‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שינויים בחוזה לאחר ההמחאה?

תוכן עניינים

א. מבוא - הצגת הבעיה. ב. שאלת ה"שינויים" והיחס בינה ובין טענות הגנה אחרות כלפי הנמחה. 1. שינויים כתוצאה מהפרת החוזה מצד הממחה. 2. שינויים לטובת החייב. 3. זכויות הנמחה על-פי החוזה החדש. ג. הפסיקה בישראל. 1. אגודת העיתונאים בישראל נ' אי.אס.אל חברה לשירותי תעשייה בע"מ ואח'. 2. גרבוב נ' רשות הנמלים בישראל. 3. בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק) נ' מדינת ישראל-משרד השיכון. ד. שינויים בחוזה בנסיבות אחרות. 1. מישכון זכות חכירה. 2. מוטב. ה. סיכום ומסקנות.

החוזים המודרניים בנויים בדרך כלל על חילופי הבטחות בין הצדדים ולא על חילופים מיידיים של ערכים,1 ופרק זמן ניכר עובר אפוא מעת כריתת החוזה ועד למועד שנקבע לגמר ביצועו. בפרק זמן זה יכולים לחול שינויים במצב החוקי, במציאות הכלכלית וכדומה, וכתוצאה מכך אין עוד לצדדים עניין להוסיף ולמלא את החוזה במתכונתו המקורית. אחת האפשרויות העומדות לפניהם היא להכניס שינויים בחוזה ולהתאימו למציאות החדשה. אין ספק שלפי דיני החוזים הצדדים רשאים בהסכמה הדדית לשנות את תנאיו של החוזה המקורי, ו"הפה שאסר הוא שהתיר". ההכרה בהסכם השינויים נובעת מהתיאוריה של חופש החוזים, והם לעודד שינויים המתאימים את החוזה למציאות הכלכלית והמונעים משבר קשה יותר ביחסים החוזיים2.

על-פי רוב, אחד הצדדים לחוזה, הוא היוזם את הכנסת השינויים, בדרך כלל הצד המוכר נכס או מספק שירות, משום שהמשך ביצועו של החוזה בנסיבות החדשות גורם לו נזק כלכלי או מונע ממנו את הרווח שצפה בעת כריתת החוזה3. גם כאשר אין למצבים אובייקטיביים השלכה על ביצוע החוזה, עלול אותו הצד להיווכח שהמשך הביצוע גורם לו קשיים ניכרים ועלול לדרדרו להפרת ההסכם, והוא מעוניין על כן להכניס בו שינויים.

בהעדרה של הוראת חוק המאפשרת לצד אחד בלבד לשנות בנסיבות מסוימות את היקף התחייבויותיו החוזיות,4 הוא זקוק להסכמת הצד האחר. זה עשוי להסכים כדי למנוע הליכים משפטיים צפויים כתוצאה מהפרת החוזה, כדי לשמור על יחסים מסחריים מתמשכים או בשל סיבות אחרות. משנתן הצד האחר את הסכמתו לשינוי, אין, כאמור, סיבה שלא להכיר בהסדר החוזי החדש5. סוגיית השינויים בחוזה שנתייחד לה מקום נכבד במשפט האנגלו-אמריקני,6 לא זכתה לגישה דומה בישראל. הנושא לא זכה לתשומת לב ראויה בחקיקה,7 בפסיקה או בספרות המשפטית. בפסיקה אמנם נדונו מצבים, שבהם שינו הצדדים הסכם קודם,8 ברם בית המשפט טרם נדרש לנושא כסוגיה חשובה בפני עצמה. חיבור זה אינו עוסק במכלול הרחב של הסוגיה, ועניינו במצב שבו לצד שלישי, ג', יש זכות בחוזה שכרתו שניים אחרים, ושינוי החוזה גורע מזכותו של ג'. במצב זה עצם האפשרות של הצדדים לשנות את החוזה בהסכמה הדדית מוטלת בספק.9 קושי כזה יכול להתעורר כאשר אותו ג' הוא מוטב במובן של פרק ד לחוק החוזים הכללי או כאשר הוא נמחה בהמחאת זכות על-פי חוק המחאת חיובים. לעניין מוטב, המחוקק נדרש לנושא וקבע ש"כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על-ידי שינוי החוזה",11 ומכאן, לכאורה, שלאחר ההודעה למוטב תמה האפשרות להכניס שינויים בחוזה, לדינו של המוטב עוד נידרש להלן בפרק הרביעי, ברם לעניין נמחה, שהוא מוקד חיבורנו, אין בחוק המחאת חיובים או בכל חוק אחר התייחסות כלשהי לבעיה.

מצב זה אינו נחלתו של המחוקק הישראלי בלבד, וגילמור 12 מציין שספרות החוזים הענפה באנגליה ובארצות הברית התעלמה לחלוטין מהבעיה,13 גילמור סובר שתגובתו הראשונה של הקורא המשפטי היא, שהעדר דיון נובע מהעדרה של בעיה, מאחר שברור שהחייב והממחה אינם רשאים לפגוע בזכותו הקניינית של הנמחה. ברם עם החדירה לסבך הסוגיה מאבד נימוק זה מבהירותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 : מ' מאוטנר, "שינוי נסיבות בתקופה שלאחר כריתת החוזה - הערות מקדמיות בפרספקטיבה

של המשפט האנגלו-אמריקני" עיוני משפט ט  363, 363-364.

 :Robert A. Hillman, '"Contract Modification under the Restatement (Second) of Contracts" 67 Cornell L. Rev.  680, 681.

ע"א 13/75 בלומנפלד נ' חברת הדר פלסט בע"מ, פ"ד כט(2) 452;

ע"א 715/78 כץ נ' מזרחי בע"מ, פ"ד לג(3) 640.

ע"א 736/82 כפר חסידים מושב עובדים דתי בע"מ נ' אברהם, ואח', פ"ד לט(2) 490, 493.