‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החזית האזרחית בחיפוש אחר מיצוב הולם?

מלחמת לבנון השנייה יצרה עדכון חשוב – שהיה ראוי להתרחש שנים קודם לכן – בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. הפגיעות הרצופות של חזבאללה בריכוזי אוכלוסייה ישראליים  "הפילו את האסימון" בציבור הישראלי ובקרב מקבלי ההחלטות. עכשיו מבין כל אזרח וקברניט כי העורף הוא חזית פעילה לכל דבר, מקבילה, במידה רבה, בחשיבות משמעויותיה לחזית הצבאית. עתה מובן יותר מאי פעם בעבר כי תוצאות המלחמות בין ישראל לאויביה ייקבעו בעתיד לא רק על פי מה שיתרחש בחזית הצבאית, אלא במידה לא מבוטלת גם על פי מה שיתרחש בחזית האזרחית. התעצמות אויבינו במעגלים השונים (חמאס בזירה הפלסטינית, חזבאללה בחזית הלבנונית, סוריה בגזרתה ואיראן במעגל הרחוק) נשענת במידה רבה על נשק תלול מסלול לסוגיו. האיום הצבאי השתנה במהותו. הוא מבוסס כיום הרבה יותר על פגיעה בחזית האזרחית מאשר על התמודדות ישירה בין צבאות. מול איום זה נדרש מענה הולם, שונה במהותו ובמרכיביו מזה של העבר. השאלה היא האם מדינת ישראל נערכת בצורה מספקת לאיום המתפתחן? 
    דברים שפורסמו (באתר של משרד ראש הממשלה) בשמו של אהוד אולמרט, בעקבות ביקור רשמי שקיים בפיקוד  מצביעים על התקדמות ניכרת וחשובה בהכרה של הממשלה את משמעות האיום העתידי ואת מרכיבי המענה הנדרשים מולו. כך נקבע בשמו של ראש הממשלה כי "מלחמות העתיד... יהיו שונות בתכלית ממלחמות העבר, אפילו ממלחמת לבנון השנייה.