‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגותו של סוקרטס?

תוכן עניינים

מבוא

פרק ראשון סוקרטס האיש והגותו

חופש ומידות טובות אצל סוקרטס

חופש הביטוי לפי סוקרטס

פרק שני

אספסיה כפי שהוצגה בידי אפלטון וכסנופון

פרק שלישי :קסנטיפה אשת סוקרטס בכתבי אפלטון וכסנופון

סיכום

ביבליוגרפיה

סוקרטס הוא אחד הפילוסופים היווניים מפורסמים ביותר אם כי ככל הנראה לא כתב דבר. כל מה שהעביר היה בשיחה בעל פה.

הוא מוכר בעיקר הודות למה שכתבו עליו שניים ממקורביו אפלטון וכסנופון.שניהם היו צעירים מסוקרטס בכ-45 שנים ועל כן מוסרים הם את רק את תולדות עשר או שתים עשרה שנות חייו האחרונות מתוך ידיעה וגישה אישית.

כסינופון היה ספורטאי נלהב, חקלאי וקצין בצבא. היה בן אצילים ולא חיבב את אתונה הדמוקרטית,אולי גם בהשראת הרעיונות שקיבל מסוקרטס. 

הוא עבר לפרס ושירת בצבא שכירי החרב של כורש השני וכתב על כך ספר מפורסם בשם "אנביסיס" שבו תיאר את מסעם של עשרת אלפים שכירי חרב יווניים בהנהגתו מבבל עד לתרקיה. לאחר מכן נלחם לצד ספרטה האריסטוקראטית וכתוצאה הוגלה מעירו, ומאז עסק בכתיבה. בין השאר חיבר ספרי זכרונות שבהם עסק בסוקרטס ולימד עליו זכות.אך מכיוון שלא היה סופר גדול היצירות אינן יצירות אמנות ממדרגה ראשונה הדמות של סוקרטס המוצגת שם היא דמות חיוורת באופן יחסי..

לעומת כסנופון שהיה הוגה וסופר ממוצע ביחס אפלטון היה סופר והוגה ראשון במעלה למעשה אוחד מגדולי ההוגים והסופרים של התרבות היוונית ושל כל הזמנים ונערץ בידי הדורות הבאים. הוא חיבר סדרה של דיאלוגים ז'אנר שאותו המציא ואולי התבסס על שיחות אמיתיות שניהל סוקראטס ובהם סוקראטס הוא הדמות הראשית.

סוקרטס הוא הדובר המסביר את הרעיונות החביבים על אפלטון והוא זה שמסיים אצת מרבית השיחות במוסר ההשכל שאותו צריך הקורא לקחת לתשומת ליבו.

ספק רב אם מה שכתבו כסנופון ואפלטון אכן ייצג נאמנה את הגותו המקורית של האיש שכאמור לא כתב דבר אלא רק שוחח עם אנשים בעל פה, אולם אין ספק שהוא השאיר על שני הכותבים האלו רושם חזק ביותר ודרכם על הדורות הבאים..

סוקרטס היה בנם של הפסל סופרניקוס שיצר פסלים של האל הרמס ושלוש אלות חן שהוצגו בכניסה לאקרופוליס של אתונה. אימו הייתה והמיילדת פינרטה. לימים אמר סוקרטס שהוא ממשיך את מלאכתה של אימו בשטח אחר בתחום ההגות. כאשר הוא מסייע לאנשים לקבל ולהבין רעיונות שונים.שניהם מתו מיתה טבעית ונשארו אלמוניים בחייהם ובמותם, בניגוד מוחלט לבנם שהסתכסך עם החוק נדון למוות והיה כתוצאה לבן אלמוות.

סוקרטס[6] נולד ככול הנראה בסביבות שנת 469 לפה"ס. מצבה הכלכלי של משפחתו היה ככל הנראה מניח את הדעת.שכן סוקרטס שירת בצבא אתונה בחיל ההופליטים, חיל שרק אדם בעל רכוש כלשהו יכול היה לשרת בו שכן היה עליו אז לממן את שכר נשקו ומדיו בעצמו. ידוע שהוא נלחם כחייל בקרב פוטידיאה בשנת 431 לפה"ס שבו היציל את חייו של ידידיו הצעיר אלקיבאדס לימים מנהיג אתונאי וכן בקרב דליון ( בשנת 424 לפה"ס).הוא נחשב לחייל טוב ואמיץ לב.

אולם גם אם מצבה הכלכלי של משפחתו היה מניח את הדעת לא כך היה מצבו של סוקרטס המבוגר ונראה שמרכוש משפחתו לא נשאר לו דבר. לפי דבריו ב"אפולוגיה " של אפלטון עוניו בא בגלל התמקדותו בעיסוקו הפילוסופי וחוסר העניין שלו בכל עיסוק מפרנס של התקופה. שלא כפי שהיה המקובל אצל פילוסופים ידועים של התקופה "הסופיסטים " הו אלא ניסה לקבל כל שכר על הוראתו הפילוסופית אולי כי לא ראה בה הוראה של ממש אלא יותר שיחה בין עמיתים. כתוצאה בסוף ימיו היה שרוי בעוני. [7]

אישתו הייתה קסנטיפה שאותה נשא רק בגיל החמישים שנודעה במזגה הרע. והיא התפרסמה הודות לכך. אולם נראה שכדי להיות אישתו של אדם כמו סוקרטס שלא חי כמו אנשים רגילים היה צורך בעצבים חזקים ביותר. היא ילדה לו שלושה ילדים אבל אלו לא נודעו בדבר ונשכחו. בקסנטיפה ובידוע עליה נדון ביתר פירוט בפרק הבא.

לא הרבה אירועים ספציפיים השתמרו מחייו של סוקרטס. הוא ידוע כמי שלחם בקרבות שונים של אתונה והצטיין בהם. ובין השאר הציל את חייו של אלקיביאדס שהפך לימים לאחד ממנהיגי אתונה.אלקיביאדס היה ידידו האהוב של סוקרטס[8] ונודע ביופיו. ככל הנראה היו גם קשרים מיניים בינו לבין סוקרטס כפי שהיה מקובל אז בין מורה ותלמיד.

היבט אחד של משפט סוקרטס ושל סוגית "הדמוקרטיה המתגוננת" המתעוררת בו, ההבט של חרות המחשבה והביטוי, אשר מקורותיה הראשוניים נמצאו באתונה העתיקה, עירו של סוקרטס, וככל שנשתאה להביט בקרקע הפורייה אשר במשך פחות ממאה שנה, הניבה את הדמוקרטיה, המחקר המדעי, הגיאומטריה, הטרגדיה והחשיבה הפילוסופית כך נעמוד נבוכים, מול המעמד של מי שאנו רואים כגדול הפילוסופים של זמנו, ניצב בפני שופטיו בני עמו. האם זהו כתם שחור לאתונה ולחופש שייצגה, או שמא יש בידי מאשימיו, להצדיק החלטתם...

בידינו מספר מקורות מהם ניתן ללמוד על משפט זה. העיקרי בהם הוא ה"אפולוגיה"2 לאפלטון, אשר נהוג לראות בה מקור נאמן, אף שקשה לדעת בברור אם חלקים ממנה  אינם השלכה אפלטונית צל הנושא הסוקרטי. מקור חשוב נוסף הינו ה"מדינה" לאפלטון שבה מנסה המחבר להשיב על השאלה : מהו צדק, ואשר יש הרואים בה את כתב ההגנה האמיתי (המהותי) של סוקרטס. כל התייחסות בעלת אופי משפטי מודרני, להעמדה לדין ולהרשעה, תחייב התחשבות בסיבות ובנסיבות ההסטוריות שהשפיעו על האתונאים. השאלה הרלבנטית לעניין חופש הביטוי הינה, באיזו מידה יש רקע פוליטי למשפט. התשובה תצביע בפנינו על הערך שיש בספור המשפט לדמוקרטיה המודרנית, שהרי גם בימינו דילמות בנושא חרויות הפרט ואיזונן אל מול ערכים מוגנים כבטחון המדינה ושלום הציבור, אינן עניין נדיר כלל ועיקר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פ. סטון. משפטו של סוקרטס, ספרי עליית הגג, 2015.

אפלטון חייו ומותו של סוקרטס : :אותיפרון, נאום ההגנה של סוקרטס אפולוגיה, קריטון, פיידון שלושה דיאלוגים / תל אביב :

אפלטון המשתה, בתרגום מרגלית פינקלברג, ת"א חרגול.