מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה סמינריונית בניה במקרקעי הזולת, עשיית עושר ולא במשפט (עבודה אקדמית מס. 3123)
290.00 ₪
19 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3123
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי בניה במקרקעי הזולת?
בע"א 596/76 בישור בע"מ נ' טאובה, היה א בעלים של מקרקעין בלתי מוסדרים. התיימרה פלונית בעלת שם דומה ל-א למכור את הקרקע ל-ב. ב בנה על הקרקע מבנה ששוויו עלה בכל הזמנים על שווי הקרקע ומכר את הקרקע עם המבנה ל-ג. משנתגלו העובדות ל-א, הוא תבע, , רישום הקרקע על שמו וזכה. בא ג (הקונה) ותבע לצוות על הנתבעות, הן ויורשותיו של א (הבעלים) למכור לו את הקרקע במחירה בלי המבנה, ואילו הנתבעות תבעו סילוק-יד ושכר ראוי.
בית המשפט החיל את הוראות חוק המקרקעין, -, בהסתמכו (בהסכמת הצדדים) על סעיף 166(ב) לחוק2. פרק ד' לחוק המקרקעין עוסק בבניה ונטיעה במקרקעי הזולת. סעיף 21 לחוק המקרקעין דן במי שהקים מחוברים במקרקעי הזולת מבלי שהיה זכאי לכך על-פי דין או הסכם עם בעל המקרקעין. במקרה כזה הברירה לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המבנה (לפי הפחות יותר), או לדרוש הריסתם. ברירה זו כפופה לאמור בסעיף 23 לחוק המקרקעין שבו הוענקה, במקרים אחדים, זכות למקים לדרוש מבעל המקרקעין למכור לו את הקרקע בשוויה בלי המחוברים. התנאים לכך הם בעיקרם שהקרקע היא בלתי מוסדרת, שהמקים פעל בתום-לב בסברו כי הוא הבעלים, כי שווי ההשקעה עלה על שווי המקרקעין וכי הרכישה לא תגרום לבעל הקרקע נזק חמור. תנאים אלו נתמלאו במקרה הנוכחי ובכל זאת נדחתה בבית-המשפט המחוזי התביעה מן הטעם ש-ג (הקונה-התובע) איננו בגדר "מקים", כאמור בחוק המקרקעין, שהרי המבנה הוקם על-ידי קודמו ב שמכר לו את הקרקע. הערעור בענין זה התקבל, ובית-המשפט העליון (מפי השופט ח' כהן), פסק לזכות הקונה, למרות שלא הוא הקים את המבנה. בכך הגיע בית-המשפט העליון להחלטה צודקת ונכונה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
לפסק דינו של השופט עציוני בע"א 224/76 חברת נופש ערד נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד לא (1) 449. אמצעי נוסף שניתן להעזר בו הוא סעיף 39 לחוק החוזים הקובע הוראה בענין חובת תום-הלב. : ע"א 636/78 ויצמן נ' אברמזון, פ"ד לג (3) 295, 298, שאף בו ציין השופט ח' כהן כי "מאז תחילת תוקפם של חוק המכר, תשכ"ח-1968, ושל חוק החוזים (חלק כללי), -, חוששני שאין אנו קוראים עוד תנאים מכללא לחוק החוזים - או לפחות אין אנו קוראים להם עוד בשם תנאים מכללא". הכותרת החדשה שבמסגרתה הוענק הסעד היא "תום-לב" כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים ובסעיף 6 לחוק המכר, -.