‏290.00 ₪

תוכן עניינים:

פתח דבר

מבוא                                                                                                              

פרק ראשון – השינויים בחקיקה ביחס למונופולין                                               

פרק שני – הגדרת המונופולין

חלק ראשון-חלופה ראשונה-שליטה ביותר מ- % 50 מהשוק

חלק שני-חלופה שנייה-שליטה מעל אחוז מסוים שמגדיר שר התעשייה והמסחר

חלק שלישי- חלופה שלישית- קבוצת ריכוז                                                                        

פרק שלישי – הכרזת מונופולין

פרק רביעי – אמצעי הפיקוח על בעל המונופולין

פרק חמישי – סמכויות הממונה בתחום המונופולין    

פרק שישי –התנהגות פסולה של מונופולים

חלק ראשון – סירוב מונופולין לסחור, לספק סחורות או לתת שירותים

חלק שני- ניצול הכוח המונופוליסטי לרעה 

חלק שלישי– התניית אספקתו של מוצר באי מכירת מוצר מתחרה                                                                

חלק רביעי- ניצול לרעה באמצעות טקטיקות שיווקיות שונות                                                                              

פרק שביעי – הדרכים לאכוף תחרות הוגנת  

חלק ראשון-אכיפה ציבורית-מנהלית

חלק שני-אכיפה פלילית

חלק שלישי-אכיפה פרטית

פרק שמיני – סיכום העבודה                                                                         

ביבליוגרפיה

נספח

הפיקוח על הגבלים עסקיים מחולק לשני תחומים עיקריים: פיקוח על המבנה הענפי- שמטרתו למנוע היווצרותם של גופים בעלי עוצמה מונופוליסטית או לפרק את אלה שכבר צברו עוצמה כזו. פיקוח על התנהגות מונופוליסטית-שמטרתו הגדרת ההתנהגות שמותרת או אסורה לגוף בעל עוצמה מונופוליסטית. בסמינריון זה אתמקד בתחום השני, דהיינו, פיקוח על התנהגות מונופוליסטית.ועדת דברת מציעה לאמץ את מודל הבחירה המבוקרת שפירושה הוא, בחירה של ההורים בשלוב עם איזון חברתי מוכתב ע"י הרשות. בכל מקרה, לא בית הספר בוחר את תלמידיו אלא הרשות היא הבוחרת עבורם את בית הספר תוך שמירה על פרופורציות מתאימות. שיטת הבחירה המבוקרת משלבת בין יכולת בחירה לצורך בויסות ושמירה על אינטגרציה חברתית.המתנגדים לבחירה מבוקרת (פרופסור דן ענבר, למשל) הם אלו המעדיפים להשאיר את השיטה הקיימת של "אזורי רישום" וגם אלו הרואים בכך "חצי הריון" וקוראים להרחיב את הבחירה לא רק בין מוסדות החינוך אלא גם בתוך בית הספר. מגמה נוספת שדו"ח דברת מעצים אותה היא הדגשתם של שינויים ארגוניים מתוך הנחה שאלה יובילו לשינויים בגרעין החינוכי של בית הספר. מגמת הביזור במערכות חינוך היא מגמה כלל עולמית. מגמה זו נובעת מתהליכי דמוקרטיזציה, ומחוסר שביעות רצון של ההורים מאופן ההתנהלות של מערכות חינוך ריכוזיות ומהישגי התלמידים. הממצאים המגיעים מהמדינות השונות שיישמו רפורמות ביזוריות, מצביעים על דואליזם ביחס כלפי הביזור. זהו תהליך הנמצא עדיין בשלבים של גיבוש וחיפושי דרך. יש להבחין בין מדינות המבזרות את מערכות החינוך שלהן מתוך מגמה להביא ליותר גמישות בחינוך, לבין מדינות שמשתמשות בביזור כאמצעי לצמצום האחריות המינהלית, ובעיקר הפיננסית של הממשלה

על פי תכנית דברת יעודד המשרד את הפיכתם של בתי הספר למעין עסקים כלכליים שיפעלו בתנאי שוק חופשי.  למנגנון "מעין שוק" בחינוך יש היבטים מסחריים ברורים והשפעות דומיננטיות על המערכת החינוכית.

המונחים המזוהים עם הגישה הארגונית – עסקית מעבירים עמם מסרים של קרטלים חזקים, מניפולציות, הטעיות והשפעות שליליות ובהיותם כאלה אינם עולים בקנה אחד עם ערכים פדגוגיים ומטרות חינוכיות. יתר על כן, בהעתקת דפוסיה של כלכלת השוק למערכות החינוך הציבוריות עלולה להיות משום שחיקה של מנגנוני הסולידאריות החברתית.

מחקר, שבדק את השפעת ה"ניהוליות" על מורים (O'brein &Down) מצא, שהמורים אינם מרגישים בנוח עם שיטות הניהול החדשות, בעיקר משום שהם חשים שדפוסי ניהול חדשים אלה מערערים את ערכיהם הפדגוגיים. בעיניהם רפורמות דוגמת אלה שתוארו בעבודה, פועלות בניגוד לאינטרסים שלהם ושל תלמידיהם. בעיני המורים רפורמות אלה מונעות ממניעים פוליטיים ומהרצון לקצץ בהוצאות. תרבות הניהול החדש מתוארת ע"י המורים כמאופיינת בסגנון קבלת החלטות של Top – Down וגורמת לפחות שיתופי פעולה ויותר תחרותיות ודאגה לקידום אישי. המורים טוענים שעקב הצורך לעמוד בכללי האחריותיות יש להם פחות זמן לתלמידים, לשתף איש את רעהו בידע וללמידת עמיתים.

לסיכום, חינוך מטבעו אינו מוצר שיווקי, ולכן צריך להיזהר כאשר באים להחיל עליו את שיטות הניהול הציבורי החדש ואת  כללי השוק החופשי. חשיפה של שירותי החינוך לכוחות השוק ואמוץ מלא של המודל העסקי עלולים לסכן את היסודות הערכיים הפדגוגיים עליהם נשען התהליך החינוכי.

מצגת חוק התחרות הכלכלית, תיקון חדש, הגבלים עסקיים 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

C.C. Hood and Jackson 'The New Public Management': a Recipe for Disaster' Canberra Bulletin of Public Administration, no. 64 May  pp. 16-24 

Enterman, W.  Managerialism: The Emergence of a New Ideology, Wisconsin: The University of Wisconsin Press.