישותה הקלה לכל אדם, הופכים אותה לבמה נוחה לביטוי בעידן הממוחשב. הסכנות הגלומות ברשת לזכות לפרטיות מחייבות דיון נפרד[1], אך השימוש הגובר בה כאמצעי תקשורת חדש מחייב קביעה של גבולות להתערבות הממשלה ברשת והבטחת חופש הביטוי למשתמשים. גבולותיו של חופש הביטוי בכל מדיה נקבעים על-פי אופייה המיוחד, על-פי הטכנולוגיה המפעילה אותה, על-פי הבעלות עליה, על-פי אופייה הציבורי וכו'. ניתוח מאפייניה של רשת האינטרנט מעלה כי יש מקום לאפשר בה ביטוי חופשי מרבי, דומה לזה הניתן לביטוי בעל-פה, בטלפון, במידע קולי ובדפוס. אין הכוונה לאמץ מבחנים שונים לאיזון בין חופש הביטוי לבין אינטרסים חיוניים אחרים של החברה והפרט, אלא להחלתם באופן דומה גם על ביטוי ברשת. מסקנת הדיון היא כי בשלב מוקדם זה של התפתחות הרשת אין מקום להגבלות מיוחדות ונוספות הנובעות מאופייה של הרשת, ויש להסתפק באכיפה יעילה יותר של החוק הכללי הקיים.

מסקנה נוספת היא כי הסדרה של כללי התנהגות ברשת אינה יכולה להיעשות בכוח החקיקה של מדינה זו או אחרת, וודאי לא מדינה קטנה, אלא באימוץ כללים בין-לאומיים בקשר לניהול הרשת ובנוגע לאתיקה הראויה בה, באמצעותה של אמנה בין-לאומית מתאימה.

מבחינה מהותית, לשון הרע מהווה פגיעה בנשוא הפרסום, יהיה אמצעי הפרסום אשר יהיה. דיני לשון הרע במתכונתם הנוכחית, פרט לשינויים קלים בהגדרות (כגון בהגדרת "אמצעי תקשורת" מהווים בסיס משפטי תקף ומספק גם בעידן התקשורת המקוונת והאינטרנט.

אין זה מן הראוי לזהות אנונימיות עם חופש הביטוי; בית המשפט ייענה לבקשה להורות למנהל האתר, או למנהל הפורום שבו נעשה הפרסום, לחשוף את זהותו של המפרסם. אם יש למפרסם עילה כנה ומוצדקת להסתרת זהותו, כגון היותו נרדף על חשיפת שחיתות עסקית או שלטונית או בגין עמדותיו הפוליטיות, תובאנה טענות אלה בפני בית המשפט.

העדר החשיבות שיש לייחס לפרסומים מסוימים באינטרנט אינו עילה לאי-תחולתם של דיני לשון הרע על פרסומים אלה, אלא יכול לשמש כטענה להקטנת הנזק לנשוא הפרסום ויש בו כדי להביא להקלה בעונשו של המפרסם.

לרשת האינטרנט אמצעים רבים ומגוונים לפקח על ההגינות של הפרסומים ולמנוע ביצוע עבירות. לראיה, כאשר קיים אינטרס כלכלי (כמו, למשל, ברשת המכירות eBay ורשת הבנקאות Palpay הנלווית לה - מפעילים מנהלי האתרים אמצעי בקרה, אבטחה וזיהוי ללא כל היסוס.

עבודה זו סבה סביב שאלת המחקר ש"מילים שיכולות להרוג"- עולה כי מילים אכן יכולות להרוג. פרסום של לשון הרע של קטינים בעידן הפייסבוק כלפי חבריהם אשר מוביל לפוגענות ואף להתאבדויות של ילדים בעקבות הפרסומים – תןפ]עה חמורה שהמחוקק חייב להתערב בה.

העבודה הסבירה את המצב המשפטי מבחינת דיני הנזיקין של לשון הרע. נותחו מקרי בוחן כמו של הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע . היה ניתוח של משפט משווה בחו"ל וניבדקה השאלה מהי הענישה על פרסום לשון הרע באינטרנט בקרב בני נוער? היה ניתוח של עוולת לשון הרע בדיני הנזיקין בהקשר של נושא העבודה.

הענישה עבור פרסום לשון הרע של קטינים אשר עלול להוביל למוות איננה אחידה וברורה. הרי מאוד קשה להוכיח שאותן מילים שנכתבו בפייסבוק הן אלו שגרמו למות המושמץ. התאבדות קשורה להמון גורמים בדרך כלל ובאה על רקע נפשי מעורער וקשה ל"כמת" את מידת האשם של מכפישי הפייסבוק במות המוכפש. כך היה גם במקרה דוידאל ובמקרה אמנדה טוד שם המעורבים בהכפשות בפייסבוק לא נמצאו אשמים ברמה הפלילית. מדובר הרבה פעמיפ בקטינים שממילא הענישה לגביהם מופחתת יחסית לבגירים.

הורים של ילדים שהשמיצו קטינים אחרים בפייסבוק חייבים באופן תאורטי בחובת זהירות מושגית כלשהי שכן הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד המזיק. אולם קשה מאוד פרקטית להוכיח הקשר הסיבתי למחדל התנהגותי של הורים כאלו שלא יכולים לפקח על הפייסבוק של ילדיהם 24 שע' ביממה והפסיקה לא היטלה חובת זהירות כזאת בישראל ובעולם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 C.M. Downey "The High Price of a Cashless Society: Exchanging Privacy Rights for Digital Cash" 14 Journal of Computer & Information Law 303

נ' כהן-צוריאל "סמכות השיפוט באינטרנט" שערי משפט א2 227.

נמרוד קוזלובסקי המחשב וההליך המשפטי, הוצאה לאור- לשכת עורכי הדין בישראל

ניבה אלקין-קורן "המתווכים החדשים בכיכר השוק הווירטואלית", משפט וממשל ו' , 381.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה