‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פיוט יהדות ימי הביניים?

תוכן עניינים

מבוא    

מהות הפיוטים   

יוצרות  

קרובות 

סליחות וקינות   

מאפייני הפיוט   

ביקורת על לשון הפיוט   

סוגי פיוטים       

פייטנים מפורסמים        

פיוטים מפורסמים         

שירת קודש ושירת חול   

שירת קודש       

הדגמה: פיוטים של רבי שלמה הלוי אלקבץ          

ראשי תיבות שלמה הלוי בפיוט   

הפיוט "לכה דודי" – צורניות ולשון         

לשון עברית: משפטי הסיום הקיימים בפיוטים     

לשון הפתיחה והסיום כמבטאי רעיון       

תיאור העלילה בפיוט      

לשון הפניה אל הדוד הכלה והאל במזמור

הקישוטים הלשוניים אשר מתלווים למזמור        

מילות מפתח הקיימות בשיר ומשקפות משמעות    

בסיס מקראי ומדרשי בפיוט        

סיכום ביניים    

צָמְאָה נַפְשִׁי פיוט מאת אברהם אבן עזרא

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספח     

עבודה זו עוסקת בנושא: פיוטים, שירת קודש ביהדות. מהו פיוט? האם הוא תפילה? שירה? שירת קודש? מה הם הסטנדרטים שעל פיהם יש להעריך פיוט?

שירת קודש בשירת ימי הביניים הם מזמורים וכן פיוטים המוקדשים ליחס שבין האדם לבין האל, האמונה הדתית ואורח החיים הדתי וכן הם מצטיינים לעיתים בזיקה דתית או אפילו לאומית אל ארץ ישראל.

החידוש המעניין בכל מה שנוגע אל שירת ספרד בתור שירת ימי הביניים הוא לא רק האמצעים השונים ששימשו את משוררי ספרד לשם הבעה ויצירת משמעות ויופי אלא גם ואולי בעיקר המעבר מתחום עיסוק דתי בלבד במסגרת של שירי קודש אל עניין גם בתחומים אחרים של החיים במסגרת של שירת חול, או במילים אחרות, שירה חילונית. המעבר של משוררי ספרד בעת ימי הביניים לעיסוק בתחומים של שירת חול הושפע במידה רבה מהשירה הערבית שממנה השאילה שירת ימי הביניים מרכיבים רבים.

סוד קסמו של הפיוט הוא טיב האחדות הנוצרת בין המילים למנגינה, ומשווה להן הבעה חדשה. אחת הקונבנציות ביצירת פיוטים היא באפשרות לתת לאותו פיוט מנגינה אחרת, חדשה: "יגדל" ו"לכה דודי", למשל, זכו לעשרות מנגינות. ולפעמים מנגינה ישנה מקבלת טקסט חדש. הקהל מודע לזאת, וממתין בציפייה: נוטפת מכאן מתיקות שזר לא יבינה. המרחב הקיים של מילים ומנגינות פתוח כל כך, שכמו בכימיה מופלאה, הרבה צירופים אפשריים, אך רק מעטים מתקבלים ומתממשים - ובזאת, כמובן, מקוריותו של הפייטן.[1]

כך, אם כן, נולד פיוט. מרכיביו הקודמים - המילים, המנגינה - נעלמים, והפיוט מקבל חיים משלו. מי יודע שהמנגינה הרווחת ל"מעוז צור ישועתי" היא שיר לכת גרמני? מכך נובע, כמובן, שפיוט אינו שירה, מפני שהטקסט לבדו אין לו קיום בלי מנגינתו. וכיוון שהפיוט איננו שירה, אין לזהותו עם שירת קודש ואף לא עם שירה עברית.

נשמת הפיוט היא אותה התאמה בין מילים למנגינה, וההקשר - הזמן מיוחד בו הוא מושר. הפיוט מבקש שישירו אותו, שיתאחדו דרכו עם הזיכרון היהודי לדורותיו.

הפיוט אמנם מעטר את התפילה בבית הכנסת, אך גולש משם לטקסים אחרים - לברית מילה, לבר מצווה, לשולחן השבת, לשירת הבקשות המפוארת - והיום נודד לאזורי תרבות שרחוקים מאוד מתפילה ומבית הכנסת. לפיכך, יש הבדל מכריע בין חזן לבין פייטן. עיון קל יגלה את ההתנגדות של כמה מאנשי ההלכה לפיוט, ואת ניסיונות בעלי התפילה להגבילו. המתח בין הפייטן לרב, או בין הפייטן לחזן באותו אדם עצמו, מזכיר את המתח שבין איש הרגש לאיש החובה, בין המקובל לאיש ההלכה. במובן זה, הפיוט נמצא באזור הדמדומים בין קודש לחול.

אם הבדלנו את הפייטן מן החזן, חשוב מאוד להבדילו מן הזמר, בוודאי בהבניה המודרנית של הגדרה זו. הזמר, כמו האמן המודרני, מקיים זיקה עם תרבות ההמון הכללית. הפייטן, לעומתו, נעוץ בקהילה אחת מגובשת ומוביל אותה, ועולמו הוא עולם של תורה ויראת שמים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)