‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מהו השוני בין סיקור אירועים מרכזיים ע"י המדיה האמריקנית לישראלית?

בעבודה זו יבחנו ההבדלים בין התקשורת הישראלית לתקשורת האמריקאית בהתייחס לאופן הסיקור שלהן. הבדלים אלו יבחנו באמצעות שלוש השוואות: השוואה בין מלחמת המפרץ למבצע חומת מגן, השוואה בין פרשת ווטרגייט לפרשת בראון-חברון והשוואה בין סיקור חטיפתו של גלעד שליט בישראל ובארה"ב.

הנושאים המרכזים אליהם מתייחס חיבור זה:

1-      תפקידה של התקשורת ומשמעותה.

2-      התקשורת הישראלית מול התקשורת הבינלאומית.

3-      ייחודה של התקשורת האמריקאית.

4-      סוגיות אתיות בתקשורת הישראלית.

5-      התייחסות התקשורת לאישים פוליטיים.

בעבודה זו אקח כמקרי בוחן את המאורעות הבאים:

• מלחמת המפרץ מול מבצע חומת מגן
• פרשת ווטרגייט ופרשת בראון-חברון
• סיקור חטיפת גלעד שליט בישראל ובארה"ב

"במלחמות ומשברים נעים עיתונאים על רצפים של דילמות. בימי 'חומת מגן' ולאחריהם, עיתונאים ישראלים נעו על רצפים כאלה בכיוון הלאומי, המלכד והלא-ביקורתי. לא הייתה זו תנועה אחידה בקצבה ועיתונאים שונים הגיעו למרחק שונה". (פרופ' ג' וימן).

כאשר נוסד העיתון המודרני הראשון בשטרסבורג הוא נוצר במטרה  לשקף את האמת, ואת המציאות. תפקידו המקורי של העיתונות הוא לחשוף את האמת, ולהיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, לתווך בין העם לשלטן, לחשוף שחיטות [ובכך למנוע אסונות אותם כדוגמת לו שידענו במהלך המאה העשרים]. 

 בשנים האחרונות חל דיון האם מוסד העיתונות נאמן לתפקידו המקורי, או שהיא משמש כאמצעי בידור בלבד. השנויים החברתיים והכלכלים שעברו על החברה השתקפו גם הם במוסד העיתונות,  והשפיעו על אופן עיצובו, תוכנו, והנושאים  המסוקרים בו.

להבדיל מעיתונות  הז'אנר הפונה לנשים, לילדים ולנוער ומשמשת לבידור בלבד ומשמשת במה לתכנים מסחריים ואינטרסים כלכלים וחברתיים החדשות הם דוגמא למדיה השואפת לשקף את המציאות 'כפי היא' לא  תיווך, דעה או אינטרס.

מוסד החדשות מבוסס על הנחה שכולנו חווים ומבינים את המציאות באותו האופן, וכי  יש אמת אובייקטיבית עליה ניתן להסכים לא עירעור.

אולם בבדיקה מעמיקה ניתן לראות שהמצב אינו כך ולא היה כזה מעולם.  בהשוואה בין מקרים שונים אנו למדים כי הסיקור  התקשורתי מוטה בצורות שונות [לאומיות, חברתיות, פוליטית וכו']  בהטייה, עסקתי במסגרת עבודה זו.

באמצעות בחינה השוואתית בין העיתונות האמריקאית והישראלית  ניתן לראות את  ההבדל והזהות, השונה והדומה  בין סקירת האירועים, את תיאור השתלשלותם, רצף האירועים והגורמים והסיבות להיווצרותם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל.

אברהם גור, הטיה בתקשורת: מסגרת למחקר ויישומה לתקשורת הישראלית ו"תהליך אוסלו" , (ת"א)

פרופ' ג' וימן עשר דילמות של עיתונות בימי טרור  פנים : כתב עת לתרבות, חברה וחינוך      חורף , גליון 23 , ע'