‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרמת מסך בתאגידים? 

תוכן עניינים

מבוא

רקע היסטורי להתאגדות חברות.. 4 

התאגדות חברות בישראל. 5 

עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה. 7 

הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה הפרטית לבעל מניה בה. 8 

מעין הרמת מסך (הרמת מסך מדומה) 11 

יעילות הרמת מסך. 12 

הרמת מסך מלאה - מיהם הנמענים  ?. 13 

אלטרנטיבות להרמת מסך. 14 

הקשר שבין הרמת המסך ובין סוג החברה ואופי השליטה בה - התפתחות החקיקה והפסיקה. 18 

לגבי הרמת מסך בחברת אדם אחד. 18 

סקירת מגמות הפסיקה להרמת מסך בגין נטילת סיכון עסקי ופסיקה עדכנית בנושא.. 21

פס"ד רגב חברה חקלאית בע"מ.. 23

פס"ד טחנת קמח דגן. 24

משפט משווה. 28

אנגליה. 28

המשפט האמריקאי. 29

יישום גישת ה"קונצרן" האמריקנית במשפט הישראלי  . 29

סיכום ומסקנות.. 30

דעה אישית והדין הרצוי  31

הפונקציה משפטית של הרמת המסך כרוכה בהתעלמותו של בית-המשפט מן ההפרדה שבין ישותם המשפטית של בעלי המניות לבין ישותה של החברה. בדרך כלל, משמעותה של הרמת

פונקציה משפטית של הרמת המסך כרוכה בהתעלמותו של בית המשפט מן ההפרדה שבין יישותם המשפטית של בעלי המניות לבין יישותה של החברה. בדר"כ משמעותה של הרמת המסךהיא הרחבה של מעגל הייריבויות: על פי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, יריבותם של נושי החברה מצטמצמת ליריבות עם החברה עצמה ותו לא. 

מבחינה פילוסופית של המשפט, הרעיו ןהעומד בבסיסו של ההסדר המשפטי של הרמת המסך הינו פשוט וחיוני: הכרתה של מערכת המשפט בקיומה של אישיות משפטית שאינה טבעית- פותחת פתח לניצול בידי פרטים אופורטינוסטים, העלולים להסתתר מאחרוי מסך ההתאגדות על מנת להתחמק מהתחיבויות שנטלו על עצמם. לכן, בצד התפתחותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתחה גם הדוקטורינה של הרמת המסך, המאפשרת לבית המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מקימות את העילה. 

הרמת המסך לעומת זאת, יוצרת יריבות גם בין הנושים לבין בעלי המניות של החברה. כאשר מרים בית המשפט את מסך  ההתאגדות, הוא יוצר יריבות ישירה המשרתת את האינטרסים של הנושים אשר רוצים לפרוע את חובם. אלא שהרחבת מעגל היריבויות יכול לפעול גם לטובתה של החברה עצמה, כאשר זו מבקשת את הרמת המסך על מנת למצוא את הנושה אחראי  ישירות כלפי בעלי המניות של החברה. 

ראינו כי חברה פרטית יכול שתהא נשלטת על ידי גורם אחד בלבד, וזאת באופן חוקי ובלתי חריג. שליטתו של גורם אחד בחברה אין בה כשלעצמה כדי לזהות את אישיותה המשפטית של החברה עם אותו גורם גופו. האוטונומיה של הרצון החופשי, העומדת בבסיס חוק החברות, עומדת הן לפרט המתאגד, והן לצד שלישי, המתקשר עם החברה ורואה בה אישיות משפטית נפרדת.   בתיאוריה, סוג החברה אינו גורם בהרמת מסך. במציאות, נראה כי לפחות עד התיקון לחוק, סוג החברה הגביר את הנטייה להרמת המסך.

מאידך, וזו דעתי האישית, נראה לי כי דווקא התיקון לחוק עשוי להגביר נטייה להרמת מסך בחברת אדם אחד זאת משום שבחברות של אדם אחד קרוב לודאי כי נטילת "סיכון שאינו סביר במודע" גבוהה יותר. כמו כן, בחברה כזו "בעלי המניות העיקריים" הם אדם אחד והחוק מתיר במקרים אלה הרמת מסך. כך, על פניו, תיקון החוק מרע למעשה את מצבה של חברת אדם אחד. עלי לסייג ולומר עם זאת כי התיקון לחוק הוא חדש יחסית ולכן קשה יהיה לבסס בפסיקה מגמה מובהקת כלשהי.  כפי שטענו מלומדים לפני נטייה להרמת מסך במקרים לעיל, יש בה כדי לערער למעשה על מבנה משפטי המוכר כיום בחוק החברות. נראה כי בהיעדר עילה להרמת מסך התאגדות, אין ולא צריכה להיות משמעות לכך שהחברה פועלת או נשלטת באמצעות אדם או גורם אחד. גם אם ניתן להניח כי לאלמנטים מסוימים הקשורים לעובדה שלחברה בעל מניות אחד יהיו משמעויות לגבי העילות הקלאסיות, המצדיקות את הרמת המסך במקרה מסוים, הרי שהשקפה כזו, כשלעצמה, יוצאת מנקודת מוצא השמה לאל את האישיות המשפטית הנפרדת בהיותה של אדם אחד, וזאת מבלי שהדבר יהווה עילה שבדין ואף בניגוד לדין. וממילא, שיקול הדעת הניתן לבתי המשפט בהרמת מסך ההתאגדות הוא רחב מספיק, ובמרבית המקרים ניתן להגיע לתוצאות דומות, מבלי להידרש לסוג החברה או למספר בעלי המניות.

לסיכום, באם קיימת נטייה שהיא לבתי המשפט "לכרסם" בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת בחברת יחיד ולהרים מסך גם כאשר תנאי החוק אינם מתמלאים במלואן, הרי שלדעתם של שפרונג וקלדרון, ועם כך אני מסכימה, על המחוקק להתערב ולהבהיר כי לא לכך התכוון החוק, או - לחלופין - לאפשר את הרמת המסך ה"קלה" יותר במקרים אלה, בלשון מפורשת וחד משמעית. ואולם, על כך ניתן יהיה לתת את הדעת רק בעוד מספר שנים לאחר שתיווצר פסיקה מספקת בנושא.

 לינק למצגת אקדמית על הרמת מסך ב-99 שח 

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרופ' ס. אוטולנגי – "הרמת מסך – אחדים מהנימוקים לה ומידת החלתה" הפרקליט כ"ב 462

 תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" משפט ועסקים 

עמיר ליכט דיני אמונאות – חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי. (הוצ' בורסי)

ד"ר יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין, בורסי, מהדורה 12

אירית חביב סגל דיני חברות לאור חוק החברות החדש (נבו כרך א',ב' פרק ה)  

Stephen M. Bainbridge "UNCORPORATION: A NEW AGE?: ABOLISHING VEIL PIERCING” U. Ill. L. Rev.