‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אפליית גברים בצהל?

פסק הדין בעניין מילר הוא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בשנים האחרונות על ידי בג"צ, הן משום הנאמר בו והן משום מה שלא נאמר בו והיה צריך להיאמר. כוחו - בשינוי שחולל במדיניות הצבא בתחום הצר של פתיחת שערי קורס טיס לנשים ובהשלכות שעשוי הוא ליצור בתחום הרחב יותר של אופי שירות החובה בצה"ל. חולשתו - בראייה לא נכונה, של אופי שירות החובה בצה"ל כיום - וביישום בעייתי של מושג ה"שונות הרלבנטית" בנסיבות המקרה.

טענה ראשונה : השירות בצה"ל - חובה ולא זכות2. חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], מסדיר את חובת השירות בצה"ל, בשירות הסדיר (סעיפים 15 ו-16 לחוק) ובשירות המילואים (סעיפים 1 ו-29 לחוק). אולם, יש הרואים בשירות בצה"ל זכות. ראוי להבחין בין המשתמשים במונח "זכות" במובנו ה"חברתי-ערכי" לבין אלו המשתמשים במונח במובנו ה"משפטי"3. הטענה כי הזכות לשרת בצה"ל היא זכות "משפטית" שמולה עומדת חובתו של צה"ל לגייס את כל החפץ בכך - להוציא חריגים שייקבעו מ"טעמים ענייניים" - נדחתה בפסיקה4.

חובת השירות בצה"ל היא חובה משפטית מיוחדת הטומנת בחובה יתרונות אישיים וחברתיים, ביניהם יוקרה אישית ואמצעי למוביליות חברתית. את אופייה המיוחד של חובת השירות בצה"ל היטיב לתאר השופט מצא, שציין כי "החובה המשפטית לשרת בצה"ל, המוטלת על כל איש צעיר שנמצא כשר לכך, גם זכות גדולה טמונה בצידה..."5.

אולם למרות אופייה המיוחד של חובת השירות, נדמה שכל עוד נהוג בישראל גיוס חובה וכל עוד סרבני גיוס מוענשים על פי חוק, יש לראות בשירות בצה"ל בכללותו ראשית לכל חובה משפטית, אפילו יימצאו האזרחים שיהיו נכונים להיאבק על זכותם החברתית לשרת ואפילו במסגרת השירות הצבאי נמצא מסגרות בהן השירות הוא התנדבותי דה-פקטו6. ראיית השירות בצה"ל כחובה וכנטל מביאה אותנו לבחון את צורת חלוקת הנטל, ולענייננו - בין גברים לנשים.

טענה שנייה : בשירות בצה"ל בכללותו קיים אי שוויון בחלוקת הנטל בין גברים לבין נשים. צה"ל אינו מתייחס בצורה שוויונית לגברים ולנשים. אציג בקצרה את המישורים בהם קיימים הסדרים שונים בחוק לגברים ולנשים, מתוך ראיית השירות בצה"ל כנטל וכחובה משפטית שיתרונות "חברתיים-אישיים" בצידם.

השוני לרעת הנשים: במישור אחד בלבד יוצר החוק הסדר לרעת הנשים בשירות החובה בצה"ל והוא חוסר אפשרותן לשרת בתפקידים מסוימים, אם מכוח הוראת פיקוד עליון המונעת מנשים לשרת במקצועות לחימה מסוימים, ואם מתוך "טעמים תיכנוניים" שעיקרם חוסר כדאיות כלכלית בהכשרה ממושכת של נשים בעלות טווח שירות קצר במילואים. שוני זה, תוצאותיו העיקריות הן צמצום האפשרות לקידום בשירות קבע בצה"ל, במקרים מסוימים - יצירת קושי בהשתלבות בתעסוקה בשוק האזרחי וכן פגיעה בדימוין החברתי של נשים.

השוני לרעת הגברים: אלו הם המישורים העיקריים בהם קובע החוק הסדר שונה לרעת הגברים בשירות החובה והמילואים בצה"ל: משך שירות החובה. שלוש שנים לגברים מול פחות משנתיים לנשים7. משך שירות המילואים. עד גיל 54 לגברים ועד גיל 38 לנשים. למעשה, אחוז הנשים יוצאות צבא המשרת שירות מילואים הוא אפסי8. פטורים משירות שהם נחלת הנשים בלבד: אישה נשואה פטורה משירות חובה ואילו נשים הרות או אימהות פטורות גם משירות מילואים. אלו הם פטורים מוחלטים שאינם כפופים לשיקול דעת. פטור נוסף, הנתון לשיקול דעת והמוענק לנשים בלבד הוא פטור מטעמי דת או מצפון9. מקצועות צבאיים החסומים בפני גברים. לא רק נשים מנועות מלשרת במקצועות צבאיים מסוימים. גם בפני הגברים חסומה הדרך לשרת בתפקידים המוצעים לנשים בלבד, ביניהם : תפקידי בקרה מסוימים בחיל-הים, מורות חיילות, סייעות לרופא שיניים, שינניות, מאבחנות מחקר ועוד. נקל לשער שלא מעטים הם הגברים שהיו חפצים לשרת ולו בחלק מתפקידים אלה, אילו רק ניתן להם הדבר.

סקירה זו מובילה בהכרח למסקנה כי בצה"ל קיים אי שוויון משמעותי בחלוקת הנטל וכי החוק יוצר הסדרים שונים בשירות הצבאי אשר במקרים בודדים פועלים "לרעת" הנשים ובכללותם פועלים "לרעת" הגברים. זו נקודת המוצא הנכונה לדיון. אבחן להלן את המשמעות המשפטית של אי השוויון בחלוקת הנטל ואת השפעתו על המקרה שלפנינו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ג' י' זיידמן הזכות לשרת בצה"ל 

מ' הופנונג ישראל - ביטחון המדינה מול שלטון החוק

 א' ג'רבי המחיר הכפול - מעמד האישה בחברה הישראלית ושירות הנשים בצה"ל