‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד משפיעים דיני הנזיקין על החלטות רופאים בענין רפואה מתגוננת מפני תביעות חולים ברשלנות רפואית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר

רפואה מתגוננת

מימדי התופעה

נזקים כלכליים ובריאותיים לפציינטים עקב החלטות רופאים המונעות מחשש לתביעה נזיקית נגד הרופאים

שבועת הרופא

אמון רופא-חולה והחלטות רופאים המונעות מחשש לתביעה נזיקית

השפעת דיני הנזיקין על החלטות רופאים

חקיקה רפואית בישראל

חוק זכויות החולה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי - הרפורמה במערכת הבריאות

החלטות רופאים כהתגוננות מתביעת רשלנות רפואית

מגמות בענין החלטות רפואים ודיני הנזיקין בישראל

נימוקים בעד הגישה המקובלת

מנגנון ההרתעה

נימוקים בעד

האם יש מקום לשנות עיקרון זה?

הולדה בעוולה

פסק דין זייצוב

אוג' 2019 : פסיקה מעדכנת להלכת זייצוב

רשלנות רפואית בחוק

משפט משווה

דין מצוי: מגמות בישראל

רשלנות רפואית בלידה

בין רשלנות לטעות

הדוקטרינה של "הסכמה מדעת"

פסקי דין בנושא רשלנות רפואית

הדין המצוי והרצוי- הסכמה מדעת

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

שבועת היפוקראטס

נספח 2

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: השפעת דיני הנזיקין על החלטות רופאים. הנה תסריט שנשמע די מוכר: אדם נכנס לטיפול או ניתוח, ויוצא ממנו עם נזק רפואי. הוא מחליט לתבוע את הרופאה המטפלת ואת בית החולים שבו בוצע ההליך. בית המשפט, מצדו, רואה מולו אדם דל אמצעים ופגוע, אל מול רופאה ומוסד רפואי שיש להם ביטוח ו"כיס עמוק". התוצאה: המטופל זוכה בפיצויים גדולים - גם אם כלל לא בטוח שהתרחשה כאן רשלנות[1].

התסריט הזה הוא רק אחד מהנרטיבים שחוזרים על עצמם בשיח הרפואי על תביעות רשלנות רפואית. המכנה המשותף שלהם הוא התחושה הקשה של רופאים כי הם נתונים תחת איום תמידי של תביעות על רשלנות רפואית, שרבות מהן לא הוגנות ולא מוצדקות. [2]

בצד ההתפתחות במישור זכויות החולה, שגובשו בחוק זכויות החולה, המעצבות את מערכת היחסים בין מטפל לבין מטופל המושתתת על עקרונות החירות, האוטונומיה וכבוד האדם, הרי שלא נפקד מקומה של ההכרה להגדיר את ההיבט החברתי-כלכלי של הזכות לבריאות. מילויה של זו האחרונה בתוכן קונקרטי אל מול אילוצי המציאות המורכבת היא משימה נכבדה וקשה, שאנו רק בראשיתה. יש ליתן את הדעת לעובדה, כי התפתחות פרשנות מרחיבה לבסיס הזכות עלולה לעמוד בסתירה לבסיסו הכלכלי המחייב של החוק כפי שהוצג לעיל, ושמערכת הבריאות אינה יכולה ואינה מתוכננת במבנה הנוכחי לעמוד בה. המשפט הרפואי בישראל עבר ועובר מהפכה של ממש במהלך התפתחות מואץ. המבקש לעמוד על היקף התופעה - די לו שיזין עיניו בעשרות המחקרים והחיבורים שפורסמו בתחום זה בשנים האחרונות ; בעלייה הניכרת במודעות של המטפלים ועמם הציבור בכללותו לזכויותיהם, כמו גם מודעותם של מטופלים, של הרשות המחוקקת ושל הרשויות הביצועיות לחובותיהם; ובהיקף הפעילות בתחום זה בבתי-המשפט ובשינוי פניה של הרפואה הציבורית בישראל. המגמה הזו מקבלת משנה תוקף עת חוברת לה התאוצה הטכנולוגית-מדעית[3] אשר יוצרת שלל מחודש של דילמות אתיות והכרח להסדרים משפטיים. כך- גם כעת חיה אנו נמצאים בשלבי גיבוש של היקפן ותוכנן של הזכות להסכמה מדעת לטיפול רפואי ושל הזכות לסודיות רפואית אל מול סיטואציות חדשות הנובעות ממידע גנטי, ממאגרי מידע גנטיים, מטיפולים חדשניים ועוד[4].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2021

[2] קלהורה ת' אכיפת חוק ציבורית-אזרחית: תביעות נזיקין מטעם המדינה בשל פגיעה באינטרס ציבורי (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נבו) (2019)

[3] Tur-Sinai, Ofer, Technological Progress and Well-Being (November 24, 2015). 48 Loy. U. Chi L.J. 145