‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סעיף61ב לחוק החוזים חלק כללי?

תוכן עניינים

מבוא

מהו חוזה?

היסטוריה של דיני החוזים בישראל

סוגי חוזים וחקיקה בדיני החוזים

החוקים העוסקים בסוגי חוזים ספציפיים הם: 

תום לב בניהול מו"מ

תום לב במשפט הישראלי  

תום הלב במשפט העברי

תחולת העקרון

סע'  לחוה"ח 

פס"ד ספקטור   

 התנהגות מקובלת

האינטרסים המרכזיים המוגנים בדיני תרופות

סוגים של נזקי הסתמכות

תום לב במשא ומתן- בדיני חיובים בכלל

המשמעות הקונקרטית של חובת תום הלב: 

ניתוח פס"ד ספקטור נ' צרפתי

התרופות על הפרת חובת תום הלב

סעדים

פס"ד שסדקו את התפיסה לגבי הסעד רק בגין אינטרס ההסתמכות

החלק החוזי 

סעיף  לחוק החוזים : קיום חיובי החוזה בתום לב 

תום לב בקיום חוזה 
הכרעה בשאלת תום הלב 

פריסת דיני החוזים על חוקים חיצוניים: ס'  לחוק החוזים

טסט קייס על פרישת עקרון תום הלב על סוגיות לבר חוזיות: חובת תום הלב בדיני עבודה

האם קיימת חובת גילוי בדבר היריון בעת קבלה לעבודה? 

חוק עבודתנשים וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה 

תום לב בניהול משא ומתן 

שירות צבאי ומקרים אחרים 

חובת הגילוי וחובת ההוכחה שבסעיף (א) לחוק שיוויון הזדמנויות לעבודה 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

נספח: נוסח חוק החוזים (חלק כללי)

דיני החוזים הישראליים שאבו עקרונותיהם מכמה מערכות משפט והם בעצם שעטנז משפטי עשוי טלאים טלאים. עקרון תום הלב נשאב בעיקר מה BGB הגרמני- הקודקס האזרחי של דיני החיובים. הפרשנות והפסיקה דווקא הסתמכה לפחות בשנות המדינה הראשונות על המשפט המקובל האנגלי. המשפט הישראלי הפריד בין דיני החיובים השונים (חוזים, נזיקין עשיית עושר וכו') אך הנשיא ברק הוביל מגמה לקודיפיקציה של דיני החיובים (הצעת חוק שלא נתגבשה לחוק עדיין). בחוק כללי כזה ברור שעקרון תום הלב היה מוצא ביטויו באופן כללי ללא צורך בהרחבה חיצונית מחוק 1 לשאר החוקים. בסיטואציה המשפטי דהיום סע' 61(ב) לחוק החוזים משרת מטרה זו באופן נדיר וחריג. בדר"כ חוק יסדיר הסיטואציה הספיציפי השייך לתחום הנורמטיבי בו הוא עוסק. חוק החוזים הכללי מרחיב יריעתו ופורס חסותו על כל המשפט האזרחי דרך סעיף המסגרת 61(ב).

דיני החוזים מתייחסים לתנאים בהם מערכת המשפט תכריח את אדם לקיים את התחייבותו. מרבית השיטות המשפטיות מבדילות בין התחייבות סתמית אשר איננה ניתנת לאכיפה, להתחייבות חוזית הניתנת לאכיפה. בכדי שתיהיה התחייבות חוזית, על הצדדים להיות מודעים במעמד החוזה להתחייבות שהם נוטלים על עצמם ותהיה להם מטרה ליצור מערכת יחסים משפטים.

מרכיב חשוב בדיני החוזים הוא "חופש החוזים" והוא מתבטא בהוראות חוק החוזים על פיהן חוזה יכול להכחד בכתב או בעל פה, ותכנו של החוזה הוא תלוי בהסכמת הצדדים. במקרים רבים ניתן בעזרת הסכמה בין צדדים להתנות על הוראות חוקים מסוימים. יחד עם זאת קימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם בעזרת "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך לדוג': שעות עבודה ומנוחה והגנה על רוכשי דירות. אופן הכחדת החוזה גם הוא מותנה בהקשרים מסוימים. למשל, על פי דיני החוזים עסקה במקרקעין חייבת להיות מבוצעת בכתב בלבד.

במקביל לקום המדינה היה הבסיס המשפטי לדיני החוזים תחוב בשני מקורות חיצוניים. ראשית, נשאבו דיני החוזים מהמג'לה, היא קובץ דיני הממונות העות'מאני שנלקח מן המשפט המוסלמי. כבר בימי המנדט הבריטי היה ברור כי המג'לה הינה מסמך מיושן, קזואיסטי, ואינו תואם את צרכם של דיני החוזים במדינה מודרנית ומתקדמת. במקום בו לא נמצאה תשובה במג'לה פנו השופטים אל המשפט המקובל הבריטי. גם לאחר קום המדינה נשאבו דיני החוזים משני מקורות אלו, כאשר אליהם נוספה פסיקה ישראלית חדשה, אותה פיתח בית המשפט העליון.

בשנות השבעים נקבעה חקיקה ישראלית מחודשת שקבעה עקרונות מדיניים מקוריים לדיני החוזים, וקבעה מונחי מפתח מקוריים, שקיבלו עם הזמן פרשנות ישראלית מקורית, ללא תלות בכל שיטת משפט זרה ולדוגמה החיוב לשאת ולתת  הכחדת חוזה בדרך מקובלת ובתום לב.

נכון להיום עומד"קובץ דיני ממונות" בשלבי החקיקה הראשוניים הבא להסדיר מחדש את החקיקה האזרחית הישראלית, ולהפוך על פיהם כמה מן הקביעות וההסדרים המצויים בחוקי החוזים הקיימים, אולם חקיקה זו נמצאת, כאמור, בשלבים ראשוניים בלבד. החקיקה אמורה להסדיר ולאחד נושאים רבים הקשורים בדיני הממונות ובהם את כל החוקים השונים המתייחסים אל דיני החוזים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

R Kay, Original Intention and Public Meaning in Constitutional Interpretation, 103 N.Y.U.

L. REV. 703 

Wikipedia

תח