עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון קניין רוחני של יצירות באינטרנט, זכויות יוצרים אינטרנט (עבודה אקדמית מס. 378)

‏290.00 ₪

29 עמ'.

מספר עבודה אקדמית: 378

סמינריון קניין רוחני של יצירות באינטרנט, זכויות יוצרים אינטרנט

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קניין רוחני של יצירות באינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא 

שימוש הוגן והגנה על אמצעים בטכנולוגיה

אמצעים לניהול זכויות יוצרים באינטרנט מול הטכנולוגיה

זכויות יוצרים מול עידן הטכנולוגיה

המאבק המשפטי בזכויות יוצרים האינטרנט מול הטכנולוגיה

דיון מסקנות

סיכום

מקורות אקדמאיים

 

עבודה זו עוסקת בזכויות יוצרים בעידן האינטרנט מול המציאות הטכנולוגית. בשנים האחרונות, חלו התפתחויות בדרך שבה מתייחסת הפסיקה לשיקולים הרעיוניים העומדים בבסיס דיני זכויות היוצרים. לבסיס התיאורטי של דיני זכויות היוצרים חשיבות רבה, אשר אינה אקדמית גרידא, שכן יש בו כדי להשפיע במישרין על הגישה אותה נוקטים בתי המשפט לעניין פרשנות החקיקה ועיצוב התכנים אותם יש לצקת יס הרעיוני של דיני זכויות היוצרים, ובהמשך נבחן כיצד באה לידי ביטוי התפתחות זו בדרך בה יצקה הפסיקה תוכן לשניים מן העקרונות הבסיסיים של דיני זכויות היוצרים, דרישת המקוריות וההבחנה בין רעיון לביטוי.

על הצורך בהתאמת דיני הקניין הרוחני למציאות החדשה אין חולק. בלשונו הציורית של השופט חשין[1]:
"חיים אנו כיום בעולם הנשלט בחלק ניכר בו בידי הסרטים המגנטיים, הפלסטיק והיצ'יפים'. בימים שמכבר היה הספר, וב'ספרייה' החלפנו ספרים. כיום שולטת בחיינו הקלטת, וב'ספרייה' מחליפים אנו קלטות-וידאו. מוצרים שלעבר - מוצרי צריכה ומוצרים אחרים - נעשו מתכת. כיום נעשים הם פלסטיק. פעם היו במכשירי-רדיו 'מנורות', ומכשיר-רדיו שנתקלקל ביקשנו לתקנו אצל מומחה-לדבר. כיום יש במכשירי-רדיו 'טרנזיסטורים', 'צ'יפים' וסוללות, ומכשיר-רדיו שנתקלקל קונים אנו אחר תחתיו. פעם היו מכשירי-חשמל. כיום סובבים אותנו מכשירי-אלקטרוניקה. פעם עמד מכשיר-הרדיו לתפארת בחדר האורחים. היום זרוק הוא בפינה כלשהי בבית. ואם הגזמנו מעט בדברינו, לא רחקנו מן האמת. שינויים עמוקים אלה שנתחוללו, בהכרח נודעת להם השפעה על האדם : על התנהגותו של האדם ועל חיי-הנפש שלו. כל-כך באשר להתפתחות הטכנולוגית ולהתנהגות האדם. מנגד, כלי-משפט שניתנו בידינו נבראו ועוצבו בעולם-של-אתמול. אכן, יש שטחים מסוימים שבהם שליטים חוקים חדשים (יחסית). כך הוא, למשל, חוק הפטנטים שלשנת 1967 (האומנם חוק 'חדש' הוא ?). ואולם, הקונספציות הן אותן קונספציות שלעבר. הנה היא המציאות ; הנה הם כלי-המשפט, ועלינו אנשי-המשפט הוטלה המשימה לטפל במציאות המשתנה בכלים שלעבר. כלים שנבראו לספר ולמתכת אמורים לשמש לנו לסרטים מגנטיים ולפלסטיק. מה פלא הוא אפוא שמתקשים אנו במלאכתנו, מתקשים ומייגעים עצמנו לייצר נורמות-גישור בין קונספציות שלעבר לבין תופעות של-היום ? בין העולם של-אתמול לבין העולם בו אנו חיים ?"
חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 מחיל את הגנתו גם על קניין רוחני וזכויות היוצרים ברשת האינטרנט. בדרך זו מוגנים מכוח חוק זכויות היוצרים, עיצוב האתר, הפונטים, הצבעים, הסמלים, התוכן השיווקי, חיבורים וכן הלאה, המהווים קניין רוחני של יוצרם ובעליהם. על כן העתקה מאתר לאתר על גלי הרשת, מהווה פגיעה אסורה בזכות קניין רוחני של היוצר ו/או הבעלים של האתר.

בכדי לקבוע האם בוצעה הפרה, מלאה או חלקית, של זכויות היוצרים מעל גלי רשת האינטרנט, יבחן בית המשפט את קווי הדמיון בין היצירות, זו המקורית וזו המתיימרת להיות. בנסיבות בהן יימצא, לאחר השוואה, כי קיים דמיון מטריד בין היצירות, יועבר נטל ההוכחה לנתבע, להוכיח כי יצירתו הינה מקורית וכי לא ביצע הפרת זכויות יוצרים, זאת ובלבד, שבית המשפט הקדים וקבע, כי הדמיון בין היצירות עולה לכדי הטעייה ואילו השוני ביניהן זניח ושולי. [2]

בשונה מדינים אחרים בעולם המשפט, בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים ניתן לזכות בפיצוי גם אם לא הוכח נזק. סעיף 3א לפקודת זכות-יוצרים קובע, כי בנסיבות בהן בוצעה הפרה, אך לא הוכח נזק בצידה, יזכה התובע בפיצוי "בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים". כאשר סכום זה מתייחס לכל הפרה בנפרד.

בנוסף, חוק עוולות מסחריות קובע פיצויים ללא הוכחת נזק עד גובה של 100,000 ₪, בגין גזל סוד מסחרי, גניבת עין וכו'.

בנסיבות בהן הוכח כי בוצעה הפרה בזכויות היוצרים, מה כוללת היא? האם יש לחשב את מספר האלמנטים שהועתקו? או שמא נתייחס לכל יצירה שהועתקה, רובה ככולה, כאל מכלול אחד, הנחשב להפרה אחת?

בתי המשפט קבעו בהתייחסם להעתקה מספר, כי כאשר עוסקים בהפרת זכויות יוצרים ביצירה ספרותית, יש להתייחס לכל ספר כאל יחידה אחת שבוצעה בה הפרה אחת. זאת גם אם מכל ספר בוצעו מספר הפרות. כך, שגם בנסיבות בהן, הועתקו מספר רב של מקטעים, מספר אחד, יחשבו העתקות אלו כהפרה אחת המזכה בפיצוי אחד (ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל פ"ד מו (2) 254).

הקבלה זו, בין יצירה ספרותית לאתר אינטרנט, מעלה את השאלה, האם דינם זהה? והאם בית המשפט היה פוסק באופן אחר אם היה מדובר בהפרת זכויות יוצרים מאתר אינטרנט?

שאלה זו תבחן על פי הזכות שהועתקה בשים לב לאתר האינטרנט כולו. כאשר נקבע בפסיקה מבחן הערך הכלכלי העצמאי, במסגרתו נבחנות עצמאותן של היצירות המועתקות, כך שאם יימצא, כי לכל יצירה יש ערך כלכלי עצמאי, הרי שמדובר בהפרה נפרדת, המזכה בפיצוי נפרד[3].

בית המשפט יבחן את ההפרות על פי מבחן נוסף והוא מידת ההשקעה בכל רכיב באתר. כאשר האתר כולו מעוצב באותו האופן ומידת ההשקעה ברכיביו זהה, הרי שגם אם יתבצעו מס' הפרות זכויות יוצרים וקניין רוחני מאתר זה, הרי שבית המשפט יתייחס אליהן כאל הפרה אחת. עם זאת, כאשר מספר מרכיבים קיבלו "טיפול" ייחודי ומקורי, בשונה אחד מהשני ובמובחן מהאתר כולו ונראה שהושקעה בכל אחד מהם מחשבה, מקוריות וייחודיות, יוכר כל אחד מהרכיבים כיצירה נפרדת המזכה בפיצוי נפרד, במקרה שהופרו זכויות היוצרים בה. [4]

בשנים הקרובות, סביר להניח שנהיה עדים להמשך התפתחותו הדינאמית של ענף משפט זה. תקוותי היא, כי בית המחוקקים במדינת ישראל ייתן בקרוב מענה הולם בחקיקה לצורכי השעה. בינתיים, ניתן לשער שהפסיקה תמשיך לפתח את משפט הקניין הרוחני שלנו בהתאם לסוגיות שתעלינה לדיון בפניה, תוך מודעות לצורך בהתאמת המשפט לעידן החדש. קרוב לוודאי, כי בשנים הקרובות תתחדד עמדת משפטנו ביחס לסוגיות העקרוניות השונות שעדיין נותרו פתוחות, לרבות שאלות שונות העולות כתוצאה מן המעבר לרשת ה אינטרנט כסביבה עיקרית להפצת מידע. [5]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בירנהק מיכאל "יצירה משפטית: שימוש הוגן בדיני זכויות יוצרים" בתוך: משפט, תרבות וספר - ספר נילי כהן 106-84 (עופר גרוסקופף ושי לביא עורכים) (2017)

מרקוביץ'-ביטון מרים "הגנה על מאגרי נתונים בישראל" מאזני משפט (2014)

אפורי תמיר חוק זכות יוצרים, הוצאת נבו.

Gray, B.W & Bouzalas, E. editors, Industrial Lewinsky S.V. (2019) Copyright Throughout the World Thomson Reuters (2019

MICHAL SHUR-OFRY " Copyright, Complexity and Cultural Diversity - A Skeptic's View", a chapter in BITS WITHOUT BORDERS, Elgar publishing 

תח-9


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה