‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הקשר בין סגנון המנהיגות של המנהל לניהול קונפליקטים ?

תוכן עניינים 

1.מבוא

2. רקע ספרותי

2.1 מנהיגות

2.1.1 המנהל כמנהיג

2.1.2 הטווח המלא של המנהיגות

2.1.3 מנהיגות כניהול פרדוקסים

2.2 הבדלים מגדריים של דפוסי הניהול והשפעתם

 על הסגנון הניהולי של מנהלים לעומת מנהלות

2.3 מגדר

2.4 קונפליקט

2.5 מערכת החינוך הערבית בישראל

3. מטרת המחקר, שאלות והשערות המחקר

4. מתודולוגיה

4.1 משתני המחקר

4.2 אוכלוסיית המחקר

4.3 כלי המחקר

4.4 הליך המחקר

5. בדיקת השערות וממצאים

6. דיון

6.1 סיכום ומסקנות

6.2 המלצות לשדה החינוך ולמחקר עתידי

ביבליוגרפיה

נספחים: תוצאות שאלונים

מחקרים רבים דנו בהשפעת סגנון המנהיגות של מנהלים על קונפליקט. סוגיה זו לא זכתה עד היום לתשומת לב ריאלית ומספקת, ובאופן ספציפי בקרב מנהלות בחברה הערבית. מחקר זה בא לדון בשאלת השפעת סגנון המנהיגות על קונפליקט במטרה להוסיף, להאיר ולתרום לגוף הידע העוסק בנדון.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למאבקים בבתי הספר , המאבקים הם בין המנהל לבין צוות המורים , שיצרו התנגשויות ועימותים בין שני הצדדים ומלווים באי הסכמה מצדם של המורים לאופן ניהולו של המנהל, הסיטואציה המתוארת לעיל הכילה שני צדדים שאורח ימם הבית ספרי הינו סכסוכים ,יריבות ,חוסר הסכמה שמביא אותנו לגלמו במושג שנחקר בהרחבה והוא "הקונפליקט" .( (McGaughey ,2018

תיאורית קבוצתיות מגדירות כי קונפליקט מתרחש באופן טבעי ביחסי עבודה יעילים להשגת תוצאה מסוימת. קונפליקט בין-צוותי מוגדר כפעילות של חוסר התאמה, כשחברי הצוות לפחות באופן זמני מפריעים או חוסמים את התנגדות האחר. תפקודים ותוצאות של קונפליקט בצוות יכולים להיות חיוביים או שליליים, בונים או הורסים. בין ההיבטים החיוביים ישנם קביעת נושאים חשובים לטיפול, יצירת רעיונות חדשים, הפחתת מתח, הערכה מחדש והבהרת מטרות וחיזוק היכולת של חברי הצוות לעבודה משותפת בעתיד. היבטים שליליים של קונפליקט בצוות עשויים להיות קונפליקטים שמתארכים ומסלימים, חוסר גמישות, עוינות וירידה באפקטיביות של הצוות. הגורם המכריע אם קונפליקט יהיה בונה או הורס הוא הדרך בה אנשים תופסים ומתמודדים עם קונפליקט .(Somech,2008)

ניתן להסיק מדבריו של סומיץ (2008) שישנה חשיבות רבה לדרך התמודדות האנשים עם הקונפליקט דהיינו ובמקרה הספציפי במחקר הנוכחי נוצרת שאלת המחקר הבאה האם האופן שבו תפעל המנהלת ישפיע על הקונפליקט או לחלופין האם הקונפליקט ניזון מפרספקטיבות שמיישמת המנהלת באופני התמודדותה עם הקונפליקט .התבוננות מעמיקה באופן התמודדותה של המנהלת הביאה אותנו לקריאה רחבת פנים במחקרים שכינו את העניין במושג "סגנון מנהיגות" . ישנה חשיבות רבה למנהל בית הספר כמנהיג חינוכי. אופלטקה (2007) ציין במאמרו שמנהל בית הספר נקרא לאמץ מנהיגות מוסרית, פדגוגית, משתפת ומבזרת, בהנחה כי סוגי מנהיגות אלה יתרמו רבות לתהליכי החינוך בבית הספר. לסוג המנהיגות חשיבות רבה ויש השפעה כה רבה על עשייתם של המונהגים.

קיימות שלוש קטגוריות מרכזיות במנהיגות המקיימות ביניהם יחסים היררכיים: המנהיגות המעצבת שמייצגת את הרמה הגבוהה ביותר של המנהיגות, כך שהיא מניעה את המונהגים לעשות יותר ממה שהתכוונו בתחילה. המונהגים פועלים לא רק על פי האינטרסים האישיים שלהם אלא רואים גם את טובת הארגון. המנהיגות המתגמלת שמציגה בפני המונהגים באופן ברור את הרמות שאליהן הם נדרשים להגיע ואת התגמול הצפוי להם. במקרה הטוב ביותר המונהגים יגיעו לרמת הביצוע הנדרשת אך לעולם לא מעבר לכך. המנהיגות בסגנון אי- מנהיגות " שב ואל תעשה", מנהיג שנוטה לעכב דברים ולגלות אדישות רבה למתרחש סביבו, ולא מעורב באופן פעיל בעבודת המונהגים שמפגינים בדרך כלל אדישות וחוסר אכפתיות. מה שמאפיין מערכת החינוך הערבי בישראל הוא שתפקיד הניהול הינו תפקיד נחשק ומוערך מאוד בתוך הקהילה, וזו סיבה נוספת לייצוג הגבוה של גברים בו, ואילו נשים השואפות למנהיגות בחינוך, עומדות בפני מכשולים וממשיכות להוות קבוצה קטנה שולית ומוגבלת (Addi-Raccah).

ניתן להסיק מדבריו של Addi-Raccah  שהמגדר במערכת החינוך הערבית הוא דבר חשוב מאוד לכן ראינו לנכון להתייחס למגדר שיעזור לנו להבין את הקשר בין שני המשתנים. סגנונות המנהיגות קשורות למגדר מאחר והם משקפים את ממדי הנשיות או הגבריות של סטריאוטיפים קיימים. בדרך כלל גברים נחשבים לאינסטרומנטאליים ,מיומנים, רציונאליים אסרטיביים שחותרים לשליטה ודומיננטיות. בעת שנשים נחשבות לרגישות , חמות, בעלות יכולת טקטית טובה כך שהן יכולות להתמודד עם אנשים בלי לפגוע בהם, בעלות יכולת הבעה טובה שחותרות לאינטימיות ולאיחוד הכפיפים בהתנהגויות סימפטיות(שפירא, הרץ-לזרוביץ ושפר, 2011).

ספרן מציין כי מנהיגות נשית ביסודה היא הומאנית, שוויונית ומתחשבת ברגשות ובהקשר הרחב של האירועים, מחייבת רמת מודעות גבוהה גם בקרב נשים שעבורן זו התנהגות טבעית, אשר כוללת מרכיבים רבים: יחסי אנוש חמים המתבטאים בסגנון תקשורת דיאלוג, אמפתיה והתעניינות אישית, אינטליגנציה רגשית גבוהה, ראייה הקשרית רחבה של בעיות חברתיות בזיקה לקוד מוסרי הומאני, עבודת צוות בגובה העיניים, קבלת החלטות תוך התחשבות בדעות וברגשות של האנשים הנוגעים בדבר, סדר עדיפויות הנותן קדימות לצורכי החיים: שלום, חינוך, בריאות, תרבות ועוד, אומץ לב לעמוד מול לחץ חברי ואינטרסים פוליטיים או אחרים, תוך הגנה על המטרות וההומאניות שלמענן הן בתפקיד, הקפדה על שעות עבודה שפויות שיאפשרו קיום מאוזן והרמוני בין צורכי המשפחה והעבודה, התחשבות בבעיות אישיות של האנשים סביבנו, לרבות בעיות משפחתיות, כלכליות או אחרות, העצמה וחיזוק של האנשים מסביב, והתמודדות הוגנת ואסרטיבית במצבי תחרות וקונפליקטים.

מטרת מחקר זה הינה לבדוק איך משפיע סגנון המנהיגות של המנהל על הקונפליקט,אוכלוסיית המחקר תהייה מורים משני בתי ספר שאחד מהם מנוהל על ידי מנהל והשני מנוהל על ידי מנהלת. המחקר הוא מחקר כמותי שהמתודולוגיה בו תשען על שאלונים .

חשיבותו של המחקר נובעת מכך שהוא בודק את הקשר בין סגנון המנהיגות לבין ניהול הקונפליקטים בבתי ספר ערביים מאחר והספרות המחקרית לא הרחיבה בסוגיה הנבחרת ותורם לגוף הידע העוסק בנושא. McGaughey 2018

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

שפירא-לשצ’ינסקי, אורלי. אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. פרדס, (2017)