‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ערבות הדדית במושבים?

תוכן עניינים 

1. פתח דבר

2. האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית - רטרוספקטיבה

3. הערבות ההדדית במושב העובדים

4. הערבות ההדדית, ההגדרה המושגית, הניתוח המשפטי ומשמעותו לצרכי הפתרון המוצע

5. מושב צופית

6. דרך איסוף הנתונים והניתוח

7. ניתוח הממצאים ומסקנות

א. דרך הניתוח

ב. תקנון האגודה השיתופית

ג. הפתרון המוצע

ד. בעיות הכרוכות בפתרון המוצע

8. סיכום

9. מסקנות

10. בשולי הדברים

את הערבות ההדדית ניתן להגדיר בשני מישורים: המישור הערכי, הפילוסופי-אידאי, והמישור הכלכלי-פיננסי:

במישור הפילוסופי-אידאי - במקור היא זכות היסוד של בני האדם להתאגד ולקבוע את אורח חייהם. מעצם היותה פילוסופית, הזכות אינה מוגדרת.

במישור הכלכלי-פיננסי - מהווה הערבות ההדדית מכשיר חשוב לגיוס אשראי ולפעילות פיננסית שוטפת של האגודה. בהיותה נשענת על המשפט, היא חייבת להיות מוגדרת וברורה וניתנת לצפיה בכל עת, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה המשפטית.

העבודה תנסה לבחון את השאלה, אם הערבות ההדדית במושב העובדים אכן מהווה זכות מוגדרת וברורה כנדרש. מונתה על-ידי שר העבודה והרווחה, מר משה קצב, ועדה לבחינת הבעיות המשפטיות, האירגוניות והחברתיות שבהן נתונים המושבים, המאוגדים כאגודות השיתופיות להתיישבות חקלאית1. מממצאי הועדה עולה תביעה לבחינה מחודשת של פרוגרמות התיכנון של מושבי העובדים, ולהגשת דגמים (מודלים) לאגודה השיתופית המושבית, דגמים שיעמדו בהתמודדות עם האילוצים הצפויים בעתיד2.

מושב העובדים המורכב, בדרך-כלל, מיחידות קטנות, צריך להתמודד כיום עם שתי בעיות יסוד:

א. עודף כושר ייצור חקלאי, הדורש תיכנון וקיצוב מכסות ייצור.

ב. הצורך בריכוז גורמי ייצור ביחידות גדולות (בשפה כלכלית מוגדר כיתרון או תשואה לגודל) לשם השגת יעילות כלכלית אגרוטכנולוגית מירבית.

מירב המשקים החקלאיים של ההתיישבות העובדת, שהוקמו לאור הקונספציה של "ישובי האלף"3, הוקמו כמשקים קטנים אינטנסיביים. גודל הנחלה הוא בממוצע כ-30 דונם שלחין למשפחה, למעט יישובי עמק יזרעאל הותיקים, אשר נוסדו כמשקים אקסטנסיביים של כ-100 דונם למשפחה.

האידאולוגיה היישובית הארץ-ישראלית של הישוב השיתופי דגלה בעקרונות השיתוף, השוויון, בהקצאת גורמי הייצור ועזרה הדדית. עקרונות אלו התגבשו, הן כעקרונות סוציו-אקונומיים והן כמסגרת משפטית מחייבת, באגודה שיתופית להתיישבות חקלאית.

עקרון השוויון בהקצאת גורמי הייצור היה ביסודו עקרון בר-פיקוח שוטף. הפיקוח היה אמור להעשות מטעם ועדות המשק של התנועות המיישבות. סמכויות ועדת המשק הועברו עם קום המדינה לידי גוף משולב של התנועות המיישבות ושל מוסדות המושבים, הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות, הרשות לתכנון ההתיישבות והכפר4. גורמי הפיקוח המוזכרים היו בעלי כושר משפטי וכוח לכפות את מסקנותיהם וממצאיהם. הכושר המשפטי לעשות כן ניתן בידיהם גם בחוזה החכירה של נחלת המתיישב5. בתקנון האגודה -שיתופית-המושבית ניתנו זכויות פיקוח מיוחדות ל"ניר שיתופי" - אגודה ארצית שיתופית להתישבות. בין סמכויותיה: לפקח על ביצוע והגשמת עקרונות הקואופרציה וערכי היסוד של ההתיישבות העובדת6. מערכת פיקוח אידאולוגית זו הציבה לעצמה כמטרה, לשמור על צביונה ואופיה של ההתיישבות העובדת.

לאחר תום "יובל החכירה" של ההתיישבות העובדת בארץ-ישראל, עומדות התנועות המיישבות בפני שאלות יסוד אשר פתרונן, הן הכלכלי והן המשפטי, יקבע איך תיראה ההתיישבות העובדת בעתיד.

שאלה נכבדה, שההתיישבות חייבת למצוא לה פתרון, נוגעת לערעור השוויון הבסיסי בחלוקת גורמי הייצור. בידי המשקים התרכזו עם השנים אמצעי ייצור ומכסות ייצור - במכסות חלב, ביצים, בשר בעלי-חיים, מכסות גידול של עצי פרי וירקות - יתרון כלכלי רצוי כשלעצמו. למעט קרקע ומים מאחר וחוזה החכירה (הנחלה) מונע במפורש רכישה של קרקע נוספת על-ידי מחזיק הנחלה. אולם יתרון זה גרם להפרת שיווי המשקל ולהיעדר הדדיות כלכלית פנימית באגודה, שכפי שאמרנו בפתח הדברים, מהווה הן ערך ערכי והן מכשיר כלכלי חשוב. לפיכך, הועלתה במושב שאלת ההדדיות בנשיאת הנטל והסיכון הכלכלי. ללא פתרון שיאפשר נטילת "אחריות משותפת" או "אחריות הדדית" במסגרת ערבות הדדית וברורה, לא תוכלנה האגודות השיתופיות לתפקד בעתיד במסגרת האישיות המשפטית הזו של "אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית" - עם כל המשמעות האידאית-התיישבותית הכרוכה בכך.

ה"ערבות ההדדית" במובנה המשפטי חייבת להיות מרכיב חשוב בתיכנון העתידי של הישוב השיתופי מסיבות שיובהרו בהמשך, אולם עליה להיות מותאמת לתמורות החלות במשק החקלאי ולאפשר התפתחות ויעול המשק המשפחתי לקראת שנות האלפיים. עליה ליצור הדדיות בנשיאת נטל הסיכון ובשוויון הסיכוי של חברי האגודה ולתת כלים ליוזמתם של החברים הבודדים באותה מסגרת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 . החלטת מועצת מנהלי מקרקעי ישראל על מדיניות החכירה.

 . חוזה החכירה לדורות של הקרן הקיימת לישראל.

 . תקנון "ניר שיתופי", סעיף 7 - "מטרות וסמכויות". - סעיף 3 לחלק ד של תקנון "צופית" מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ.

 . תקנון "ניר שיתופי" - "מטרות", סעיף 3 תת סעיף יח.

 . החוזה הנזכר לעיל בהערה 5 לענין "ועדת המשק" וסמכויותיה.