‏0.00 ₪

כיצד באים לידי ביטוי קולנוע מגדר ופילוסופיה?

הגישה הביקורתית לקולנוע: לורה מלביי חוקרת תרבות וקולנוע, עשתה ניתוח

לכל תופעה קולנועית, תופעה ויזואלי ישנם שלושה מבטים לקחת בחשבון: המבט של המצלמה נתפס לכאורה כמבט נאיבי, כביכול אין כאן תכנון, פוליטיקה, אין בימוי של התמונה. הקהל הנראטי חושב שחתכו תמונה של המציאות ואין בימוי.

לכל תמונה אנושית יש מבט של הגיבור, מי שמוביל את העלילה, the protagonist  העלילה עוקבת אחרי, הדמות שביחס עליה העלילה נעשית. המצלמה תמיד מראה לנו מבט לדמות אחת שביחס עליה אנו כקהל מתארגן. מי מוביל את מבט אותה דמות שאנחנו רואים את הדמות/דבר שהיא מסתכלת, אני כצופה אני רואה את האובייקט שהגיבור מסתכל עליה.

בתמונה הזו, לא רואים מה שהאישה רואה. התמונה עושה קו חד בין מה שהוא רואה לבין התמונה שהוא רואה.

אותה דמות שאני רואה את מה שהיא רואה, אני רואה את האובייקט של ההסתכלות. בתמונה הזו הגיבור מסתכל על הגוף העירום. הגוף העירום הוא האובייקט של המבט של הגיבור.  התארגנות של האובייקטים גורמת לנו הצופים להינות ומהאובייקט של המבט של הגיבור, גם אנחנו מסתכלים עליו ונהנים ממנו.

המבנה של המבטים הוא מבנה של שלושה מבטים: המבט של המצלמה, מבט של הגיבור, מבט של הצופה על שלושת המבטים.

אני הצופה מזדהה עם הגביור. המצלמה הופכת אותי כצופה לשותפה למבט והופכת דמות אחרת לאוביקקט של המבט שלי. המצלמה מבנה את המבט שלי. מייצרת עבורי מבט.

המצלמות של היום יותר מתוחכמות....