חפש

קטגוריות

עבודה סמינריונית רישום זכויות בפנקסי המקרקעין טאבו לאור המשפט העברי


עבודה אקדמית ישירות למייל בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה ושינויים גופן דיויד 12, רווח 1.5 העבודה האקדמית עם מקורות תקניים לפי כללי הציטוט האחיד לשאלות נוספות על העבודה האקדמית הספיציפית הזאת במסרון/ווטסאפ (בלבד): 052-8673055 או במייל: f0528673055@gmail.com

47 עמודים.

עבודה אקדמית מס'  4710.

עבודה אקדמית ישירות למייל שלך בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה והכנסת פרטיך.

גופן דיויד 12, רווח שורה וחצי.

העבודה האקדמית עם מקורות ביבליוגרפיה עדכניים.

עבודת הסמינריון עברה הגהה אקדמית לפי כללי הציטוט האחיד הנהוגים באקדמיה.

לשאלות נוספות: עידו, כותב/עורך עבודה אקדמית זאת בנייד:

052-8673055 או במייל בקשר לעבודה האקדמאית:

idochen100@gmail.com

גלול עכבר מטה


₪ 290


העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד באוטובר לפני שנה באונ' ת"א, אצל פרופ' בלכר.

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

 ציון:  91

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי רישום זכויות בפנקסי המקרקעין טאבו לאור המשפט העברי?

 

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 5

רישום זכויות בפנקסי המקרקעין – האומנם מהווים ראיה לבעלות על המקרקעין לאור המשפט העברי?. 5

אפשרות להכרה בחוזה כמעשה קניין לפי המקרא. 6

צורך ב"מעשה קניין". 11

דינא דמלכותא דינא. 16

דינא דמלכותא במדינת ישראל ובפרט ביחס לטאבו 16

מכירת מקרקעין ללא רישום בטאבו 20

חזקה במשפט העברי 27

 

הפקעות מקרקעין במקרא. 29

חזקת הבתים.. 30

משפט משווה: רישום מקרקעין במשפט הישראלי היום.. 32

מרשם מקרקעין באופן מוסדר. 32

מטרות המרשם ותולדותיו 33

שיטת הרישום בתקופה העות'מאנית. 33

שיטת הרישום המנדטורית. 35

מתודת הרישום לפי חוק המקרקעין הישראלי 37

פסק דין קעדאן 39

סיכום.. 43

ביבליוגרפיה. 47

 

 

מבוא

כתלמיד יהודי אני רואה במשפט העברי כלפיד שלפני המחנה המשפטי וכמורה דרך כללי.   

[1].

כמו כן, חוק יסודות המשפט, מקבע את הזיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". בימיה הראשונים של המדינה הכיר ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק בחשיבות של הטמעת החוק העברי במערכות המשפט, והתייסר בשל העובדה כי בתי המשפט של מדינת ישראל העדיפו להסתמך יותר על החוק העות'מאני והבריטי[2].

 

במאמרו "על מעמדו הראוי של המשפט העברי"[3], המלומד אברהם טננבוים מתייחס למקרא כמקור מוצלח לשאלות משפטיות רבות. כאשר הפחד מהתייחסות לחוק העברי נובע כנראה ממיתוסים על טיבו ותכונותיו, אשר לעתים לא מוצדקים. כמו כן, ישנה סברה כי מנהג זה לא התקיים משיקולים טכניים גרידא אשר נבעו מהעובדה כי אלו אשר עמלו על ניסוחי החוק לא סיימו את מלאכתם בשל המצב הביטחוני ששרר בארץ (מצור על ירושלים).

 באשר להתייחסות לדיני מקרקעין יש לנבור במספר מקורות מקראיים על מנת לקבל התייחסות לעניין.בשל העובדה כי ישנם מספר מקורות אשר ניתן לקחם מהם חוקים בחרתי להתמקד באלו אשר דיברו באופן ישיר או עקיף ככל האפשר על הנושא הנידון. העבודה בוחנת את המשפט העברי ככזה אשר מספק הוכחות כי רישום בטאבו מספק הוכחה בנוגע לבעלות על מקרקעין.

 

. המלומד אברהם טננבוים במאמרו "על מעמדו הראוי של המשפט העברי"[4] טוען שמן הראוי היה לראות במשפט העברי מקור מוצלח לפתרון רבות מהשאלות המשפטיות. הנימוק לדעה זאת איננו מבוסס על אידיאולוגיה כלשהי אלא על יתרונותיו המובנים ודרכי הפיתוח של המשפט העברי. אני מסכימה לחלוטין עם דעה זו ונימוקיה: המלומד מביא מספר דוגמאות המשוות בין המשפט הישראלי הקיים למשפט העברי (בהמשך אביא דוגמאות משלי), ונראה כיצד מסיבות תועלתיות גרידא היה עדיף לבחור בפתרונות שהוצעו על ידי המשפט העברי. חוסר ההתייחסות למשפט העברי כמקור ענייני נובע לדעתו ממספר מיתוסים על טיבו ותכונותיו שיתוארו בפרוטרוט.                     

. השאלה לכן איננה האם יש צורך לעשות שימוש במשפט העברי, אלא מדוע לא נעשה בו שימוש מהותי יותר בישראל? המלומד אברהם טננבוים מביא הסבר היסטורי הניתן על ידי המלומד חריס[5]. לדעת חריס, עם הקמת המדינה הייתה אפשרות סבירה לשילוב המשפט העברי ולראייתו כמקור עיקרי של המשפט הישראלי האמור לקום. אולם בצוק העיתים ומסיבות טכניות גרידא לא התאפשרה תוכנית זו. פקודת סדרי החוק והמשפט שהקנתה רציפות למשפט ששרר קודם לכן חוקקה באופן זמני בלבד. הסיבה לה הייתה העובדה הפשוטה, שהגופים שהיו אמורים להציע הצעה משמעותית לשילוב המשפט העברי פשוט לא הספיקו את מלאכתם. המצור על ירושלים, המצב הביטחוני, כל אלו לא נתנו לתוכנית השילוב לצאת מהכוח אל הפועל. אלא שההסדר הזמני הפך להיות הסדר של קבע, ואפילו ביטול המשפט האנגלי כמקור נמשך למעלה משלושים שנה שחוקק חוק יסודות המשפט. היכולת לשילובו כיום רחוק הרבה יותר מבעבר. עם קצת מזל, השיטה המשפטית הישראלית הייתה נראית שונה לחלוטין, אולם למשפט העברי חסר מזל זה. מעבר לאקראיות ההיסטורית, נוצרה בעיה חדשה. בינתיים קם דור חדש של משפטנים שלא ידע את המשפט העברי, לא בפשט ואפילו לא ברמז.      

. מסיבות שאין אלא להצטער עליהן רוב מלומדי המשפט הישראלי כיום נקיים מכל ידיעה ממשית במשפט העברי. ממילא בורות זו יחד עם ניכור אידיאולוגי אינם מאפשרים שימוש בו, ואפילו בדיקתו[6].

בעבודה זו תישאל השאלה:

האם דין מדינת ישראל בקשר לסופיות המרשם ולרישום המקרקעין בטאבו כראיה הוא בבחינת דינא דמלכותא דינא?

שאלת המחקר

 רישום זכויות בפנקסי המקרקעין – האומנם מהווים ראיה לבעלות על המקרקעין לאור המשפט העברי?


 

אפשרות להכרה בחוזה כמעשה קניין לפי המקרא

 

. בהקשר לעבודה זו מדובר על שטר בעלות על מקרקעין. לעתים משמש השטר עצמו כאמצעי הקניין, אך מעשה הקניין נגרם גם הוא, כתוצאה מאובייקט הראיה. ישנם מקרים אשר השטר לבדו היה מספיק כעדות לעסקה אך מרבית הדיינים קבעו כי יש נו צורך גם בהחלפת ממון בין הצדדים. בתנ"ך שטר לרוב נקרא "ספר"- דוגמא לשטר קניין: " וָאֶקַּח, אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה... אֶת-הֶחָתוּם... וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי"[7].

לרוב השטר מחלוק לשני חלקים- התורף והטופס. התורף הינו החלק החשוב של השטר והוא דן בפרטים המדויקים של העסקה. הטופס מכיל נוסחים כלליים. ידוע כי חז"ל קבעו תקנות של סטנדרט בנוגע לכתיבה של שטרות על מנת שהסופרים ישמרו על נוסח אחיד ככל האפשר. חז"ל קנסו את הסופרים אשר רשמו תאריך שגוי או לא רשמו תאריך כלל, על מנת לוודא כי לא נגרם עוול לאחד הצדדים. לדוגמא במידה וחסר תאריך המוכר יכול להגיד כי הקונה עדיין לא העביר את הכסף והעסקה בטלה.יש לציין כי התאריך נכתב על פי שנות המלכות של המלך אשר היה באותה תקופה.          

[8].

שטרי קניין משמשים כראייה למעשה קנייה והמכירה. על מנת ששטר יהיה בעל תוקף יש צורך בעדים שיעידו על ידי כתב ו/או עדות בעל פה כי התבצעה הפעולה שמוזכרת בשטר. לרוב אין צורך בעדות של הדעים אלא מספיקה חתימתם[9], אך ישנה מחלוקת אצל הדיינים בעניין זה.

 

 

במשנה ישנה התייחסות לקניין מסוג מקרקעין - נכסים שיש בהם אחריות, וקניין מסוג מיטלטלין - נכסים שאין בהם אחריות. כאשר מדובר במקרקעין, אדם משועבד לטובת הנושה כאשר הוא מתחייב לאדם אחר בצורה הלוואה או חוב. החלק אשר משועבד הינו המקרקעין משום שלא ניתן להבריח רכוש זה כמו מטלטלין- זו הסיבה שהם מתוארים ככאלו "שיש בהם אחריות"[10].

בנוגע לשאלה מדוע המשנה לא משתמשת במונחים מקרקעין ומיטלטלין כפי שהם מתוארים במקומות אחרים? ישנה סברה כי המשנה עושה זאת על מנת להעמיד את שני סוגי הקניין על בסיס משפטי משותף על מנת שיהיה אפשר לבצע השוואה בינהם. על ידי תיאור זה מודגש הניגוד המשפטי של שני סוגי הקניין ולא השוני הפיזי. החשיבות בכך נובעת מן ההשלכה בשאלה של האם ניתן לשעבד נכנסים אלו או לא- מקרקעין ניתן לשעבוד לעומת מיטלטלין.

 

. בכל הנוגע לקניית מיטלטלין מוזכרת רק פעולה אחת – משיכה. מאוחר יותר במשנה מוזכרות צורות נוספות למכר, הגבהה ומסירה[11].

 

. שטר זה היה חשוב מאוד בתקופה שקדמה לטאבו. כאשר חזקה יכולה להיות מפרשות בשתי דרכים. הראשונה, הינה ראייה- אדם שמחזיק בנכס תקופה של 3 שנים ומעלה מציג לראייה שהנכס שייך לו. החזקה בצורתה השניה הינה החזקה שדנה במשנה, מדובר במעשה פיזי שבו הקונה מגיע לשדה/בית ומבצע פעולה כלשהי (כמו תיקון) שמוכיחה כי הוא הבעלים. המשנה דנה לא בצירוף הפעולות אלא בעובדה כי מספיקה אחת מצורות הקנייה הללו[12].

השורה האחרונה במשנה דנה בדיני שבועה. על פי המשמעות הדתית של שבועה יש לקבל את הדברים כאמת, בעוד בכל הנוגע לדין קרקעות לא ניתן לחייב שבועה. הסיבה לכך הינה פורמלית- המשנה אומרת שאם יש תביעה משולבת שנוגעת למקרקעין ומיטלטלין, ניתן במקרה הצורך להגדיל נשוא השבועה גם למקרקעין.

 

התלמוד אשר מבוסס על המשנה מניח כי המשנה מבססת את טענתה בנוגע לקניה בכסף ממקור עתיק יותר- התנ"ך. אם כן מהו מה המקור בתנ"ך של קניין בכסף? ספר ירמיהו מזכיר שדות אשר קונים בכסף[13].

 

. מדוע מתוארת עולת קנייה זו? משום שהיא חלק מן הנבואה כי לאחר גלות בבל יהיה צורך בקרקעות לבני ישראל אשר כעת נמצאים תחת בעלות בבלית. תיאור קניית השדות בכסף ממחיש פעולה של סחר במקרקעין.       

דוגמא עוד יותר ברורה לפעילות מסוג זה ניתן לראות בסיפור מערת המכפלה[14]. אברהם מתור קונה מעפרון את השדה בכסף. התורה קדומה לספר ירמיהו, כך שהמקור הזה מאוד ראשוני לשימוש בכסף בעת קניית שטחי מקרקעין. הסיבה שהתלמוד ואנחנו נעדיף את סיפורו של ירמיהו נעוץ בעובדה נוספת, הפסוק המלא כותב כי לאחר הקנייה "כתוב בספר וחתום". זוהי עדות ראשונית מאוד לקיומו של שטר או ספר אשר מתעד את פעולת המכירה והקנייה כפי שהיא הייתה בתקופת המקרא. על פי פירוש התלמוד של פסוק זה ניתן לטעון גם כי ישנו צורך גם תשלום כספי וגם בשטר אשר מתעד את מעמד הקנייה והמכירה[15].

 

רבי אבא בר איבו מוזכר בגמרא ביחד עם הלכה שהוא כתב בנושא: הוא מדגיש כי בעוד שהמשנה אומרת שכסף לבדו יכול לקנות מקרקעין, היה מדובר על מקרים בהם לא כותבים שטר, ואם כותבים את השטר לא קנה. זהו הקטנה משמעותית של המשנה בשל הצגת תנאי חדש -המשנה גורסת באופן מוחלט שאפשר לקנות מקרקעין בכסף. הרב לעומת זאת מתייחס למה שכתוב במשנה אבל מצמצם אותה- לטענתו קנייה בכסף בלבד מדברת על מקרים שבהם הפעולה התרחשה במקומות שבהם לא היה נהוג לכתוב שטרות.          

. במרבית[16] המקומות קניה בכסף ללא כתיבת שטר לא יכולה להיות מספקת במקומות אשר בהם כתיבת שטר נפוצה. מכאן ניתן להבין כי היו מקומות רבים, אשר כתיבת שטר לצורך מכירה וקנייה של קרקע היו נפוצים, יותר ממקומות אשר לא היו כותבים שטר. אומנם לא מצויין כי השטרות הללו היו חלק מרכוש ציבורי כמו הטאבו אך עצם קיומם מראה כי גם מקרא שטרות רישום אלו היו ראייה לבעלות על קרקע. פעולת הרישום נועדה להגן על הקונה אשר הקרקע הועברה לרשותו אך הוא עדיין זקוק לראייה כלשהי על מנת להוכיח כי אכן התבצעה הקנייה.

מחייה במקומות שבהם נהוג לכתוב שטרות אז הקונה יודע שהוא יכול לקבל שטר ומודע ליתרונות קבלת שטר כראייה, ולכן ציפיותיו מהעסקה לא מתממשות עד קבלת השטר.כמו כן, אם נוהגים לכתוב שטרות והוא אינו מקבל שטר, זה נותן כוח גדול יותר לאחרים לערער על בעלותו. לכן הרב מציין שבמקום בו שטר נהוג, למרות שהמשנה דיברה על כסף לבד, יש צורך גם כסף וגם שטר.

 

.

ניתן להקביל את המשנה לסעיף 7 לחוק המקרקעין. ערבוב קריאתו של הרב שנוגע לשטר ביחד עם חוק החוזים. הרב טוען כי המשנה לא רלוונטית במרבית המקרים משום שרוב המקומות כותבים שטרות ללא אמירה מפורשת על מנת לא לפגוע. ניתן לוותר על השטר במידה והקונה בוחר לעשות זאת ואז הקנייה הינה בכסף בלבד[17].

 

הגמרא מוסיפה סיפור על הרב אידי בר אבין שפעל על סמך ההיגיון אשר הוצג על ידי הרב אבא בר איבו. בסיפור הוא מתואר כאחד אשר לעתים בחר לוותר על השטר.    

במרבית העסקאות תחילה היו נותנים את הכסף ורק לאחר מכן את השטר, כאשר רק לאחר שלב זה הקרקע הייתה עוברת לבעלות הקונה. גם כיום ללא מסמך הטאבו[18] לא ניתן לתבוע בעלות על מקרקעין גם אם הועבר תשלום - כך שניתן להבין כי המקור המקראי ממשיך עד ימינו בנוגע למנהג זה. רב אידי בר אין רוצה את הקרקע, נותן למוכר את הכסף ואומר למוכר שיידע שבקרוב הוא יוכל להגיד לו שהכסף לבד קנה את הקרקע. מה הוא המטרה בפעולה זו?

סדר פעולות אלו נועד להגן על הקונה במקרה שהוא התחרט בשלב שבין קבלת הכסף וקבלת שטר הקניין, החרטה יכולה להיות סיבה כמו גילוי כי הקרקע לא מתאימה לו יותר.     

התלמוד הירושמלי[19], כמו גם הבבלי, מזכיר את נושא השטר בנוגע לקניין. רבי ירמיה מצוטט כאומר שבעסקה שבה נהוג לקנות באמצעות כסף, שטר לבדו לא יספיק. התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל, לאו דווקא ירושלים, מה שמלמד אותנו כי גם בישראל של תקופת המקרא ולא רק בבל נהוג היה לתת שטרות על מנת לבצע עסקות קניית קרקע. מלבד זאת מוזכר גם פירושם של רבי יונה ורבי יוסי אמר אמרו כי אפילו אם נתן שטר לבד ולא שילם את הכסף הוא קנה. הויכוח הפנימי של הרבנים לא רלוונטי לנקודה כמו העובדה כי הזכרת השטר כסימן לביצוע העסקה.                       ....... 

[20].

התלמוד מעלה מקרה שבו שני אנשים,שמעון וראובן, היו בעלים במשותף של נכס עליו הייתה חנות. לאחר סכסוך בין השניים ראובן מכר את חלקו לאחיו של שמעון בקניין סודר ושבועה[21].

 

. לאחר שנתן לוי לראובן מספר פרחים, הם קבעו כי את השאר ישלמו במועד מאוחר יותר. לאחר כשבוע ראובן מתחרט ואומר כי הוא רוצה להחזיר את הכסף ולשנות את דעתו לעומת לוי אשר טוען כי זה לא אפשרי. במקרה כזה שאין שטר ישנה בעיה להוכיח את צדקתו של אחד הצדדים משום שאין הוכחה לתנאי המכירה- במקרה כזה שבוע בלבד אינה מספקת. הסיפור מובא על מנת להראות את חשיבותו של השטר בנוגע לקיום עסקאות, משום ששטר יכול למנוע את הסכסוך והפנייה למשפטנים אשר יעזור לצדדים. אומנם במקרה זה לאחר דיונים רבים הוחלט כי השבועה מחליפה את קיומו של השטר אך עדיין הדיינים עומדים על חשיבותו של השטר על מנת להראות כי אכן התבצעה עסקה חוקית[22].

 

הרמב"ן מדגיש שהשטר מבחינה ניטראלית יכול להיות חסר ערך גשמי- כלומר כתוב על נייד או עלה אין זה משנה.                  

. כפי שניתן לראות רישום קרקע על גבי השטר מראה כי הייתה חשיבות לרישום העסקה על מנת שהיא תצא לפועל[23].

צורך ב"מעשה קניין"

 

. לצורך העברת הבעלות, יש צורך ב"מעשה קניין", כלומר, אקט פורמאלי המוציא לפועל את גמירות דעתם של הצדדים, והוא הגורם להעברת הבעלות מהמוכר לקונה. חוזה (שטר בלשון המקורות) אמנם יכול לשמש כ"מעשה קניין" על מקרקעין, אבל בהעדר "מעשה קניין" אחר, לא תעבור בעלות בנכסים מיטלטלין אלא במסירת הנכס מהמוכר לקונה, או לרשותו של הקונה[24].

וכך קובע הטור בתחילת הלכות מכירה (חושן משפט, סימן קפט):

"אין המקח נגמר בדברים, שהאומר לחבירו היאך אתה נותן לי חפץ זה, ואמר לו בכך וכך, ונתרצו שניהם ופסקו הדמים, יכולין לחזור שניהם... עד שיגמור המקח [=ייעשה מעשה קניין], כל דבר ודבר כראוי לו, קרקע לפי קניינו, ובעלי חיים כגון בהמה לפי קניינה, ושאר כל המיטלטלין לפי קניינם".

 

החוק הקיים (סעיף 33 לחוק המכר) אף הוא מאפשר לצדדים לקבוע מועד אחר להעברת הבעלות מאשר העברת החזקה בהם, אך ניגודו למשפט העברי מרוכך, וכך לשונו: "הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות". לפי ההוראה הקיימת, הכלל הוא שהבעלות בנכס עוברת רק עם מסירת הנכס לקונה, אלא שרשאים הצדדים לחרוג מהוראה זו. אכן, גם לפי המשפט העברי, רשאים הצדדים להקדים את העברת הבעלות, וזאת על-ידי עשיית מעשה קניין בהתאם לסוג הנכס, וכך רשאים לאחר את העברת הבעלות[25].

 

 

החלק המשפטי כולל כל מה שנמצא בשיטות המשפט.

המשפט העברי מתעסק בנושאים שהם בין אדם לאדם ולא בין אדם למקום. ניטען לטעון כי שני החלקים בהלכה הינם בעלי  אותם עקרונות- הן החלק הדתי והן החלק המשפטי.  מי שמצדד בטענה זו הינו השופט אלון שהירבה לכתוב בזכות ההפרדה הזו. הוא מרבה לטעון כי למבחן האקטואליות, התחומים שאקטואליים לכל אדם גם בימינו. ואכן הן בזמנים אלו והן בתקופות עבר מה שהירבה לתפוס את מרבית החלק בהלכה היו דיברות של בין אדם לחברו.  

לעומת זאת, בראש המתנגדים עומד פרופ' יצחק אנגלרד- הוא מדגיש כי לחוסר לגיטמיות של ההבחנה שלשיטתו אף אינה מוכרת ע"י ההלכה.

כנראה שהאמת נמצאת באמצע אין הדבר נכון לטעון להפרדה מוחלטת וזו גם כנראה דעתו של אלון. ידוע כי ההלכה מתייחסת לכל חלקיה בצורה שווה ואף ישנם הרבה עקרונות ויסודות אשר משותפים לכל חלקי ההלכה.

 

. זו הסיבה כי ההלכה הינה אחידה אך בעלת מאפיינים של הצדקה עניינית בנוגע להבחנה בין חלקי ההלכה, בין העניינים שבין אדם למקום ובין העניינים שבין אדם לחברו.

הויכוח בנושא משפיע גם על תחום נוסף- לגיטימיות השילוב של חלקים משפטיים מן ההלכה במשפט הישראלי. המצדדים בחלוקה תומכים בשלוב והמתנגדים לחלוקה מתנגדים גם לשלוב הדין העברי במשפט האזרחי[26].

החלוקה הקיימת בין שני החלקים- הדתי והמשפטי קיימת בתוך ההלכה בדברי חז"ל, הם הבחינו בין חוקי משפט אשר ללא ציווי לא היינו יודעים כיצד לפעול (כמו בשר וחלב) לעומת זאת משפטים הם מצוות שאילו לא נכתבו היה עלינו לכתוב

אותם- בעיקר משפטים בין אדם לחברו

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Road Sensitive and Difficult a in Step First A" Kedar .A

3 () .Stud Israel .Bull 16 "Katzir .vs Qa'adan on Observations Preliminary

R.T.J. Stein & M.A. Stone Torrens Title (Australia, ) 17-21, 211. 6

E. Dowson, V.L.O. Sheppard, Land Registration (London, ) 98. 7

 

===========================

ניתן לקבל בלעדיות על העבודה האקדמית ולהסירה ממאגר העבודות הסמינריוניות לצמיתות תמורת 590 שח (סך הכל העבודה האקדמית + בלעדיות = 590 שח). אם אינך רוצה עבודת סמינריון בלעדית הקש עכשיו למעלה במלבן התכלת  "לחץ לקבלת העבודה". אם ברצונך לרכוש גם בלעדיות על הסמינריון נא להקליק על לינק זה:

לינק לרכישת העבודה האקדמית + בלעדיות על העבודה האקדמית

 

מבצע לרוכשי עבודה אקדמית באתר : מצגת אקדמית במחיר 99 שח.

הצוות שלנו יכין עבור רוכשי עבודה אקדמאית ממאגר עבודות הסמינריון מצגת פאוורפוינט בת לפחות 20 שקפים. מצגת powerpoint  מרהיבה, שתציג את תוכן העבודה הסמינריונית בצורת רפרט במחיר נמוך במיוחד. המצגת תוכן לפי הדרישות הנהוגות באקדמיה ולפי כללי הציטוט האחיד וה- APA. כל זה תמורת 99 שח נוספים לקניית העבודה האקדמית שיש להוסיף לסל הקניות. נא להקליק על לינק זה לפרטים:

לינק למצגת אקדמית ב-99 שח

 

ניתן לקבל שירותי שכתוב העבודה מחדש + בלעדיות -  הצוות שלנו ישכתב כל העבודה האקדמית מחדש, יערבב סדר הפרקים ויגרום לעבודה להראות שונה לגמרי מבחינת תוכן וצורה, כחדשה ו"חמה" הישר מהתנור! עלות סך הכל שכתוב העבודה האקדמית + בלעדיות = 950 שח. נא להקליק על לינק זה:

לינק לרכישת העבודה האקדמית משוכתבת מחדש + בלעדיות על העבודה האקדמית

 

לתפירת עבודה אקדמית אישית מקורית (ללא קשר למאגר העבודות הסמינריוניות) בתחום זה על ידי אקדמאי מומחה בעל תואר שני או דוקטורט בעלות של כ-60 שח לעמוד מוכן להגשה כנהוג בעבודה אקדמית. נא לראות האתר בלינק זה:

לינק לכותב עבודות סמינריוניות בנושא שלך בתפירה אישית

 

לפורום גולשים על עבודות אקדמיות וסמינריונים והמלצה על כותבי עבודות סמינריון ומאגרי עבודות אקדמיותלהקליק על קישור זה:

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות אקדמיות, עבודות גמר של גולשים


₪ 290



סל

אין מוצרים

משלוח ₪ 0
סה"כ ₪ 0

סל המשך לרכישה

האתר מאובטח

ובטוח לתשלומי אשראי

ומנוהל באמצעות תאגיד המפוקח ע"י משפטן ורו"ח בכיר

 

תוספת ‏‏‏39 ש"ח

הקפאת עבודה ל-חודש


תוספת 99 ש"ח

הקפאת עבודה ל-3 חודשים

 

תוספת 300 שח

מחיקת עבודה ל-צמיתות

 

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט

כ-20 שקפים- 99 ש"ח

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

ניתן לשלם בפאייפל


מזומן בדואר/העברה בנקאית

מס' חשבון 8497803

בנק הדואר - מספר בנק 09

סניף 001, על שם: הוצאה לאור והדרכה בע"מ

 

תוצאת תמונה עבור פפרתוצאת תמונה עבור ביט

מכבדים אפליקציית תשלום ביט/פפר

להעביר לנייד:   052-8673055

 

ווטסאפ/SMS/מייל

במסרון בלבד:

052-8673055

 f0528673055@gmail.com 

 

طُلَّاب עזרה מיוחדת למגזר הערבי 

אנשי צוות דוברי רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית

Русский студенты  Français   አማርኛ

english

free academic papers in english

לינק לעבודות אקדמיות באנגלית 

 

מכבדים כל כרטיסי האשראי הישראליים והבינלאומיים

 ניתן לבחור לשלם בשלושה תשלומים חודשיים

אין עמלות והמחיר הוא מחיר נטו כולל מע"מ

אין הפתעות ואותיות קטנות והכל לטובת הצרכן

הסליקה מבוצעת ע"י חברת ישראכרט ופלאכרד

עבודות אקדמיות

היישר מן התנור

סמינריון כמותני - עבודת גמר

הפער בעמדות כלפי

דיסלקציה בין אמהות לאבות

אתרים  מומלצים

פורום להמלצה על מסייעים בעבודות אקדמיות

http://www.forum-limudim.org.il

גוף מומלץ עבודות אקדמיות

ubank.co.il@gmail.com

פורום תזות ומידע על לימודים אקדמיים מתקדמים

http://www.forum-thesis.org

 

לינק: סרטון קצר

על אופן רכישה 

של עבודה אקדמית

במאגר זה


ווטסאפ/SMS/מייל

במסרון בלבד:

052-8673055

 f0528673055@gmail.com 

בפניה נא לציין מספר העבודה האקדמית (מופיע בדף העבודה למעלה מצד שמאל מתחת למס' העמודים) או הנושא המבוקש ולהיות מול דף העבודה באתר האינטרנט

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏
paypal



אתר מאובטח
אתר זה מאובטח בטכנולוגית SSL
כל הזכויות שמורות ©