‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חכירה לדורות למגורים משכנתא?

תוכן עניינים

שלא כמקובל במרבית ארצות תבל, בישראל, כאשר מדובר על משכנתה של מקרקעין, הכוונה, ברוב המקרים, אינה למשכנתה על זכות הבעלות במקרקעין אלא למישכון "חכירה לדורות"1, או, למישכון זכות חוזית לקבלת חכירה לדורות. התופעה של מישכון "חכירה לדורות" נובעת מן העובדה שרוב שטח המדינה נתון בבעלות המדינה, וכאשר המדינה מעבירה מקרקעין לשימושם של התושבים היא עושה זאת, בדרך כלל, על-ידי הענקת חכירה לדורות, ולא על-ידי העברת הבעלות על המקרקעין2. הזכות ש"רוכשי" מקרקעין יכולים על כן למשכן היא הזכות הנרכשת על-ידם, הווי אומר-"חכירה לדורות". התופעה של מישכון זכות חוזית לקבלת חכירה לדורות נובעת מכך שלגבי חלקים מסויימים משטח המדינה לא הוכנו עדיין פנקסי המקרקעין המיוערים לרישום זכויות3, כנדרש על-פי חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. בלא רישום בפנקסי המקרקעין אין ל"רוכשי" המקרקעין אלא זכות חוזית כלפי בעל המקרקעין, לקבלת הזכות נשוא העיסקה (שתהיה, ברוב המקרים, חכירה לדורות, בגלל הסיבה הנזכרת לעיל), לכשיתאפשר הרישום בפנקסי המקרקעין4. רוכשי מקרקעין שכאלה יכולים, איפוא, למשכן רק את זכותם החוזית, כי זה כל מה שיש להם במקרקעין שנרכשו על ידם.

מבין שתי התופעות האלה, לראשונה אופי של קבע בעוד שהשניה היא ארעית. העיקרון המונע בעלות מאת "רוכשי" מקרקעין, והמאפשר להם לקבל חכירה לדורות בלבד, הוא עיקרון של קבע במשפט הישראלי. אין הדבר כן לענין הנסיבות המונעות רישום עיסקאות בפנקסי המקרקעין. לנסיבות אלה תחולה באזורים מוגבלים מתוך שטח המדינה, והן צפויות להיעלם עם הזמן5. התופעה של מישכון חוזה לקבלת חכירה לדורות, במקום מישכון החכירה לדורות עצמה, היא, איפוא, תופעה חולפת. את הדברים שלהלן נייחד על כן למצב הקבע ונניח לחולף (אף כי נסיוננו בארץ, בתחום דיני הקנין, לימדנו מה נכונה האימרה –

provisoire le comme definitif n'est rien), בדוננו במשכנתה על חכירה לדורות נתרכז בחכירה לדורות למטרת מגורים, שכן משכנתאות על חכירות כאלה רווחות במיוחד במציאות הישראלית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)